אגנש הלר

אגנש הלר
Heller Ágnes

לידה	12 במאי 1929 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	19 ביולי 2019 (בגיל 90) בלטונאלמאדי, הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד
מוסדות	ניו סקול אוניברסיטת לה-טרובה
זרם	אסכולת בודפשט
תחומי עניין	פילוסופיה, אסתטיקה, פילוסופיה של המוסר, אנתרופולוגיה פילוסופית, dissent
עיסוק	פילוסופית, מסאית, דיסידנטית, סוציולוגית, מרצה באוניברסיטה, aesthetician
מדינה	הונגריה
פרסים והוקרה	פרס קונקורדיה (2012) אזרחות כבוד של בודפשט (2008) פרס קרל פון אוסייצקי להיסטוריה ולפוליטיקה (2012) פרס מאנס שפרבר (2017) פרס סצ'ני (1995) פרס חנה ארדנט (1995) מדליית גתה (2010) מפקד עם כוכב של מסדר ההצטיינות של הונגריה
בן או בת זוג	אישטוואן הרמן (1949–?) פרנץ פהר

אגנש הלר (בהונגרית: Heller Ágnes‏; 12 במאי 1929 – 19 ביולי 2019) הייתה פילוסופית יהודייה-הונגרייה, ממייסדי אסכולת בודפשט .

קורות חיים

הלר נולדה בבודפשט למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. אביה, שהיה דובר גרמנית ובעל השכלה משפטית, סייע לרבים להגר מאזור הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1944 גורש לאושוויץ, שם מת לפני תום המלחמה ושואת יהודי הונגריה. אגנש ואמה ניצלו מהגירוש. אחרי מלחמת העולם השנייה כבר בשנת 1946 הכירה את אישטוואן (שלמה) הרמן (שהפך לימים לבעלה הראשון). שניהם השתייכו אז לתנועת "הנוער הציוני" בהונגריה. שלמה הרמן היה חבר הנהלת התנועה ושניהם היו ציונים נלהבים. הרמן הדריך קבוצות ילדים וקיים מפגשים רבים ב"קן" של התנועה בבודפשט. עם הזמן התרחקו מהציונות ביחד עם אגנש הלר ושניהם הצטרפו למפלגה הקומוניסטית, בעוד חברם לתנועה ניסן הירשמן עלה לישראל בשנת 1948.

בשנת 1947 החלה הלר ללמוד פיזיקה וכימיה באוניברסיטת אטווש לוראנד, אך עברה ללימודי פילוסופיה בעקבות הרושם שהותירה עליה הרצאה של הפילוסוף ג'רג' לוקאץ'. באותה שנה הצטרפה כאמור למפלגה הקומוניסטית של הונגריה, אך התנגדה לרעיון הצנטרליזם הדמוקרטי והנאמנות המוחלטת שנדרשה למפלגה ולהחלטותיה. היא גורשה מהמפלגה ב-1949, השנה בה הוקמה הרפובליקה העממית ההונגרית.

ב-1953 פנתה ללימודי דוקטורט בהנחייתו של ג'רג' לוקאץ', וב-1955 החלה ללמד באוניברסיטת בודפשט. ב-1958 פוטרה מהאוניברסיטה עקב סירובה לתמוך בהעמדה לדין של לוקאץ' כמשתף פעולה עם המרד ההונגרי. היא שבה למשרה אקדמית ב-1963, כשהוזמנה להצטרף למכון הסוציולוגי באקדמיה ההונגרית.

לאחר מותו של לוקאץ' ב-1971 התגברו הרדיפות הפוליטיות, והצרת צעדיהם של הלר ושאר חברי אסכולת בודפשט. בשנת 1977 עזבו הלר ובעלה השני, פרנץ פהר, את הונגריה והשתקעו באוסטרליה. ב-1986 היגרה מאוסטרליה לארצות הברית, וקיבלה משרה בניו סקול בניו יורק, שם לימדה 25 שנים. בעלה הראשון היה כאמור אישטוואן הרמן.

נפטרה ב-19 ביולי 2019.

מספריה

בשפה האנגלית

• Towards a Marxist Theory of Value‏, 1972.
• The Theory of Need in Marx‏, 1976
• Renaissance Man‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1978.
• On Instincts‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1979.
• A Theory of History‏, 1982.
• Dictatorship Over Needs‏ (עם פרנץ פהר וג'רג' מרקוס), 1983.
• Hungary, 1956 Revisited‏ (עם פרנץ פהר), 1983.
• Lukács Revalued‏ (עורכת), 1983.
• Everyday Life‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1984.
• The Power of Shame: A Rationalist Perspective‏, 1985.
• Doomsday or Deterrence‏ (עם פרנץ פהר), 1986.
• Reconstructing Aesthetics‏ (עורכת בשיתוף עם פרנץ פהר), 1986.
• Eastern Left – Western Left. Freedom, Totalitarianism, Democracy‏ (עם פרנץ פהר), 1987.
• Beyond Justice‏, 1988.
• General Ethics‏, 1989.
• The Postmodern Political Condition‏ (עם פרנץ פהר), 1989.
• Can Modernity Survive?‏, 1990.
• From Yalta to Glasnost: The Dismantling of Stalin's Empire‏ (עם פרנץ פהר), 1990.
• The Grandeur and Twilight of Radical Universalism‏ (עם פרנץ פהר), 1990.
• A Philosophy of Morals‏, 1990.
• An Ethics of Personality‏, 1996.
• A Theory of Modernity‏, 1999.
• The Time is Out of Joint: Shakespeare as Philosopher of History‏, 2000.
• The insolubility of the "Jewish question", or Why was I born Hebrew, and why not negro?‏, 2004.
• Immortal Comedy: The Comic Phenomenon in Art, Literature, and Life‏, 2005.
• A Short History of My Philosophy‏, 2011.

פרסים בהם זכתה

• פרס לסינג, (1981)
• פרס סצ'ני (1995)
• פרס הרמן כהן (2007)
• מדליית גתה (2010)
• מדליה לפעילות ציבורית מטעם המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית (2011)
• מדליית ראול ולנברג (2015)
• פרס וילי ברנדט (2015)

לקריאה נוספת

• אגנש הלר, 'חנה ארנדט על מסורת והתחלות חדשות', בתוך: סטיבן אשהיים (עורך), חנה ארנדט בירושלים, הוצאת מאגנס ומכון שפינוזה, ירושלים תשס"ז
• אגנש הלר, 'איך להיות אדם מוסרי בעולם ה (פוסט)מודרני', בתוך: ישי מנוחין וירמיהו יובל (עורכים), האם הסובלנות תנצח? - חינוך מוסרי בעולם מגוון, הוצאת מאגנס ומכון שפינוזה, ירושלים 2005

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגנש הלר בוויקישיתוף

• ירושלים בעתות לא-משיחיות, ארץ אחרת 23.