העורב (פואמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העורב, איור מאת ג'ון טניאל

הָעוֹרֵבאנגלית: The Raven) היא פואמה גותית מאת המשורר האמריקני אדגר אלן פו, שפורסמה לראשונה בינואר 1845. הפואמה ידועה במוזיקליות שלה, במצלול הייחודי ובאווירת האימים והכישוף שלה. במרכז הפואמה מפגש בין אדם שאיבד את אהובתו ובין עורב מדבר הפורץ לביתו דרך החלון ומתיישב על פסלה של אתנה שמעל הדלת. האיש מדבר עם העורב, וזה בתגובה עונה לו רק מילה אחת בכל פעם: Nevermore (מילולית: "לעולם לא עוד" או "לנצח לא", תורגם לעברית על ידי ז'בוטינסקי "אל עַד-אֵין-דוֹר").

איור של אדואר מאנה לפואמה העורב, מאת אדגר אלן פו.

עלילת הפואמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר חסר-השם יושב בביתו בליל דצמבר קר וסוער, ונזכר באהובתו שמתה, לנור ("לנורה" בתרגום ז'בוטינסקי). לפתע הוא שומע דפיקות מכיוון הדלת. הוא חושב שזהו אורח ופותח את הדלת, אך אינו רואה איש. הדפיקות חוזרות, והפעם מכיוון החלון. כאשר המספר ניגש לפתוח את החלון נכנס דרכו עורב שחור, המתיישב על פסל האלה היוונית אתנה שמעל הדלת. המספר מתפעל מהדרו האפל של העורב ומהתנהגותו האצילית, ושואל אותו לשמו. על כך עונה העורב: Nevermore. המספר רואה בכך סימן, ומתחיל לדבר עם העורב, כאילו היה ידידו. הוא שואל אותו שאלות, כמו האם הוא מתכוון ללכת ממנו, כפי שעשו כל ידידיו והאם עוד יזכה לאהוב. העורב רק חוזר על המילה Nevermore. אחרי שהוא שואל האם יפגוש את אהובתו לנור בגן עדן והעורב משיב Nevermore, המספר מתרגז על העורב וצועק עליו שיסתלק מביתו, אך העורב לא מש ממקומו, עד להתמוטטותו של המספר על הרצפה.

מבנה הפואמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה מורכבת מ-18 בתים, שכל אחד מהם בנוי משש שורות. באופן כללי המבנה בשיר הוא של אוקטמטר טרוכאי – שמונה רגליים טרוכאיות בכל שורה, כשבכל שורה ההברה הראשונה מוטעמת והשנייה אינה מוטעמת. מבנה החריזה בשיר הוא ABCBBB, או AA-B-CC-CB-B-B, אם מתחשבים גם בחרוזים שבתוך השורות. בכל בית, החרוז B הוא עם המילה Nevermore. הסיומת Or- או Ore- מדגישה את אווירת האימה הגותית הנובעת מנושא השיר, והפכה לסימן ההיכר הבולט ביותר של הפואמה.

דוגמה לכך היא הבית ה-16 של הפואמה:

"עוֹף-כָּנָף אוֹ שָׂר-שֶׁל-מַטָּה, מַעֲנֵי נָבִיא נָתַתָּ!
בשֵם אלוהים הוֹדַע-נָא לְלִבִּי רְווּי מַמרוֹר,
אִם מִקֶּבֶר אֶעֱבֹרָה אֶל גַּן-עֵדֶן, הַמִּסתּוֹרָה
בּוֹ תוֹפִיעַ לִי לֵנוֹרָה, בַת-אַלמָוֶת, עַלמַת-אוֹר
האִם אפגוש שָׁם אֶת לֵנוֹרָה מַזהִירָה בְנֵזֶר-אוֹר?"
וַיִּקרָא: "לֹא עַד-אֵין-דּוֹר".

תרגום זאב ז'בוטינסקי עם שינויים קלים

"Prophet!" said I, "thing of evil—prophet still, if bird or devil!
By that Heaven that bends above us—by that God we both adore
Tell this soul with sorrow laden if, within the distant Aidenn,
It shall clasp a sainted maiden whom the angels name Lenore
Clasp a rare and radiant maiden whom the angels name Lenore."
Quoth the raven, "Nevermore."

איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורב על פסלה של אתנה, איור של אדואר מאנה לתרגומו לצרפתית של סטפן מלרמה

הוצאות רבות של הפואמה כוללות בתוכן איורים מאת מיטב אמני התקופה. ב-1858 יצאה אנתולוגיה של פו בבריטניה עם ציורים מאת ג'ון טניאל, שמפורסם באיוריו לספר "אליס בארץ הפלאות". מהדורה נוספת של השיר יצאה עם תחריטי העץ של האמן גוסטב דורה ב-1884 (שנפטר לפני יציאתה לאור).

בצרפת יצאה לאור מהדורה עם הטקסט באנגלית ובצרפתית (בתרגום סטפן מלרמה) עם ליתוגרפיות מאת הצייר אדואר מאנה. במאה ה-20 יצאו מהדורות רבות של הפואמה, בין היתר עם איורים של אדמונד דולאק, אישטבן אורסוז וריאן פרייס.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב ז'בוטינסקי, הערה לתרגום "העורב", בספרו תרגומים, הוצאת "הספר", ברלין, ה'תרפ"ד

לפואמה תרגומים רבים לעברית.[1] המפורסם שבהם הוא של זאב ז'בוטינסקי, תרגום הנחשב לאחד מתרגומי המופת לעברית. בתרגומו הצליח ז'בוטינסקי לשמור על כמה מהמאפיינים הבולטים ביותר של הפואמה: העלילה הגותית והמסתורית, המשלב הלשוני הגבוה, כולל מילים שלא היו בשימוש בעת התרגום, החריזה והמשקל, ובעיקר הביטוי החוזר לאורך כל הפואמה. ז'בוטינסקי בחר לתרגם את Nevermore ל"אל עד-אין-דור", כדי לשמור על הצליל המקורי '-וֹר', שכאמור, יש לו משקל רב באווירת השיר.

תרגום נוסף שיצא לאור לעברית הוא של המשוררת חנה ניר ("העורב ושירים אחרים", הקיבוץ המאוחד ומפעל תרגומי מופת 1997). ניר בחרה שלא לשמור על הצליל המקורי '-וֹר', ותרגמה את Nevermore לביטוי "שוב לא עוד". באחרית הדבר של הספר היא מספרת על ההתלבטות בין שמירה על הצליל ובין שמירה על המשמעות, ועל החלטתה להעדיף בסופו של דבר את המשמעות על פני הצליל. כך הצליחה לשמור על מבנה החריזה המקורי, כשתירגמה "nothing more" ל"לא עוד" ו"nevermore" ל"שוב לא עוד".

במרץ 2018 פרסמו ברי פרייזינגר ואסף לבבי תרגום לפואמה לעברית ישראלית, בה תורגם שמה של לנור ל"הגר" והעורב (עקעק בתרגומם) קורא "חלאס כבר!".[2]

השיר בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה עובדה לקולנוע מספר פעמים. בשנת 1915 הופק סרט אילם בשם "העורב" המגולל את סיפור חייו של פו. בשנת 1935 הפיקו אולפני יוניברסל סרט אימה בכיכובם של בלה לוגוסי ובוריס קרלוף. ב-1963 חזר קרלוף להשתתף בעיבודו הקומי של רוג'ר קורמן לפואמה, לצדם של וינסנט פרייס, פיטר לורה וג'ק ניקולסון באחת מהופעותיו הראשונות בקולנוע.

בעונה השנייה של הסדרה משפחת סימפסון, בפרק המיוחד לכבוד ליל כל הקדושים, מקריאה ליסה את הפואמה לאחיה בארט. הומר נראה בדמות המספר, בארט בדמות העורב וליסה ומגי הן שרפים. בארט משנה את הביטוי Nevermore לביטוי המפורסם שלו, Eat My Shorts. את השיר מקריא שחקן הקולנוע ג'יימס ארל ג'ונס.

בסדרת האנימציה הגותית ביטלג'וס אחד הפרקים מוקדש לפואמה "העורב" ובו ביטלג'וס נרדם במהלך קריאת הבית הראשון של השיר, רק כדי לגלות שהוא שוב ושוב מתעורר לסיוטים שאותם מוביל העורב מהפואמה.

סרט הקולנוע "העורב" (The Crow) מ-1994, וכן סרט ההמשך השלישי "העורב: תפילה מרושעת" משנת 2005, המבוססים על קומיקס באותו שם, מכילים התייחסות לפואמה. בסרט הראשון בדיוק לפני שאריק דרייבן מפוצץ את חנות המשכונות של גדעון, הוא מצוטט משירו של פו. ב"העורב: תפילה מרושעת" מדובר בהתגרותו של ג'ימי קוארבו בלוק, מנהיג כנופיית ארבעת פרשי האפוקליפסה.

בשנת 2012 יצא לאקרנים הסרט "העורב" בכיכובו של ג'ון קיוזאק כאדגר אלן פו. זהו מותחן אפל המציג אירועים בדיוניים שקדמו למותו של פו.

בסרט הקצר "וינסנט" מאת טים ברטון, מצטט גיבור הסרט וינסנט מאלוי בית מתוך הפואמה.

במחזה "הילכו שניים יחדיו" מאת א. ב. יהושע, המתאר את פגישתם של דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי בשנת 1934 בלונדון, מדקלם ז'בוטינסקי את הפואמה בתרגומו, לבקשתו של בן-גוריון.

בסדרה "הפיג'מות", ישנו פרק בו אילן רוזנפלד מדבר על אדגר אלן פו ועושה סצנה דומה לשיר. הבדיחה בפרק היא על שמו של אדגר אלן פו, בתור משחק מילים (עם המילה פֹה): כשבכל פעם אילן אומר את שמו, עודד פז אומר "איפה?".

בתרבות ההיאבקות הבידורית בארצות הברית, ישנו מתאבק הנקרא "רייבן" ("העורב") בהשראת הפואמה של פו. הוא הסביר שבחר בשם זה מפני שקיבל השראה מהפואמה לצורה הגותית והאפלה של אישיותו. רייבן התאבק בארגונים ECW, WCW, WWF ו-TNA והיה לאחד מהאייקונים של שנות ה-90 של המאה ה-20. תמיד סיים את דבריו במשפט "Quoth The Raven, Nevermore" ("אמר העורב - לא עוד"), שחוזר בפואמה.

בספרו של עמוס קינן "את והב בסופה" ישנה התייחסות ל"עורב" בתרגומו של ז'בוטינסקי: "מדוע נדמה לי שהעורב אשר בחלוני אומר לי: אל-עד-לא-דור." (עמ' 27).

בסדרה בנות גילמור, ישנו פרק בו מתקיימת בעיירה אספה של אגודת חובבי אדגר אלן פו. לאחר הקראה דרמטית של הפואמה "העורב" בידי חקיין של המשורר עולה לבמה חקיין נוסף לביצוע שני של אותה הפואמה.

בסדרת היוטיוב הקצרה "Edgar Allan Poe's murder mystery dinner party" מופיעה לנור בדמות רוח רפאים.

להקת The Alan Parsons Project הוציאה שיר בשם The Raven שמבוסס על הפואמה, באלבום הבכורה Tales of Mystery and Imagination, שכל שיריו מבוססים על יצירות שונות של אדגר אלן פו.

בשנת 2003 הוציא הזמר לו ריד אלבום בשם זה, בו מגולל ריד סיפורים ושירים קצרים של פו בדקלום ובשירה.

בסדרה "ביטל בורגס מטאליקס" ישנו פרק שנקרא "הפו ושעון המטוטלת" כשבו מגיע העורב ביחד עם אדגר אלן פו עצמו על מנת לקדם ספר חדש שלו אל חבורת המפלצות של פלאבר. באחד הפעמים העורב אומר "Nothing More" פעמיים שזוהי פאראפזה על "Never More" מהשיר המקורי.

להקת הפולק Omnia (אנ') הקליטה ביצוע מוזיקלי לשיר, שקוצר ומילותיו שונו במקצת.

להקת המטאל Rotting Christ הוציאה בשנת 2019 את השיר The Raven, שכולל שירה המתייחסת לטקסט המקור, וציטוטים בקריינות מתוך הפואמה. השיר מלווה בקליפ וידאו אפל שהותאם לתוכן השיר.

אחד מפרקי הסדרה "עלילות טייני טון" עסקה בפואמה, כשאת העורב מחליפה דמותה של ציפי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט העורב, באתר ויקיטקסט
  • תרגומים לעברית

    גרסאות שמע של השיר

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ יובל הולצמן, "תרגום שירת פו לעברית: "העורב" כמקרה מבחן", המחלקה לספרות, ללשון ולאמנות: האוניברסיטה הפתוחה
    2. ^ The Raven, בביצוע צמד הקלישאות, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
    3. ^ העיקרי הוא החלפת "אל עד-אין-דור" ב"לא עד-אין-דור".