אטד
 אטד
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | אטד |
| שם מדעי | |
 Lyciumליניאוס, 1753 | |
| |
אָטָד (שם מדעי: Lycium) הוא סוג שיחים קוצניים וסבוכים ממשפחת הסולניים ובו 101 מינים, מהם 5 בישראל וסביבתה[1][2][3]. תפוצתם העולמית משתרעת באזורים ממוזגים והסובטרופיים. בישראל הם משירים את עליהם בקיץ ופורחים, לעיתים ללא עלים, לפני בוא הגשמים[4].
מיני הבר בישראל וסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ ישראל גדלים חמישה מיני בר:
- אטד אדומי (נדיר)
- אטד אירופי
- אטד החוף
- אטד ערבי
- אטד רב פרחים - ערך טבע מוגן בישראל.[5]
האטד הוא שיח תרמופילי (אוהב חום) הגדל באזורים יבשים.
בארץ ישראל נפוץ המין אטד אירופי, הגדל בעיקר באזור השפלה בצורת שיח משוכות, והנמצא גם באזורים נוספים.
פרי האטד הוא ענבה אשר ברוב המינים ראויה למאכל, אם כי ישנם מספר מינים שפריים רעיל. הסינים משתמשים בפרי האטד הן למאכל - פרי הגוג'י, והן להכנת תה צמחים.
מוצא השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם המדעי Lycium ניתן לו על שם האזור ליקיה שבתורכיה.
השם העברי אטד מוזכר במשל יותם - משל תוכחה שנשא יותם בן גדעון על הר גריזים לאנשי שכם, ובו המשיל את אבימלך לאטד. האטד המקראי איננו מזוהה בוודאות. מתכונות האטד במשל, מקובל כיום לזהותו עם נושא הערך.
מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיחים זקופים, קוצניים, מכוסים בשערות פשוטות. הענפים קוצניים. אין לוואים.
העלים מסורגים, תמימים, רוחבם אינו עולה כרגיל על ס"מ אחד.
הפרחים בודדים או ערוכים בתפרחות סיומיות, דו-קרניות. והם דו-מיניים, בעלי עטיף כפול ונכונים[6].
הגביע מאוחה עלים, דמוי-פעמון או צינור או ספל בעל 5 שיניים שאינן ברורות, בלתי שוות או דו-שפתני כמעט בעל 2 או 3 שיניים. הגביע משתייר אבל אין הוא מתפרה (גדל עם הבשלת הפרי) ואינו סוגר את הענבה[7].
הכותרת מאוחת עלים, דמוית משפך או מסמר, בעלת 5 אונות מפושקות, צבעה סגול חיוור או לבנבן ואורכה אינו עולה על 2 ס"מ.
האבקנים קבועים באמצע צינור הכותרת, מספרם 5. הם אינם הדוקים אל עמוד השחלה ואינם יוצרים סביבו קונוס אלא הם מפושקים פחות או יותר. הזירים דקים, דמויי חוט, ארוכים (אינם קצרים כבסולנום) מהמאבקים. הזירים קירחים, לפעמים יש שערות מעוטות פזורות לאורך הזירים, רק לא בבסיסם או חלקם התחתון של הזירים שעיר ובעלי ציצית שערות צפופה (אטד אדומי)[6].
השחלה עילית קבועה על דיסקוס ובעלת 2 מגורות[6]. השליות זוויתיות, מספר הביציות גדול[8].
עמוד השחלה דק, הצלקת דמוית גולה או מחולקת ל-2 אונות קצרות.
הפרי ענבה רב-זרעית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטד, באתר ITIS (באנגלית)
- אטד, באתר NCBI (באנגלית)
- אטד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אטד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אטד, באתר Tropicos (באנגלית)
- אטד, באתר GBIF (באנגלית)
- אטד, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lycium, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Lycium, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-7-2023
- ^ אטד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 83-85
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-9
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 588
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 387