לדלג לתוכן

אליזבת בארט בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת בארט בראונינג
לידה 6 במרץ 1806?
דרהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד בריטניהבריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 1861 (בגיל 55)
פירנצה, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Elizabeth Moulton-Barrett עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה English Cemetery, Florence עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1839–1845 (כ־6 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רוברט בראונינג (13 בספטמבר 1846–29 ביוני 1861) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת בארט בראונינג (מולטון) (באנגלית: (Elizabeth Barrett Browning (Moulton)‏; 6 במרץ 1806 - 29 ביוני 1861) הייתה אחת מהמשוררות הרומנטיות הבולטות באנגליה ובארצות הברית של התקופה הוויקטוריאנית.[1]

המשוררת, שהצטיינה בכתיבה פורייה, ידועה הן בזכות המקום שתפסה בשירה האנגלית, והן בזכות קורות חייה, שבמרכזם עמדה מערכת היחסים הרומנטית בינה ובין מי שהפך מאוחר יותר להיות בעלה, המשורר רוברט בראונינג, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. מערכת יחסים זו הצמיחה את מחזור הסונטות המעולה: "סונטות מן הפורטוגזית".[2]

בארט-בראונינג זכתה להצלחה גדולה כבר בחייה, והשפעתה על המשוררים הידועים, אדגר אלן פו ואמילי דיקנסון, הייתה גדולה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארט בראונינג נולדה ליד דרהאם שבאנגליה. אמה הייתה מרי גרהאם-קלרק, ממשפחה עשירה מניוקאסל, שנישאה לאדוארד (מולטון) בארט בשנת 1805. למשפחתה היו מטעי סוכר נרחבים בג'מייקה מאז שנת 1655.

אליזבת הייתה הבכורה מבין שנים עשר הילדים שבמשפחתה. היא קיבלה חינוך פרטי בביתה והחלה לכתוב שירה בגיל 4. כשהייתה בת 14 התפרסם אפוס ארוך שחיברה כשנה קודם לכן: "קרב מרתון".[3] אמה אספה את שיריה מגיל הילדות והנעורים, ובכך יצרה את אחד האוספים הגדולים ביותר של יצירות נעורים השייכות לסופר כלשהו בבריטניה. ילדותה עברה עליה באושר, אך בגיל 15 היא לקתה כנראה במחלה שתקפה את עמוד השדרה, וסבלה כל חייה מכאבים כתוצאה מהמחלה.[4]

בשנת 1832 עברה המשפחה לדבון, ומאוחר יותר ללונדון. בארט בראונינג החלה לתרום מיצירותיה לכתבי עת שונים, ובשנת 1838 היא פרסמה את אוסף השירים הראשון שלה. עקב מחלתה ומותו של אחיה בטביעה, פיתחה חרדה מפגישה עם זרים ובילתה שלוש שנים בטורקי, דבון.[4] ב-1844 היא פרסמה את אוסף השירים השני שלה. בין השנים 1841 עד 1844 הרבתה אליזבת לכתוב שירה ועסקה רבות גם בהתכתבויות עם אנשים שונים, גם אם לא הרבתה להיפגש איתם. היא הייתה ספונה בחדרה שבקומה השנייה, אך הפריון הספרותי שלה הביא לה הצלחה מרובה ומועמדות לתואר הנכבד של משורר לאומי (Poet Laureate of the United Kingdom) לאחר מותו של ויליאם וורדסוורת'.

How do I love thee
מאת אליזבת בארט בראונינג
:How do I love thee? Let me count the ways
I love thee to the depth and breadth and height
My soul can reach, when feeling out of sight
For the ends of Being and ideal Grace
I love thee to the level of everyday's
Most quiet need, by sun and candlelight
I love thee freely, as men strive for Right
I love thee purely, as they turn from Praise
I love thee with the passion put to use
In my old griefs, and with my childhood's faith
I love thee with a love I seemed to lose
With my lost saints,–I love thee with the breath
Smiles, tears, of all my life!–and, if God choose
I shall but love thee better after death

בינואר 1845 קיבלה אליזבט בארט מכתב מרוברט בראונינג שהתפעל משירתה. "אני אוהב את ספרייך בכל לבי ואני אוהב גם אותך" כתב לה המשורר הידוע, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. בתחילת הקיץ הם נפגשו, והחלה להתפתח ביניהם התכתבות ענפה, שהסתירה ממשפחתה. הם נישאו בחשאי בספטמבר 1846, ואביה, בכעסו, הדיר אותה מהירושה.[4] שתיים מיצירותיה המפורסמות ביותר נכתבו בעקבות התאהבותם: "סונטות מן הפורטוגזית" (Sonnets from the Portuguese) - לקט של סונטת שנושאן אהבה ו-Aurora Leigh.[5] הסונטה המפורסמת ביותר מהלקט הפורטוגזי היא מס. 43 "כיצד אני אוהבת אותך" (How do I love thee)[6]

אביה של אליזבת התעלם ממנה עד מותו, על אף מכתביה הרבים אליו. היא עצמה תיארה את מותו כטריקת הדלת האחרונה בפניה. בני הזוג עברו לגור באיטליה, שם זכתה אליזבת להכרה ולפרסום. במהדורה השנייה של ספר השירים שלה פרסמה בארט בראונינג גם את שירי האהבה שלה והפופולריות שלה עלתה. מעגל האמנים שהקיף אותם כלל את ויליאם מייקפיס תאקרי, הרייט ביצ'ר סטואו, ז'ורז' סאנד ורבים אחרים.

בגיל 43 ילדה אליזבט בארט בראונינג בן, לאחר ארבע הפלות טבעיות. היא המשיכה לכתוב ולפרסם, אך בשנותיה האחרונות היא פיתחה עניין, עד כדי אובססיה, בספיריטואליזם ובפוליטיקה האיטלקית.[4] בשנת 1861 חלתה בהצטננות קשה ומתה.

נושאים ביצירתה והתקבלותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבט בארט-בראונינג הייתה המשוררת המוערכת ביותר בארצות דוברות האנגלית של המאה ה-19. מקוריותה בשיריה והאומץ שבו דנה בנושאים שונים זכו להערצה.[7]

ביצירתה הראשונה (En Essay on Mind, with Other Poems) השתקפה התרשמותה העזה מהמשורר לורד ביירון והפוליטיקה היוונית. היא התנגדה התנגדות נמרצת לעבדות והביעה זאת בשיריה, כמו למשל: The Runaway Slave at Pilgrim's Point. היא פרסמה מאמרים בכתבי העת, בהם היא מביעה את דעותיה. בסונטות מן הפורטוגזית היא כתבה שירי אהבה מקוריים ורומנטיים. ב"אורורה ליי" היא הביעה את דעתה על מעמד האישה.

חלק מעבודתה של בארט בראונינג מכיל נושאים בעלי גוון דתי, ובמיוחד השירים המוקדמים. היא התעניינה בדיונים תאולוגיים, למדה את השפה העברית וקראה בתנ"ך.[8]

אליזבת בארט בראונינג הייתה פופולרית מאוד בחייה. אדגר אלן פן הושפע משיריה והטמיע יסודות משיר אחד בפואמה הידועה שלו "העורב". הוא כתב שההשראה הפואטית שלה היא מהגבוהות והחוש האמנותי שלה הוא טהור במהותו. הוא הקדיש לה את הפואמה.[9] גם אמילי דיקינסון שאבה השראה מבארט בראונינג. היא העריצה אותה כמשוררת וכאישה בעלת עקרונות הומניים.

במאה ה-20 הזניחו קמעה את שירתה, אך תנועות הנשים גילו מחדש את יצירתה, בה היא מגלמת נשים אוהבות ועובדות המגלות עצמאות מחשבתית.

בשנת 1989 יצא בעברית תרגום חדש של האוסף הידוע ביותר של בארט-בראונינג: "סונטות מן הפורטוגזית". המתרגם: משה זינגר. בשיריה באוסף זה נתנה אליזבת ביטוי לרגשות האינטימיים שלה ולתמורה שחלה בה בעקבות פגישתה והתכתבותה עם רוברט בראונינג. הספר מכיל 44 סונטות, שכל אחת מהן מצטיינת במבע עדין ועומס של רגשות לצד הרהורים שונים. וכך הפכה מערכת יחסים זו לאחת מפרשיות האהבים הידועות ביותר של עולם השירה והספרות.[2]

מבחר יצירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת בארט בראונינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Browning, Elizabeth Barrett (1806–1861)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004; online edition, October 2008.
  2. ^ 1 2 מרדכי אבישי, "ביוגרפיה של אהבה רומנטית", מעריב, 15 בספטמבר 1989
  3. ^ אדם אברהם מנדילוב, בראוניניג, אליזבט ברט, האנציקלופדיה העברית כרך תשיעי, עמ' 402 - 403
  4. ^ 1 2 3 4 Elizabeth Barrett Browning", Encyclopaedia Britannica"
  5. ^ Elizabeth Barrett Browning (15 August 1986). Sonnets from the Portuguese: A Celebration 0f Love. St. Martin's Press.
  6. ^ ראו טקסט מקורי בחלונית משמאל
  7. ^ Elizabeth Barrett Browning, Poetry Magazine
  8. ^ Galchinsky, Michael (1 January 2003). "Women's Poetry and Religion in Victorian England: Jewish Identity and Christian Culture (review)". Victorian Studies. 45 (3): 551–553. doi:10.1353/vic.2003.0122
  9. ^ Dwight Thomas; David Kelly Jackson (1 September 1995). Poe Log: A Documentary Life of Edgar Allan Poe, 1809–1849. G K Hall. p. 591
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליזבת_בארט_בראונינג&oldid=39785745"