אברהם גולומב
 | |
| לידה |
יולי 1888 ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1982 (בגיל 93 בערך) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, מקסיקו |
  | |
אברהם יצחק גולומב (בכתיב יידי: גאָלאָמב; יולי 1888, תמוז תרמ"ח, סְטרָוֶוניק, פלך וילנה, רוסיה – 1982, לוס אנג'לס) היה הוגה דעות ואידאולוג יידישיסט, ופעיל מרכזי במוסדות החינוך היידישיסטים.
שנות לימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם יצחק בן הרב יהודה לייב הכהן גולומב נולד בשנת 1888 בעיירה הכפרית סְטרָוֶוניק שבפלך וילנה, שבאימפריה הרוסית (כיום ליטא), ומגיל 6 גדל במיישגולה, לא הרחק מווילנה. הוא למד בישיבה בווילנה, בסמינר למורים שם ובמכללת קייב.
פעילותו כמחנך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו בווילנה, השתייך למוסד ייווא (באגף החינוך של ייווא, בראשותו של לייבוש לערער) ופעל גם ב"ליגת התרבות" היידית (קולטור-ליג). לאורך שנות העשרים (1931-1921) שימש מנהל הסמינר להכשרת מורים בווילנה, ששימש המרכז הפדגוגי העליון של רשת החינוך היידית ציש"א. הסמינר למורים שימש גם מרכז לגיבושן והפצתן של יוזמות פדגוגיות חדשות. היו אלה שנות השיא של רשת החינוך היידית כולה ובראשה הסמינר למורים בווילנה[1], עד שזה האחרון נסגר (כנראה בהוראת השלטונות). גולומב נותר ללא פרנסה, וחיפש את מזלו בארץ ישראל, שם שהה חלק ניכר משנות השלושים (1938-1932), ושימש מורה במקוה ישראל וכן בכפר הנוער בן שמן. לאחר מכן (1938) היגר לוויניפג, קנדה, שם ניהל את בית הספר היידי ע"ש י"ל פרץ עד לשנת 1944, אז עבר למקסיקו סיטי, ואף שם ניהל את בית הספר היידי המקומי, במשך עשרים שנה. מאז 1964 ועד מותו, השתקע (יחד עם רעייתו, רבקה סאביץ' גולומב) בלוס אנג'לס.
במשך השנים הארוכות לפעילותו החינוכית, פרסם גולומב שורה של תוכניות לימודים וספרי עזר שונים לבית הספר היידי.[2], וגם סיפורי מדע לילדים. בעיתונות היהודית הירבה לפרסם מאמרים על בעיות היהדות בדורנו. כתביו הנבחרים פורסמו ביידיש בשישה כרכים (תש"ה, תש"ז).
הגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולומב כתב מאמרים וספרים על חינוך יהודי חילוני בעידן של התבוללות, הגירה מסיבית והתפוררות הזהות היהודית המזרח אירופאית הישנה. הגותו הוקדשה לשמירת הזהות היהודית בתפוצות. בהקשר זה חלק הן על המשנה הציונית של תומכי העברית, והן על המשנה המסורתית שזיהתה את הזהות היהודית עם האמונה והמצווה הדתית, ובמקומן הטיף לחלופה יידישיסטית: פיתוחה של זהות ותרבות יהודית-יידית המקיפה ומעצבת את כלל חייו של היהודי בתפוצות, נשענת באופן חילוני ודינמי על מסורת העבר על מנת לשמר את אופיו הייחודי והנבדל של העם היהודי, אך פתוחה לשינויי המציאות בהווה. את הנוסחה הזו כינה גולומב "יהודיות אינטגרלית" (אינטעגראלע יידישקייט)[3]. גולומב התנגד להטיית התרבות היידית לכיוון אוניברסלי אירופי המטשטש את הנבדלות היהודית. בדומה להוגים אחרים ביקש גולומב לוותר על הפן הדתי של המסורת היהודית, אך לא על המנטאליות היהודית הטיפוסית. בהקשר זה הוא טען כי זהות ומנטאליות יהודית שונות בגישתן מזהות ומנטאליות מודרנית רגילה או 'אירופאית', שכן היהודי יעדיף אינטואיציה ואנושיות על פני מחקר מדעי אובייקטיבי של עובדות. היהדות התבוננה בטבע, טען גולומב, לא על מנת למדוד ולכמת אותו, אלא על מנת לשאוב ממנו השראה. מטרת החינוך היידי החילוני היא איפוא לשמר את התכונות והנטיות היהודיות המייחדות את היהודי ומכוננות את זהותו הנבדלת.
רוב כתיבתו נותרה ביידיש, חלקה הופיע גם בעברית ורק מעט תורגם לשפות אחרות.
ליום הולדתו השמונים יצא לכבודו ספר יובל בן 916 עמודים ביידיש ובעברית - "חסד לאברהם : ספר היובל לאברהם גולומב צו זיין אכציקסטן געבוירן-יאר", לוס אנג'לס, תש"ל.
מחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיונים ביהדות זמננו: י"ג מסות, ירושלים ותל אביב: מ. ניומן, תשל"ב.
- וי פון א פיש איז א פרוש גיבארן: זכרונות פון מיין קינדהייט (=איך הפך דג לצפרדע - זכרונות מימי ילדותי), ביאליסטוק 1921
- דאס ערשטע מאל אין וואלד: זכרונות פון מיין קינדהייט (=הפעם הראשונה ביער: זכרונות מימי ילדותי), ביאליסטוק 1921
- אייביקע וועגן פון אייביקן פאלק : עסייען (=דרכיו הנצחיות של עם הנצח: מסות), מקסיקו סיטי-בואנוס איירס 1964
- צווישן תקופות, תל אביב 1968
- צו די טיפן פון יידישן געדאנק, תל אביב, 1974
- אידן און אידישקייט אין אמעריקע, וויניפעג 1940
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבליוגרפיה של כתביו נכתב בידי יעפים ישורון, בואנוס איירס, 1964
- Golomb, Abraham, באתר אנציקלופדיה יודאיקה (אנגלית).
- כ"ג, "בעל תשובה", דואר היום, 21 באוקטובר 1932
- אמר עזמות..., דואר היום, 21 באוקטובר 1932
- ק.ש, "יהדות אינטגראלית" - מהי?, דבר, 26 בספטמבר 1963
אברהם יצחק גולומב (1888-1982), דף שער בספרייה הלאומית- אברהם גולומב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערך על ציש"א באנציקלופדיה של ייווא
- ^ ביניהם: (1) אגדות פאר שולע און היימען אין העברעיש און יידיש, ויניפג 1943; (2) מעשהלאך פאר קינדער, מקסיקו 1947; (3) דאס יינגל פון געטא: דערציילט פאר קינדער, מקסיקו תש"י; (4) ספר טביה: פרושים און באלייכטונגען צו הילף דעם תלמיד און לערער, מקסיקו תשי"ט.
- ^ גולומב, אברהם יצחק, אינטעגראלע יידישקייט: טעאריע און פראקטיק, מקסיקו תשכ"ב.