אוקסלט הסידן
אוקסלט הסידן, או סידן אוקסלט (קלציום-אוקסלט, ) הוא תרכובת של אוקסלט (האניון , מלח של חומצה אוקסלית) עם קטיון של סידן (), אשר יוצר באופן ספונטני גבישים בצורת מחטים.
כתיב כימי | C₂CaO₄ |
---|---|
מספר CAS | 563-72-4 |
הרכב כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומצה אוקסלית היא חומצה דו ערכית המבוססת של שני שיירים קרבוקסילים הקשורים זה לזה דרך אטומי הפחמן בקשר קוולנטי. בתצורת המלח, שני השיירים הקרבוקסילים הם נטולי פרוטון (deprotonated), והמטענים השליליים מנוטרלים על ידי קטיון הסידן הדו-ערכי במסגרת המבנה הגבישי.
לקבוצת האוקסלט יכולת לקשור מתכות נוספות פרט לסידן, ולכן הוספה של אוקסלט (ללא הסידן) מאפשרת קליטה ו"ניקוי" של תמיסות מקטיונים מתכתיים (chelation).
תצורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סידן אוקסלט יכול להופיע בתצורות שונות, בהתאם לנוסחה הכימית ·, כאשר הערך של יכול להיות בין 0 ל-3. כל הצורות חסרות צבע או לבנות. מונו־הידראט מופיע באופן טבעי כמינרל Whewellite. נדירים יותר הם די־הידראט (המינרל Weddellite) וטרי־הידראט (המינרל Caoxite). ניתן להבחין בין מונוהידראט ובין דיהידראט על ידי צורת הגבישים, בהתאמה.
גבישי אוקסלט הסידן בשתן מהווים מרכיב עיקרי באבנים שנוצרות בכליות. צורתם המחטית של הגבישים מסבירה מדוע אבנים בכליות עשויות להכאיב מאוד.
היווצרות גבישים של סידן אוקסלט היא אחת ההשפעות הרעילות של הרעלת אתילן גליקול.
סידן אוקסלט הוא גם אחד המרכיבים העיקריים של "אבן הבירה", משקע חום הנוצר בעת בישול המשקה ומורכב ממלחי סידן, מגנזיום ותרכובות אורגניות שונות שנותרו מתהליך הבישול. אבן הבירה נוטה להצטבר בתוך כדים, חביות וכלים אחרים המשמשים לבישול הבירה. אם האבן לא תוסר בעת הניקוי, היא תשאיר משטח לא סניטרי בו יתפתחו מיקרואורגניזמים לא רצויים שיכולים לקלקל את טעם הבירה[1].
ניתן למצוא כמויות מסוימות של אוקסלט הסידן גם בצמחים אכילים, לדוגמה קיווי, תרד ופקעת הטארו המשמשת כמזון בסיסי באזורים שונים. בשל האינטראקציה החזקה בין הסידן לאוקסלט, הסידן בקומפלקס זה לא יכול להיקלט במערכת העיכול; לדוגמה, 95% מהסידן שבתרד נמצא באינטראקציה עם אוקסלט ולא ניתן לספיגה במערכת העיכול.
גבישי המחטים עמידים מאוד, אך טיפול בחומצה (חומצת לימון לדוגמה) מעמיס פרוטונים חופשיים אשר מתחרים עם הסידן על הקישור לאוקסלט וכך מאפשרים את פירוק הגבישים.
- גבישי סידן אוקסלט דיהידראט הם בצורת אוקטהדרון. חלק גדול מהגבישים במשקעי שתן יהיו בעלי מורפולוגיה מסוג זה, מכיוון שהם יכולים לגדול בכל pH ובאופן טבעי להופיע בשתן רגיל.
- גבישי סידן אוקסלט מונוהידראט משתנים בצורתם, ויכולים להופיע במגוון צורות, בהן משקולות, צירים, אליפסות ועוד.
-
גבישי סידן אוקסלט בשתן. צורת האוקטהדרון של הגביש נראית בבירור.
-
גביש של סידן אוקסלט מונוהידראט (בצורת משקולת) וגביש של סידן אוקסלט דיהידראט (בצורת מעטפה) בשתן, יחד עם מספר אריתרוציטים.
-
מיקרוסקופיית שתן המציגה כמה גבישי סידן אוקסלט מונוהידראט (בצורת משקולת, חלקם גושים) וגביש של סידן אוקסלט דיהידראט (בצורת מעטפה) יחד עם מספר אריתרוציטים.
-
משקעים בשתן המראים כמה גבישי סידן אוקסלט 40X.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוקסלט הסידן איננו רעיל מבחינת פעילות ביולוגית. עם זאת, גבישי אוקסלט הסידן נפוצים במגוון צמחים כמנגנון הגנה נגד חיות הניזונות מצמחים, ואכילה של אוקסלט הסידן אכן עשויה להיות כואבת ואף מסוכנת במקרים מסוימים. זאת מאחר שבזמן לעיסה ובליעה של צמחים המכילים גבישים בצורת מחטים, נפגעות הרקמות הריריות בפה ולאורך מערכת העיכול, ופגיעות אילו יכולות להיות כואבות, צורבות ואף מסוכנות.
יש להדגיש כי בצמחים רעילים המכילים אוקסלט הסידן, ההרעלה היא לרוב תוצר של חומרים נוספים בצמח ולגבישים יש בעיקר תפקיד של פגיעה ברקמות הריריות וחשיפת פנים הגוף לרעלנים, וכתוצאה מכך – הגברת פעילותם.
בתעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוקסלט הסידן משמש בייצור זיגוג קרמיקה.
בטיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי גיליון בטיחות החומרים שלו (MSDS), יש להימנע מבליעה או שאיפה של אוקסלט הסידן וכן להימנע ממגע עם העור או עם העיניים[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דניאל בן הלוי, מה המבנה של אוקסלט הסידן, מה הוא עושה לנו מבחינה כימית שהופך אותו לרעיל, ומדוע לימון מנטרל אותו?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 בפברואר 2011