לדלג לתוכן

אווין גוויניד'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אווין אפ גריפיד'
Owain ap Gruffudd
לידה בערך 1100
אנגלסי
פטירה 23 בנובמבר 1170
ממלכת גוויניד' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ויילס
מקום קבורה בנגור, גוויניד'
בן או בת זוג Cristin verch Goronwy
Gwladus ferch Llywarch ap Trahaearn עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אברפראו
תואר מלך
אב גריפיד' אפ סינאן
אם אנגהרד פרץ' אווין
צאצאים למעלה מ-22 בנים ובנות
יורש העצר הוול אב אווין גוויניד'
מלך ממלכת גוויניד'
11371170
(כ־33 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אווין "גוויניד'" אפ גריפיד'וולשית: Owain ap Gruffudd; בערך 1100 – 23 או 28 בנובמבר 1170), הידוע גם בכינוי אווין הגדול (Owain Fawr), היה מלך ממלכת גוויניד' בשנים 1137 עד למותו ב-1170.

בתקופת שלטונו המשיך אווין את המאמצים של אביו לבסס את ממלכת גוויניד' ככוח העיקרי בוויילס, ואף היה לראשון המתועד שעשה שימוש בתואר "נסיך ויילס" (לפני שזו הפכה רשמית לנסיכות). הוא נחשב לאחד מהמלכים הצפון-וולשים המוצלחים ביותר עד לעלייתו לשלטון של נכדו ל'ואלין הגדול שביסס בפועל את נסיכות ויילס.

שנים ראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווין נולד סביב שנת 1100, הבן השני למלך גוויניד', גריפיד' אפ סינאן יורש העצר לבית אברפראו וצאצא של רודרי הגדול, ואנגהרד פרץ' אווין ממשפחת אצולה צפון-מזרח וולשית. ב-1132 אחיו הבכור של אווין, קדוולון, נהרג בקרב לצד כוחות ממלכת פוויס כנגד כוחות נורמנים באזור מריונד' (דרום מחוז גוויניד' של ימינו) מה שהעביר את ירושת כס המלכות לאווין.

לאורך שלטונו של אביו בין 1081 למותו ב-1170, הוא פעל להרחיב את ממלכת גוויניד' ולהלחם בכוחות האנגלו-נורמנים מדרום וממזרח ולחם בסדרה של מערכות צבאיות ברחבי ויילס. החל מ-1120 לערך, אווין עמד בראש צבא גוויניד' לצד אחיו קדוולון ולאחר מותו של זה, אחיו הצעיר קדוולדר. בין היתר הנהיג אווין את כוחות גווניד', לצד גריפיד' אפ ריס מממלכת דהייברת', בקרב קרוג מאוור ב-1136 בו הביסו את הכוחות הנורמנים העדיפים תחת רוברט פיץ מרטין וסיפחו את ממלכת קרדיגיון לטובת גוויניד'.

שלטון ממלכת גוויניד'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מותו של אביו ב-1137, בהתאם לחוקי הירושה הוולשים, ממלכת גוויניד' עברה בירושה לשני האחים קדוולדר ואווין שהתחלקו בה. ב-1143 הואשם קדוולדר בקשר למותו של נסיך דהייברת' אנוורד אפ גריפיד' ואווין שלח את בנו הוואל להתעמת איתו ולקח את אדמותיו ותאריו. האחים אומנם השלימו בהמשך, אך בפועל אווין שלט ברוב המכריע של שטחי הממלכה וב-1155 אף הוגלה קדוולדר לאנגליה, שם קיבל אדמות מהנרי השני, מלך אנגליה בשרופשייר.

אווין ניצל את תקופת האנרכיה באנגליה ויצא לסדרת מערכות צבאיות להרחיב ולחזק את אחיזתו במזרח הממלכה. ב-1146 כבש את טירת מולד (כיום במולד, פלינטשייר) וב-1150 את טירת ריד'לן (כיום בריד'לן, דנבישייר), מה שהוביל ב-1157 לפלישה של הכוחות האנגלים לצד כוחות ממלכת פוויס ואף אחיו של אווין קדוולדר. לאחר מסע כיבוש במזרח גוויניד', שני הצדדים נפגשו בקרב אוולו בו כוחותיו של גוויניד' הצליחו להכריע את הכוחות האנגליים, מלך אנגליה הנרי השני אף כמעט נפל בשבי במהלך הקרב. למרות הניצחון על האנגלים בקרב והצלחה של הוולשים בהדיפת פלישה אנגלית ימים באנגלסי, אווין הסכים לוותר על חלק מאדמות הממלכה ואף על טירת רוד'לן.

ב-1160, עם מותו של מלך פוויס מאדוג אפ מרידיד', הצליח אווין להשתלט על שטחים נוספים במזרח וב-1163 הוא איחד כוחות עם ריס אפ גריפיד' מדהייברת' במאבקו כנגד התבססות כוחות נורמנים בדרום-מערב ויילס. כתגובה לכך, המלך הנרי פלש שוב לוויילס ב-1165, הפעם דרך אוסווסטרי ורכס הרי ברווין, מול הצבא האנגלי התייצב כוח מאוחד של כלל שליטי ומלכי ויילס, כאשר אווין גוויניד' עומד בראשם. הפלישה האנגלית הסתכמה בקרב מצומצם בעמק קריוג (כיום במערב מחוז רקסהאם שבו אף נפלו שניים מבניו של אווין, אך מזג אוויר גשום מנע מהאנגלים להתקדם עוד לתוך ויילס. לאחר כישלון הפלישה האנגלית, כתב אווין מכתב ללואי השביעי, מלך צרפת, בו הוא הציע להיות וסאל של המלך הצרפתי בתמורה לסיוע במערכה כנגד אנגליה, במכתב זה הוא כינה את עצמו "נסיך ויילס" (Waliarum princeps).

בשנת 1167 הצליח אווין לכבוש מחדש את רוד'לן ולייצב את הגבול האנגלו-וולשי הצפוני, בעוד הכוחות האנגלים לא פלשו שוב לוויילס. ב-28 בנובמבר 1170 נפטר אווין, ולמרות סכסוך בינו לבין הארכיבישוף מקנטרברי תומאס בקט סביב כס הבישוף בבנגור וסביב נישואיו השניים לבת דודתו, הוא נקבר בתוך קתדרלת בנגור בחלקת קבר מפוארת סמוך למזבח הגבוה, שם נמצא גם כיום.

במהלך שנות שלטונו של אווין גוויניד' ויילס אוחדה מבחינה רעיונית והממלכות הוולשיות השונות כולם התאחדו תחת מנהיג אחד, שהיה כאמור, הראשון לעשות שימוש בתואר נסיך ויילס. לאחר מותו בניו ירשו את חלקי ממלכתו וויילס שוב התפצלה, היה זה נכדו של אווין, ל'ואלין הגדול שהשלים את עובדתו של סבו ואיחד את ויילס לכדי נסיכות תחת שלטונו באופן רשמי ב-1216. העימות במתמשך עם ממלכת אנגליה המשיך לאורך כל התקופה והנסיכות הוולשית נכבשה וסופחה לאנגליה לבסוף ב-1284, אם זאת המורשת של ויילס מאוחדת תחת נסיך אחד סיעה בעיצוב הזהות הלאומית הוולשית הקיימת גם כיום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]