טארו

טארו מבושל ללא תוספת מלח
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	63.8 ג'
קלוריות	142 קק"ל
חלבונים	0.52 ג'
פחמימות	34.6 ג'
שומן	0.11 ֿ ג'
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	4 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.107 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.028 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.51 מ"ג
‑ ויטמין B5	0.336 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.331 מ"ג
‑ ויטמין B9	19 מק"ג
‑ ויטמין C	5 מ"ג
‑ ויטמין E	2.93 מ"ג
‑ ויטמין K	1.2 מק"ג
ברזל	0.72 מ"ג
סידן	18 מ"ג
מגנזיום	30 מ"ג
מנגן	0.449 מ"ג
זרחן	76 מ"ג
אשלגן	484 מ"ג
נתרן	15 מ"ג
נחושת	0.201 מ"ג
אבץ	0.27 מ"ג
בטא-קרוטן	39 מק"ג
סיבים תזונתיים	5.1 ג'
	מקור: משרד החקלאות האמריקני

טארו
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	כף צפרדע
משפחה:	לופיים
סוג:	קולקס
מין:	טארו
שם מדעי
	Colocasia esculenta; ‏שוט ואנדליכר, 1832

המונח "טארו" מפנה לכאן. לערך העוסק במערכת הקלפים, ראו טארוט.

טארו (שם מדעי: Colocasia esculenta) הוא פקעת עמילנית אכילה של השיח המוכר בעברית כ"קולקס".

ישנם מספר מינים המכונים טארו. הנפוצים שבהם נושאים את השמות המדעיים: "Colocasia esculenta"‏ ו-"Colocasia antiquorum".

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקעת הטארו בעלת קליפה שעירה וסיבית בגוון חום-אפור ומראה כללי לא מזמין. פנים הפקעת נע בין לבן, ללבן בעל נימים סגלגלים והיא עשירה בעמילן.

כתלות בזן ובתנאי הגידול, גודל הפקעות נע בין גודל של כדור גולף לגודל של מלון גדול.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טארו הוא אחד ממזונות הבסיס באזורים רבים באסיה ובאפריקה. עם זאת, בצורתן הטרייה, הפקעות רעילות ומכילות קריסטלים מחודדים של אוקסלט הסידן. לאחר בישול או טיפול מתאים הפקעות בטוחות למאכל.

הפקעות נמכרות טריות, מבושלות, קפואות, מיובשות, משומרות בצורות שונות, ובצורת אבקה.

לאחר בישולו הטארו הוא בעל טעם מתקתק עדין וארומה אגוזית קלה, ומשמש למנות עיקריות, חטיפים וקינוחים. מרקמו, כשהוא מבושל, מזכיר תפוח אדמה דביק.

צמח נוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח עצמו רב שנתי, צבעו ירוק (יש מינים בעלי גוון סגול), עליו גדולים ומרשימים ובעלי צורה של לב, ויכול להגיע לגובה של כ-2 מטרים. של כך, הצמח משמש אף כצמח נוי ולעיתים מכונה ״אוזן הפיל״ ומזכיר את צמח האלוקסיה במראהו.