אגרת גודש בלונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אגרת גודש בלונדוןאנגלית: London congestion charge) היא אגרה הנגבית מכלי רכב מסוימים הנוסעים באותם חלקים של לונדון אשר נקבעו כאזורי אגרת גודש (באנגלית: Congestion Charge Zone, ר"ת CCZ). גבולו של אזור האגרה נקבע לפי כביש הטבעת הפנימי המקיף את מרכז לונדון באורך של כ-19 ק"מ.

תמרור וסימונים בכניסה לאזור אגרת גודש בלונדון

מטרותיה העיקריות של האגרה הן להפחית את גודש התנועה ולגייס מימון להשקעה במערכת התחבורה של לונדון.

מחיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי הגודש החלו לפעול בחלקים ממרכז לונדון ב-17 בפברואר 2003 והם הורחבו לחלקים ממערב לונדון ב-19 בפברואר 2007. כלי רכב החייב באגרה, מחויב ב-11.50 ליש"ט לכל יום שבו הוא נכנס לאזור אגרת הגודש, בין השעות 7 בבוקר ו-6 בערב. הקנסות המוטלים על אי תשלום האגרה נעים בין 180-60 ליש"ט.

החברה העירונית "תחבורה ללונדון" (אנ') אחראית לגביית האגרה. מערכת הגבייה מבוססת על מצלמות במעגל סגור ומערכת אוטומטית לזיהוי לוחיות רישוי.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית לונדון פרסמה נתונים אודות הגודש, ומצאה שלאחר שלוש שנים הגודש חזר לרמתו שלפני האגרה והמשיך להחמיר.[1] מכון המחקר INRIX (אנ') ממשיך לפרסם מידע על הגודש בלונדון, שממשיך להחמיר למרות אגרת הגודש.[2] רשות התחבורה של לונדון מייחסת את העלייה בגודש לגידול משמעותי בביצוע עבודות בכבישים[1] ושינויים ברשת הכבישים שהפחיתו את בקיבולתם לשנע רכבים פרטיים, שלוותה בירידה בנְסוּעָה.[2] ב-2018 דיווחה "תחבורה ללונדון" שהנְסוּעָה בשנים 2016/7 הייתה נמוכה ב-22.4% מזה שהיה בשנים 2007/8.[3] רשות התחבורה של לונדון מעריכה שאגרת הגודש אפשרה על שמירת מהירות קבועה של תנועת הרכבים הפרטיים תוך הפניית חלק מקיבולת הכבישים לשימושים אחרים,[4] אולם חוקרים טוענים שהקשר הסיבתי לא מבוסס ובפועל הוא עשוי להיות הפוך: הירידה בקיבולת הכביש לרכבים פרטיים הביאה לירידה בנְסוּעָה.[5]

ראש העיר של לונדון הורה בשנת 2020 לבחון הרחבה של אגרת הגודש לאזור לונדון רבתי. הצעד עורר ביקורת על כך שאגרת הגודש לא הפחיתה את הגודש[6] והיא נתפשת בתור אמצעי גביית מס בלבד.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגרת גודש בלונדון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עומר מואב ושני שרייבר, אגרות גודש, מכון אהרן, 2017. "הציפייה הייתה שאם הפחתת התנועה שהושגה ב-2003 נשמרה עד 2007- אזי הירידה הראשונית של 30% בעומסי התנועה תישמר גם היא. אך בפועל, למרות הפחתת התנועה, עומסי התנועה עלו על פני זמן, וב-2006 עומסי התנועה היו נמוכים רק ב-8% מהעומסים ב-2002, טרם יישום התוכנית, וב-2007 העומסים חזרו לרמות שטרם האגרות."
  2. ^ 1 2 INRIX (2016), London congestion trends
  3. ^ Transport for London, Travel in London Report 10, https://tfl.gov.uk/
  4. ^ Downtown congestion pricing in practice, Lewis Lehe, Transportation Research Part C 100, 2019, עמ' 200-223
  5. ^ Moshe Givoni (2012) "Re-assessing the Results of the London Congestion Charging Scheme". Urban Studies Vol. 49, No. 5 (APRIL 2012), pp. 1089-1105
  6. ^ Gwyn Topham, Why the row over congestion charge expansion could tear London apart, The Guardian, ‏October 24, 2020
  7. ^ אתר למנויים בלבד Oliver Gill, ‏Sadiq Khan pushes on with congestion charge expansion plan, The Telegraph, 14 August 2021