אלעזר (בית המקדש)

אלעזר היה הממונה על מעשה הפרוכת בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

ממונה על הפרוכות

המשנה מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש, שם מופיע אלעזר: ”אלו הן הממונין שהיו במקדש: [...] אלעזר, על הפרוכת [...]” (משנה, מסכת שקלים, פרק ה', משנה א')

הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד כפול המפריד בין אזור קודש הקודשים שבו עמד ארון הברית, לבין ההיכל (המכונה גם "קודש") שבו עמדו המנורה, מזבח הזהב ושולחן הפנים. הפרוכת הכפולה הייתה בגובה 10 אמות (כ-5 מטר) ורוחבה 10 אמות. בד הפרוכת נארג על ידי נשים, מבד פשתן לבן ("שש") ומצמר בצבעי תכלת, ארגמן ושָני, ועל הבד היו רקומות דמויות הכרובים.

מלבד אותה פרוכת מרכזית שבין ההיכל לקודש הקדשים, היו במקדש פרוכות רבות נוספות:

י"ג פרוכות היו במקדש שני:
שבע על שבעה שערי העזרה,
ואחת על פתח האולם,
ואחת על פתח ההיכל,
ושתים לדביר, בינו ובין הקודש,
ושתים כנגדן בעלייה.

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ז', הלכה י"ז

על מלאכת עשיית כל הפרוכות הללו היה ממונה אלעזר, והוא היה האחראי לאריגת פרוכות חדשות אם התבלו הישנות. הרמב"ם מסביר כי אלעזר היה:

ממונה על כל אורגי הפרוכות והרוקמין בהן, שיהיו מוכנות להיכל ולשערים. ושתי פרוכות היו עושין בכל שנה, להבדיל בין הקודש לקודש הקדשים.

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ז', הלכה ט"ז

בנוסף, היה מתפקידו גם לשמור על הפרוכות הישנות.

הפקדתו על ענייני ממון

המשנה פוסקת כי:

אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משניים, חוץ מבן אחיה שעל חולי מעיים ואלעזר שעל הפרוכות, שאותן קיבלו רוב הצבור עליהן.

— משנה, מסכת שקלים, פרק ה', משנה ב'

כלומר, ההלכה קובעת שמפני כבוד הציבור לא יהיה אדם יחיד מופקד על כספי ציבור, כדי שלא יחשדו בו שהוא מועל בכספים; אך אלעזר, אף על פי שהיה עוסק בעניינים כספיים משום שאצלו היה שמור הממון לקניית כל הדרוש לאריגת הפרוכות, היה בכל זאת הממונה היחיד בתפקידו זה, מפני שידוע היה כי לציבור יש אמון בו ומקובל עליהם שיעסוק לבדו בכספי הציבור.