אברהם אבלי קוסובסקי
 | |
| לידה |
1787  |
|---|---|
| פטירה |
1895 (בגיל 108 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1895 |
| צאצאים |
חיים יהושע קסובסקי |
  | |
רבי אברהם אבלי[1] קוסובסקי (קאסאווסקי, בכתיב אשכנזי; ה'תקמ"ז, 1787 בערך – י' בטבת ה'תרנ"ה, 1895) היה מרבני ירושלים במאה ה-19, ושימש כאב בית דין בעיר.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב מ' יהושע בן שלמה קוסובסקי,[2] מקור המשפחה הוא כנראה בעיר קוסובה בבלארוס.[3] ישנה מסורת העוברת במשפחה, שמקור המשפחה ממשפחת הדיין מגולי ספרד,[4] וכן החזיק בידו כתב יוחסין עד לדון יצחק אברבנאל.[5] נשא אשה באירופה[6] בשם שיינא. שימש כאב"ד בעיר וולקוביסק בבלארוס (מחוז הורדנא[7]), במשך כ-40 שנה[8]. מסופר שפגש בר' משה, בנו של האדמו"ר הזקן מחב"ד, התיידד עמו והבטיחו שזרעם ינשאו זה לזה.[9]
בשנת תרט"ז (1856) כבר הגיע לירושלים.[10] שימש כאב"ד בבית דין הגדול בחורבת ר' יהודה החסיד, בבית הדין של הרב משה יהודה ליב מקוטנא (בעל הזית רענן).[11] לקח חלק בהתפתחות ישיבת עץ חיים, והחל משנת תרכ"ב שימש בה כמשגיח ובוחן.[12] בי"ב באדר ב' תרכ"ב הוא נבחר כאחד מ-22 "מתעסקים וגבאים" לניהול "עץ חיים".[13] היה ידוע כמתמיד ובקי בכל חדרי התורה, נגלה ונסתר, והיה מכונה "גאוני'שר למדן". בהיותו בירושלים עמד בקשרים טובים עם רבי אלעזר מנדל בידרמן, האדמו"ר השלישי לחסידות לעלוב, ולמד עמו יחד בבית הכנסת החורבה. מסופר עליו שהקפיד בחג הסוכות שלא לצאת מסוכתו כלל, ואפילו את התפילות היה עושה במנין בתוך סוכתו. המקום היחיד שאליו הסכים ללכת בחג היה לסוכת של הרבי מלעלוב, כדי לדבר איתו בדברי תורה.[14]
נתן שיעורים לציבור בבית הכנסת החורבה. היה נוהג בצניעות יתירה וברח מן הכבוד. לא חתם על כרוזים, ומיעט מאוד בדיבור[6]. התפלל בנוסח ספרד למרות מוצאו הליטאי, והסביר שהוא מצאצאי דון יצחק אברבנאל הספרדי. בכל זאת נהג להתפלל בבית הכנסת החורבה ולא עם החסידים שהתפללו בנוסח ספרד, מכיוון שידע שהחסידים מהדרים אחר הצדיקים ומבקשים מהם ברכות, וברח מהכבוד.[15]
אשתו הראשונה נפטרה והוא קרוב לגיל [16]60. נשא לאשה שנייה את מרת העטיל הענע בת הרב משה זאב פיינשטיין, נכדו של רבי מאיר מאפטא,[17] וצאצא לר' מנימאועסטע תלמיד החתם סופר. העטיל הענע הייתה אז גרושה בת 30 שנה[18], שלא מצאה את זווגה, והרב הבטיח לה שיזכו להכניס את ילדיהם לחופה, ואכן כך היה. הרב קוסובסקי נפטר מעל גיל 105 ונקבר בהר הזיתים בירושלים ב"חלקת הרבנים", שם נקברו רבנים אשר פעלו למען ת"ת וישיבת עץ חיים.[19] בפנקס חברה קדישא נכתב עליו: "הרה"ג הזקן ושׂבע ימים יותר ממאה שנה שוקד בתורה ועבודה וסבל יסורי עניות כל ימיו".[20]
על מצבתו בהר הזיתים נכתב (ושמו 'אברהם' חתום בראשי השורות):
הרב הגדול,
אהוב ורצוי, צדיק יסוד עולם,
באור תורתו הופיע כל נעלם,
רב ורבנן העמיד תלמידים
הרבה לעשות חיל בלימודים
מו"ר הרב הגאון ר' אברהם אבלי מוואלקאוויסק, בהרב הגאון מ' יהושע זצ"ל
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאשתו הראשונה:
בתו חנה נולדה לו כנראה עוד באירופה (נפ' תרע"ו)[21], נישאה למרדכי בן שמעון טורצקי (נפ' תר"ע).[22] להם נולד בפולין הרב חיים טורצקי (נפ' 1951) שנישא למרים, ועלו לארץ ישראל מסלונים. נכדם של מרדכי וחנה הוא הרב אברהם אבא טורצקי (נפטר בשנת 1971).
שתי בנות נוספות, ברכה ואלטה נזכרו במרשם האוכלוסין של מונטיפיורי בשנת 1975, לאשתו שיינא[23].
ילדיו מאשתו השנייה, העטיל הענע בת הרב משה פיינשטין[24] וחוה סימה:
בתו חוה סימא[25] (1944-1862[26][27]) נישאה לרב שלום לייב איזנבאך (נפ' 1918), מחבר ספר באר יצחק על סדר קדשים ותכלת מרדכי על טהרות. הנין שלהם הוא הרב נתנאל ספרין, האדמו"ר מקומארנא.
בתו מרים[28] רחל ([29]1865–1926), נישאה לרב יעקב גרונר (נולד 1868[30], נפטר כ"א בכסליו תשי"א[31]), מחבר ספר זכרון יעקב. הרב ישראל גרוסמן הוא הנין שלה. נורתה ונרצחה על ידי ערבי בט' במרחשון[32].
בנו הוא הרב חיים יהושע קוסובסקי (1960-1872), 'בעל הקונקורדנציות' (אוצר לשון המשנה, התלמוד, תרגום אונקלוס). נכדו הוא הרב בנימין קוסובסקי שסיים את מפעלו של אביו (אוצר לשון תלמוד בבלי, השמות בתלמוד הבבלי, תוספתא, מדרשי ההלכה). נכד נוסף הוא הרב משה קוסובסקי, שכתב את הקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי.
הקשר עם משפחת קוסובסקי שחור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שאול קוסובסקי אביו של הרב יצחק קוסובסקי, רבה של יוהנסבורג, שייך במקור למשפחת שחור. השם קוסובסקי נוסף לשם משפחתו מאחר שבצעירותו בהיותו נער, ביקש להתחמק מגזירת הגיוס ברוסיה. לשם כך הוא אומץ על ידי זוג אנשים מבוגרים ונרשם כבנם וקיבל את שם משפחתם קוסובסקי.[33] יש לשער שבני זוג אלו הם הרב אברהם אבלי ואשתו הראשונה.[34]
לעיון נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס "זכור לאברהם", יצא במלאת מאה ועשרים שנה להסתלקותו, שנת תשע"ה.
- יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג.
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל ח"א, עמ' קכח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי עדות נכדו, הרב משה קוסובסקי ע"ה, השם הנכון הוא אבלי ולא אבא. מכיוון ש'אבא' הוא שם שניתן לגרים, ומשמעותו בן אברהם.
- ^ על מצבתו בהר הזיתים נכתב הרב אברהם אבלי בן הרב מ' יהושע קוסובסקי. ייתכן שמ' הוא קיצור של השם משה, שלפי הידוע היה סבו (ראה בהערה בהמשך, על פי עדות הרב הלפרין). גם נכדו, בנו הגדול של הרב חיים יהושע, נקרא משה, ייתכן על שמו.
- ^ השם קוסובסקי הוא כינוי למי שבא מהעיר קוסוב או קוסובה. ראה באתר בית התפוצות: https://dbs.bh.org.il/he/קוסובסקי-79528/שםמשפחה מאחר שהעיירה קוסובה מרחק כ-70 ק"מ דרומית לוולקוביסק, המקום שממנו עלה ר' אברהם אבלי לארץ ישראל, סביר להניח שמקור המשפחה בעיירה זו. ולא בעיר קוסוב שבאוקראינה.
- ^ http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/830
- ^ הרב יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג. השושלת הידועה במשפחה היא: אברהם אבלי בן יהושע בן שלמה, בן משה, בן יצחק (ע"פ הרב אברהם מיכאל הלפרין).
- ^ 1 2 רבי אברהם אבא קאסאווסקי זצ"ל מווילקאוויסק - ירושלים - י' טבת תרנ"ה - אידישע וועלט פארומס, באתר www.ivelt.com
- ^ ברישומי החברה קדישא הפרושים נכתב על אשתו השנייה שהייתה אשת רבי אבא מהורדנא.
- ^ על פי עדות הרב מיכאל הלפרין, בן נינו, מסורת שעברה במשפחה.
- ^ file:///C:/Users/163E~1/AppData/Local/Temp/ספר%20הצאצאים%20של%20רבינו%20שניאור%20זלמן%20מליאדי%20היילפרין,%20שמואל%20אליעזר.pdf
- ^ ע"פ קבלה שנמצאה על שכר דירה ששילם בשנה זו בירושלים, י"י ילין, אבותינו, עמ' שנז. וראו גם: אזמ"ר בשבחין תולדות ריא"ז מרגליות, עמ' ז. עם זאת ע"פ מרשם האוכלוסין של מונטיפיורי, שנערך בשנת 1875, נכתב שהוא עלה לארץ בשנת 1859 (ניתן לראות באתר, id 4158).
- ^ ר' אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים ח"ג, עמ' 262. יש לציין שהרב זילברברג עלה לארץ ישראל רק בשנת תרי"ז (כמצוין בערכו), ועל כן הרב קאסאווסקי לא עלה לארץ ישראל על דעת לכהן בבית דינו. ויש שאמרו שעלה בעקבות הזמנה של הרב שמואל סלנט, מאחר שהיה מיעוט ת"ח אשכנזים בעיר.
- ^ אשר ליב בריסק, חלקת מחוקק, עמ' מח
- ^ אברהם משה לונץ, לוח ארץ ישראל, ח"ט, ירושלים תרס"ג, עמ' 144; הרב י"מ טיקוצ'ינסקי, קורות חצר רבנו יהודה החסיד, ירושלים תרס"ג, עמ' 24.
- ^ בדומה לכך, הרבי מלעלוב לא הסכים לאכול בפסח מחוץ לביתו, מחשש חמץ. המקום היחיד שבו הסכים לאכול, היה בביתו של ידידו הראב"ד אברהם אבלי קוסובסקי. התפרסם בהמבשר תורני, גיליון 618, סוכות תשפ"א.
- ^ קונטרס זכור לאברהם.
- ^ במרשם של מונטיפיורי משנת 1866 מופיע שהוא כבר נשוי לאשתו השנייה ולהם שתי בנות, בת שנה ובת ארבע שנים.
- ^ אזמ"ר בשבחין תולדות ריא"ז מרגליות, עמ' ז.
- ^ בעלה הראשון, שהייתה נשואה לו מעל עשר שנים הוא ר' יונתן ב"ר יצחק הענעלעס, ולא היו להם ילדים. ר' יונתן היה חולני מאוד, ורבי אברהם אבלי המליץ לו לגרש את אשתו כדי שלא תפול לייבום. אחר שגם אשתו של ר' אברהם אבלי חלתה, היא המליצה לפני פטירתה שבעלה ישא את מרת העטיל הענע לאשה. http://5806777.blogspot.com/2015/02/blog-post_9.html
- ^ חלקת מחוקק, שם.
- ^ אנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל, ח"א עמ' קכז.
- ^ זה כנראה הקבר שלה (הנמצא בסמוך לקבר של מרדכי טורצקי, וכתוב עליו חענע): https://billiongraves.com/grave/%D7%97%D7%A2%D7%A0%D7%A2/26624516
- ^ כך נזכר בספר זיכרון אברהם, שיצא לזכר ר' אברהם אבלי. וזה כרטיס הקבר: https://billiongraves.com/grave/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%A6%D7%A7%D7%99/26548346
- ^ בהנחה שמדובר בר' אברהם אבא.
- ^ כך מופיע באילן היוחסין באתר myheritage. ראו גם יחיאל גרוסמן, נצח משה, עמ' לג. כך גם עולה מתוך ראיון בעיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5, שם הוא מספר על שתי אחיות שלו, חוה ורחל. הוא אינו מזכיר כלל אחיות נוספות, שייתכן שלא פגש מאחר שהיו מאשתו הראשונה של אביו, ונשאו והקימו משפחה לפני שהוריהם עלו ארצה בגיל 60.
- ^ לאמא של מרת העטיל הענע קראו חוה סימה, ועל כן מסתבר שהיא בתה שלה. חוה, התגוררה בבתי אונגרין. ארבעים שנה עמדה באלמנותה. ישישה הייתה ואת עצמה החייתה מטחינת קפה. יום-יום קלתה וטחנה קפה, אך כדי פרנסתה בלבד. שבת בשבתו, חג ומועדו ואף באישון ליל, יצאה האשה לעיר העתיקה לשפוך שיחה ותפילה ליד הכותל המערבי (עיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5. ראיון עם אחיה הרב חיים יהושע קוסובסקי).
- ^ במפקד האוכלוסין של מונטיפיורי שנערך בשנת 1866 נזכר שהיא בת 4.
- ^ כרטיס הקבר שלה בהר הזיתים (השם על המצבה: חוא שימא): https://mountofolives.co.il/he/%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%91%d7%a8/?id=78987&lo=31.7765682&ln=35.2419683
- ^ לסבתא של מרת העטיל הענע קראו מרים, ייתכן שקרויה על שמה.
- ^ המקור לזה הוא מפקד האוכלוסין של מונטיפיורי, שנערך בשנת 1866, שם מצוין שהיא בת שנה. בכמה מקומות נכתב שנולדה ב-1855 אך זה לא ייתכן, כי אז עוד לא עלה לארץ ובוודאי לא נשא את אשתו השנייה ממנה נולדה בת זו. כמו כן בעלה נולד בשנת 1868, ויש להניח שלא הייתה מבוגרת ממנו ב13 שנים. קישור למפקד האוכלוסין: https://www.montefiorecensuses.org/?fbclid=IwAR3d-Ek2eJ0B6y2nOTJP3cY5GWVAu0svEDvNemlphirCjxCRWUBnLqqykdAID 2059
- ^ תשורה תשס"ז (סגל), עמ' 64.
- ^ https://billiongraves.com/grave/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8/22852101
- ^ תשורה (סגל) תשס"ז, ספר הצאצאים, עמ' 65. "רחל, הרפתנית האמיצה, שגרה בירכתי שכונת רחובות הבוכרים, בעוד ליל השכימה והלכה ברגל לסחור בכפר הערבי הסמוך בשעפט, ופקחה בעצמה בעת חליבת העזים, והביאה תוצרת חקלאית ליהודים. ערב אחד, שמעה רשרוש ברפת סמוך לבית. נעורה רחל התמירה לגרש המזיקים וכדור פלח את לבה. (דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5. ראיון עם אחיה, הרב חיים יהושע קוסובסקי.
- ^ כך נזכר בספר תפארת שאול, עמ' 6; זכר אבות (ספר זיכרון לר' אלכסנדר זיסקינד שחור), עמ' 70.
- ^ ישנו סיפור שעובר במשפחת קוסובסקי שהרב יצחק קוסובסקי בא לבקר בארץ ישראל ופגש את הרב חיים יהושע בנו של רבי אברהם אבלי. במפגש דובר על קרבת המשפחה. על פי האמור כאן, הרב שאול, אביו של הרב יצחק, אומץ על ידי הוריו של הרב חיים יהושע בהיותם באירופה. יש לציין שגזירת הגיוס הייתה במחצית הראשונה של המאה ה-19 מה שמתאים להשערה זו. ובנוסף, השם קוסובסקי בזמן ההוא לא היה כל כך מצוי. בכל אופן, ישנו קשר משפחתו רחוק בין אשתו השנייה של הרב אברהם אבלי והרב שאול קוסובסקי, בהיותם צאצאים של ר' מאיר בעל פנים מאירות.