אופל אסטרה

אופל אסטרה
מאפיינים כלליים
יצרן	אופל
מודל קודם	אופל קדט D
אורך	4,050 מ"מ

אופל אסטרה (בגרמנית: Opel Astra) היא מכונית קומפקטית/מכונית משפחית קטנה מתוצרת יצרן הרכב הגרמני אופל (בגרמנית: Opel Automobile GmbH), שמיוצרת מאז 1991.

במקביל, משווקת ווקסהול מוטורס, חברת האחות הבריטית את הרכב כ"ווקסהול אסטרה". באוסטרליה משווקת כ"הולדן אסטרה". ייצר האסטרה התבצעה במספר מפעלים במהלך השנים, בבריטניה במפעל ליד העיר ליברפול, המייצר את דגם "האסטרה" עובר שני המותגים "אופל" ו"ווקסהול", ביכולת ייצור של כ-100,000 יחידות לשנה, וגם במפעלים בגרמניה, פולין, ברזיל ובאוסטרליה.

שם הדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדגם "אסטרה" שימש את חברת "ווקסהול מוטורס" לדגמי ה"אופל קדט" ששווקו בממלכה המאוחדת מאז 1979, לדגמי ה"קדט D" וה"קדט E". החל מ-1991 הוחלט לאחד את שם הדגם בכל העולם כ"אסטרה", כך שהדוד הראשון ששווק כ"אופל אסטרה" היה דור F.

אופל אסטרה F[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אופל אסטרה F

אופל אסטרה F הושקה בספטמבר 1991 כמחליפה של ה"אופל קאדט" הוותיקה. היא הוצעה בגרסת שלוש או חמש דלתות, בתצורת סדאן ומכונית סטיישן המכונה הקראוון וזמין עם חמש דלתות בלבד. גרסת הקבריולה נבנתה על ידי חברת "ברטון" באיטליה. ייצור האסטרה F הסתיים בגרמניה בשנת 1998, דגם "אסטרס" שנבנה בפולין שווק במרכז ומזרח אירופה, כמו גם בטורקיה, עם השם אסטרה קלאסיקה משנת 1998 עד 2002.

האסטרה F יובאה לישראל החל מ-1992 בגרסה בסיסית עם מנוע 1.4 ליטרים (60 כ"ס) ובגרסת ה-GSI בעלת מנוע בנפח 2.0 ליטרים (150 כ"ס), ששימש את הקדט GSI לפניה. לאחר מכן נוספה גרסת ה-1.6 עם תיבת הילוכים אוטומטית מתוצרת יפנית^[1]. דגם ה-GSi, היה זמין תחילה בגרסת שלוש דלתות בלבד^[2]. הוא כלל גם ערכת מרכב ספורט ומושבים קדמיים מורחבים. עם זאת, הדגם הוחלף בשנת 1995 ושמו שונה ל-SPORT, אם כי רק מספר מצומצם שלו יוצר הופק.

אופל אסטרה G[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אופל אסטרה G

אופל אסטרה G הושקה באירופה בשנת 1998. היא הוצעה בגרסת האצ'בק בעלת שלוש או חמש דלתות, תצורת סלון ארבע דלתות, תצורת סטיישן חמש דלתות ושתי גרסאות מיוחדות משנת 2000: אסטרה קופה ואסטרה קסטריו, שניהם תוכננו ונבנו על ידי חברת "ברטון". האסטרה G הוצעה לראשונה גם עם מנוע המונע על גז טבעי. הדגם עבר מתיחת פנים שכללה הצללות לפנסים הקדמיים והאחוריים, שינוי השבכה הקדמית, הוספת צבעי מרכב מושכים יותר, שדרוג האבזור ושיפור רמת החומרים והריפודים במעט. מבחר המנועים הורחב ונוספו גרסאות בעלות 16 שסתומים למנועים הנפוצים בנפח 1.4 ו-1.6.^[3]

ב-2001 זכה אופל אסטרה במכרז של משרד הביטחון להצטיידות לרכבי שירות פרטיים ("כלי רכב לבנים") לקצינים בדרגת סגן אלוף. במכרז זכה דגם של אופל אסטרה, עם מנוע טורבו דיזל בהספק 100 כוחות סוס, תיבת הילוכים ידנית, ומרכב בן 5 דלתות. המכרז הקיף כמות ראשונית של 350 מכוניות לשנה, למשך שלוש שנים, בשווי כולל שמוערך ב-105 מיליון שקל^[4].

דגם זה שווק גם בישראל עם שלושה מנועי בנזין: מנוע 1.6 ליטר בהספק 105 כ"ס, מנוע 1.8 ליטר בהספק 125 כ"ס עם תיבה אוטומטית רגילה; ומנוע 2.2 ליטר עם הספק של 147 כ"ס בגרסת ה Gsi. גרסה זו הגיעה עם תיבה אוטומטית,אך ישנן בארץ מספר Gsi ידניות. לאסטרה הגה חד מדויק ומתקשר והתנהגות כביש מהנה. הגרסאות האוטומטיות של ה Gsi הגיעו עם מתלים לא ספורטיביים שהגיעו גם ב 1.8, אך הגרסה הידנית של ה-Gsi הגיעה עם מתלים מוקשחים ומונמכים,וזה אף צוין במפרט הרכב.^[5].

אופל אסטרה H[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אופל אסטרה H

אופל אסטרה H הושקה באירופה במרץ 2004, תחילה בגרסת הצ'בק (3 קופסאות) חמש דלתות. גרסת הסטיישן (2 קופסאות) הושקה בסוף 2004^[6], יחד עם גרסת הצ'בק ספורטיבי בן שלוש דלתות GTC - Gran Tourismo Compact^[7]. בישראל שווקה גרסת סדאן משפחתית בשם "אופל אסטרה ברלינה", תוצרת מפעל אופל בפולין, החל מ-2012^[8]^[9].

אופל אסטרה J[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אופל אסטרה J

אופל אסטרה J יוצרה בין השנים 2018 - 2009^[10]

אופל אסטרה K[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אופל אסטרה K

אופל אסטרה K הושקה בספטמבר 2015, בגרסות האצ'בק (5 דלתות) וסטיישן עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר שמפיק 150 כוחות סוס, לעומת 140 כ"ס באסטרה H, ושווקה בישראל עם תיבה אוטומטית בת 6 הילוכים. יחידת הכוח מניבה תאוצה של 8.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, ומהירות מריבית של 210 קמ"ש, שיפור ביחס ל-10 שניות ו-200 קמ"ש בדור היוצא. צריכת הדלק הרשמית, על פי נתוני מעבדה, עמדה על 18.2 קילומטרים לליטר, לעומת 15.1 ק"מ באסטרה H^[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של אופל אסטרה (באיטלקית)

מדיה וקבצים בנושא אופל אסטרה בוויקישיתוף

אופל, האתר הבינלאומי
יואב קווה, אופל אסטרה GTC: הסתכלו בקנקן, באתר TheMarker‏, 16 באוגוסט 2012
דובי בן גדליהו, ‏שיעור באסטרה-לוגיה: "מכונית השנה של אירופה", באתר גלובס, 30 במאי 2016
אורן דורי, לא להתעלם מאופל, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דניאל סקלי, אופל אסטרה (1998-1992), באתר הארץ, 22 באפריל 2004
^ שאול גלאי, אדרנלין , GSI, חדשות, 12 ביולי 1992
^ "אופל אסטרה G" - מפרט automobile-catalog.com/model/opel/astra_g
^ דובי בן-גדליהו, ‏הרכב הזוכה במכרז צה"ל לסגני אלופים: אופל אסטרה דיזל משפחתית, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001
^ דובי בן-גדליהו, ‏אסטרה לה ויסטה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2004
^ דובי בן גדליהו, ‏מיני מבחן דרכים: אופל אסטרה סטיישן - תצוגת תכלית, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2013
^ יואב קווה, מסע פרסום במיליון דולר לאופל אסטרה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
^ דובי בן גדליהו, ‏מיני מבחן דרכים: אופל אסטרה טורבו - שאיפות פרימיום, באתר גלובס, 6 ביולי 2013
^ דניאל שמיל, שלמה מתחילה בשיווק גרסת סדאן לאופל אסטרה; המחיר 125 אלף ש', באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2012
^ "אופל אסטרה J" - מפרט automobile-catalog.com/model/opel/astra_j
^ אורן דורי, אופל אסטרה החדשה: שינויים ניכרים מתחת לעיצוב, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2016

[סקלי-1] דניאל סקלי, אופל אסטרה (1998-1992), באתר הארץ, 22 באפריל 2004

[2] שאול גלאי, אדרנלין , GSI, חדשות, 12 ביולי 1992

[3] "אופל אסטרה G" - מפרט automobile-catalog.com/model/opel/astra_g

[4] דובי בן-גדליהו, ‏הרכב הזוכה במכרז צה"ל לסגני אלופים: אופל אסטרה דיזל משפחתית, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001

[5] דובי בן-גדליהו, ‏אסטרה לה ויסטה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2004

[6] דובי בן גדליהו, ‏מיני מבחן דרכים: אופל אסטרה סטיישן - תצוגת תכלית, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2013

[7] יואב קווה, מסע פרסום במיליון דולר לאופל אסטרה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004

[8] דובי בן גדליהו, ‏מיני מבחן דרכים: אופל אסטרה טורבו - שאיפות פרימיום, באתר גלובס, 6 ביולי 2013

[9] דניאל שמיל, שלמה מתחילה בשיווק גרסת סדאן לאופל אסטרה; המחיר 125 אלף ש', באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2012

[10] "אופל אסטרה J" - מפרט automobile-catalog.com/model/opel/astra_j

[11] אורן דורי, אופל אסטרה החדשה: שינויים ניכרים מתחת לעיצוב, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]