אלכסיי פון יבלנסקי
 | |
| לידה |
13 במרץ 1864 (יוליאני) טורז'וק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1941 (בגיל 77) ויסבאדן, גרמניה הנאצית |
| שם לידה |
Алексей Георгиевич Явленский |
| מקום קבורה |
Russischer Friedhof auf dem Neroberg |
| לאום |
רוסים |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור, אמן חזותי |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם |
| יצירות ידועות |
Abstract Head |
| בן או בת זוג |
Helene Nesnakomoff (1922–?) מריאנה פון ורפקין |
| חתימה |
 |
|
www | |
  | |
אלכסיי גיאורגביץ' פון יבלנסקי ( בגרמנית: Alexej Georgewitsch von Jawlensky; 13 במרץ 1864 – 15 במרץ 1941) היה חבר מרכזי באגודת האמנים החדשה של מינכן (Neue Künstlervereinigung München) ובקבוצת "הפרש הכחול".
ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסיי פון יבלנסקי נולד בעיר טורז'וק שבפלך טבר, של האימפריה הרוסית, כילדם החמישי של גאורגי פון יבלנסקי, קצין בחיל הפרשים, ואשתו אלכסנדרה. בגיל עשר עבר עם משפחתו למוסקבה, שם למד בפנימיה צבאית ובהמשך בבית הספר לקצינים. הוא החל להתעניין בציור, וביקר בתערוכה העולמית במוסקבה1880.[1]בשנת 1885 סיים את לימודיו והוסמך לקצונה. בזכות קשריו החברתיים הטובים הצליח (במקביל לשירותו הצבאי) ללמוד בלמד באקדמיה לאמנות בסנט פטרסבורג שנים 1889 - 1896. יבלנסקי התקבל לחוג הצייר הריאליסטי הרוסי הנודע איליה רפין. שם פגש את מריאנה פון ורפקין, אמנית עשירה ותלמידה לשעבר של רפין. הוא ביקש להיות בן חסותה, ורפקין החליטה להפסיק את עבודתה לקידום עבודתו ולספק לו אורח חיים נוח.[2]
יבלנסקי וורפקין עברו למינכן בשנת 1894, שם למד בבית הספר הפרטי של אנטון אז'בה. בשנת 1905 ביקר יבלנסקי את הצייר פרדיננד הודלר, וכעבור שנתיים החל את ידידותו הארוכה עם יאן פרקאדה ופגש את פול סרוזייה. יחד העבירו ורקדה וסרוזייה ליבלנסקי יסודות מעשיים ותאורטיים של עבודת תנועת הנאבי ועקרונות אמנות סינתטיים[3] .
במינכן הוא פגש את וסילי קנדינסקי ואמנים רוסים אחרים, והוא תרם להיווצרותו של אגודת האמנים החדשים במינכן. עבודתו בתקופה זו הייתה שופעת וצבעונית, אך מאוחר יותר עברה לעבר הפשטה וסגנון פשוט ונוסחתי. בין השנים 1908–1910 בילו יבלנסקי וורפקין בקיץ באלפים הבוואריים יחד עם קנדינסקי ובת זוגו הציירת גבריאלה מינטר. כאן, באמצעות ציור נופים של סביבתם ההררית, הם התנסו בטכניקות זה של זה ודנו בבסיסים התאורטיים של אמנותם. לאחר טיול לחוף הים הבלטי, וחידוש הקשר עם אנרי מאטיס בשנת 1911 ואמיל נולדה בשנת 1912, פנה יבלנסקי יותר לשימוש אקספרסיבי בצבע ובצורה בלבד בדיוקנאותיו.[3]
הוא גורש מגרמניה בשנת 1914, עבר לשווייץ. הוא פגש את אמי שייר בשנת 1916, אמנית נוספת שנטשה את עבודתה כדי שילמד ויציג בארצות הברית.[4] לאחר הפסקה בניסויים עם הצורה האנושית, הפיק יבלנסקי אולי את הסדרה הידועה ביותר שלו, ראשי המיסטיקה (1917–1919) ואת פניו של המושיע (1918-20), המזכירים את האייקונים הרוסיים האורתודוקסיים המסורתיים של ילדותו.
בשנת 1922 התחתן יבלנסקי עם המשרתת לשעבר של ורפקין הלן נסנקומוף, אם בנו היחיד, אנדראס, שנולד לפני נישואיהם. אלכסיי פון יבלנסקי התמקם בויסבאדן והציג קבוצת עם "הפרש הכחול", שעבודותיהם במשותף בגרמניה ובארצות הברית.
משנת 1929 יבלנסקי סבל מדלקת מפרקים הולכת וגוברת, מה שהצריך ממנו להפחית מאמץ, ולבסוף אילץ אותו להפסיק את ציורו בשנת 1937. הוא החל להכתיב את זיכרונותיו בשנת 1938.[3]
הוא נפטר בויסבאדן, גרמניה, ב־15 במרץ 1941.
הוא ואשתו הלן קבורים בבית העלמין של כנסיית סנט אליזבת, ויסבאדן.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2003 נמכר ציור שלו תמורת 9,296,000 דולר ארצות הברית ובפברואר 2008 תמורת 9,450,000 ליש"ט (18.43 מיליון דולר).[5]
על כריכות של מספר תקליטים ותקליטורים הופיעו יצירות של יבלנסקי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_.PNG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלכסיי פון יבלנסקי (בגרמנית)- אלכסיי פון יבלנסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלכסיי פון יבלנסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Raynor, Vivien (1987-05-01). "ART: ALEXEJ JAWLENSKY AND HIS SON, ANDREAS (Published 1987)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-01-30.
- ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Perfecting the Art of Reading Faces, Los Angeles Times, 2002-06-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Alexei Jawlensky | MoMA, The Museum of Modern Art (באנגלית)
- ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, ART REVIEW : Eye-Opening Portraits by Jawlensky, Los Angeles Times, 1991-01-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Vogel, Carol (2008-02-08). "Sigh of Relief From the Nervous London Auctions (Published 2008)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-01-30.