אחלכלכי
| |||
 | |||
| מדינה |
 גאורגיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | סאמצחה-ג'אוואחתי | ||
| חבל ארץ | ג'אוואחתי | ||
| שפה רשמית |
גאורגית  | ||
| תאריך ייסוד |
1064 | ||
| גובה | 1,707 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,295[1] (2014) | ||
| קואורדינטות | 41°24′20″N 43°29′10″E / 41.405555555556°N 43.486111111111°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| https://akhalkalaki.gov.ge/ | |||
  | |||
אחַלכַּלַכּי (בגאורגית: ახალქალაქი, הפירוש: "עיר חדשה", בארמנית: Ախալքալաք, בטורקית: Ahılkelek) היא עיירה בנפת אחלכלכי שבמחוז סאמצחה-ג'אוואחתי גאורגיה, אשר אוכלוסייתה מונה 8,295 איש[1]. העיירה שוכנת בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי, כ-30 ק"מ מהגבול עם טורקיה.% 93,8 מאוכלוסיית העיר הם אתנית ארמנים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה ממוקמת בין שני נהרות גדולים הנשפכים לנהר הקורה, בקצה הרמה הגעשית של ג'אוואחתי. בדרום-מזרח העיירה ישנה גבעה גדולה, שהמקומיים מכנים אותה "טשבנקה". בעבר הייתה הגבעה מכוסה ביערות אורן צפופים, אבל העצים שימשו כעצי הסקה בשנות ה-90 הקשות. במדרון הצפון מערבי של הגבעה ולמרגלותיו, ממוקם בית הקברות העירוני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1068, נכבשה העיירה על ידי הסולטאן הסלג'וקי, אלפ ארסלאן, ונותרה בשלטון טורקי במשך שנים רבות. תושביה עברו תהליך של אסלאמיזציה, ובתחילת המאה ה-19 היו באחלכלכי: מצודה עות'מאנית, מסגד וקרוואנסראי (كاروانسرا), פונדק סלג'וקי למנוחת הנוסעים בדרכים.
ב-24 ביולי 1829, כבשו הרוסים, בראשות איוון פסקוויץ', במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, את אחלכלכי, מידי העות'מאנים, והכלילו את העיירה תחת השלטון הרוסי בקווקז, מלכות המשנה של הקווקז. הם הניסו את תושביה המוסלמים, והושיבו במקומם ארמנים ממזרח אנטוליה.
בחוזה ברסט-ליטובסק נמסרה העיר זמנית להשגחת האימפריה העות'מאנית, והוחזרה, בשנת 1921, לשליטת רוסיה הסובייטית. כאשר נוסדה ברית המועצות, ב-30 בדצמבר 1922, הפכה אחלכלכי להיות חלק מגאורגיה הסובייטית). בשנת 1944 היגלה סטלין את כל המוסלמים בעיר למרכז אסיה. עד שנת 1991 שכנה העיר באזור גבול, והמבקרים בה נדרשו לקבל אישור מיוחד מהשלטונות.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר תושבי העיירה צנח מאז הכריזה גאורגיה על עצמאותה באפריל 1991. בשנת 1989 עדיין התגוררו בעיר 15,192 איש. אבל בשנת 2002 עזבו את העיר 5,390 איש לרוסיה וארמניה, בעיקר עקב קשיים כלכליים.
כ-90% מהאוכלוסייה הם אתנית ארמנים. רובם דו-לשוניים ודוברים בעיקר רוסית וניב של ארמנית. בשוקי אחלכלכי ניתן לשלם גם ברובל רוסי ודראם ארמני חוץ מהלארי הגאורגי.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיסים הסובייטים מהעידן הסובייטי, הבסיסים בבתומי, ובאחלכלכי. המהווים מקור למתיחות גדולה עם גאורגיה, שמאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות לגבי הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. הבסיסים אמורים להיסגר עד דצמבר 2007, חלק גדול מהכלי הנשק הכבדים, הועברו, עד לסוף דצמבר 2006, מהבסיסים הגאורגים לבסיס 102 הרוסי בגיומרי, ארמניה.
באפריל 2005, בעקבות הסכם שנחתם בין טורקיה, גאורגיה ואזרבייג'ן, נבנתה מסילת ברזל חדשה, קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו. רכבת שתקשר בין טורקיה לאזרבייג'ן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אחלכלכי (בגאורגית, בארמנית ובאנגלית)- צ'נדרה לחה סרירם וקארין וורמסטר, מהבטחה לתרגול: חיזוק יכולות האו"ם לעיכוב קונפליקטים אלימים,
(2003), הפרק "ג'אוואחתי, גאורגיה: למה מניעת קונפליקט?", עמ' 163-196 ISBN 1588261123 - ההיסטוריה והפוליטיקה של אזור אחלכלכי, אנגלית
- מיקום ב-Google Maps
