אברהם רפופורט
לידה |
1908 תרס"ט |
---|---|
פטירה |
1973 (בגיל 65 בערך) ח' בתשרי תשל"ד |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מקום פעילות | לונדון |
תקופת הפעילות | ?–1973 |
תחומי עיסוק | דיינות |
תפקידים נוספים | ר"מ |
רבותיו | דוד בליאכר, אברהם יפה'ן, יחזקאל אברמסקי |
חיבוריו | שו"ת באר אברהם |
הרב אברהם רפופורט (תרס"ט, 1908 – ח' בתשרי תשל"ד, 1973) היה דיין בבית הדין של ק"ק כנסת ישראל, הקהילה האורתודוקסית בלונדון, ורב חרדי בלונדון.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באוקראינה למאיר זאב ולאה רפופורט. סבו מצד אביו היה הרב בצלאל אלתר רפופורט שהיה רב באורזיטשוב (אנ'). למד אצל סבו זה ובישיבת נובהרדוק בקייב, אוקראינה ואחר כך נמלט עם שאר תלמידי הישיבה למזריץ, פולין, בקיץ 1922.
בשנת תרצ"א (1931) השתקע בלונדון והתמנה לרב קהילת חב"ד. בשנת תש"ו (1946) התמנה לר"מ בישיבת עץ חיים שבראשה עמד הרב אליהו לופיאן ובשנת תשי"ג (1953) התמנה לדיין בבית הדין הרבני. נפטר בלונדון ב-1973, ונקבר בישראל, הר הזיתים.
משנתו ההלכתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן כהונתו בבית הדין הרבני פסק בנושאים הלכתיים סבוכים כעגינות וממזרות. חלק מהשאלות מופיעות בספרו שו"ת באר אברהם. הוא דאג לשמירת שבת בקרב יהודי לונדון, והיה מסתובב בין החנויות בערבי שבתות כדי לבקש אישית מבעלי החנויות לסגור את החנויות לשבת.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב משפחתו נרצחה בידי הגרמנים והאוקראינים בבאבי יאר. שנים מאחיו, יחיאל מיכל רפופורט וחנוך העניך רפופורט, חסידי חב"ד מפורסמים, נשלחו למחנה עבודה בסיביר בעוון לימוד תורה. בסוף ימיהם הצליחו לעלות לישראל.
בניו:
- הרב בצלאל רפופורט, מתגורר בירושלים
- הרב ברוך רפופורט, דיין בבית הדין הרבני ביוהנסבורג;
- הרב יעקב מרדכי רפופורט, ראש ישיבת "לב אריה" בירושלים;[1]
חתנו, הרב יהושע קרלינסקי, ראש כולל "באר אברהם" ע"ש הגר"א רפופורט וראש ישיבת "נחלת אשר" בירושלים.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת באר אברהם
- קונטרס באר אברהם : בענייני דרוש ואגדה
- קונטרס באר אברהם : בירור הלכתי בעניין דזשלטינה הנעשה מחתיכת עורות שכבר עובדו בבורסקיות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Faculty | Lev Aryeh Yeshiva (באנגלית)