פתחיה (בית המקדש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחיה היה ממונה על קורבנות העוף שהוקרבו לבית המקדש מתורים ובני יונה של קינים והוא שימש כאחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש. המשנה אומרת שהוא מרדכי היהודי. להלכות קורבנות העוף שעליו אחראי פתחיה מוקדשת מסכת מיוחדת במשנה שהיא מסכת קינים.

תפקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה ציוותה על כמה אנשים (כגון זב וזבה, או יולדת ומצורע עניים) להביא צמד קורבנות של עולה וחטאת מן העוף. צמד כזה, נקרא במשנה קן (בלשון המשנה קן היא נקבה). קן יכולה להיות מפורשת - בעליו של הקרבן כבר קבע איזה מן העופות מוקדש לחטאת ואיזה לעולה - או סתומה - הקן הגיע לידי הכהן בטרם נקבע איזה לחטאת ואיזה לעולה, והכהן המקריב צריך להחליט על כך. ברגע שעוף אחד מקן סתומה מוקרב לעולה, בן-זוגו נקבע להיות חטאת, ולהפך. פתחיה היה ממונה מטעם בדק הבית ובית המקדש על התורים ובני יונה בבית המקדש והיה מקבל את התשלום לקרבן.

רש"י במסכת מנחות מפרש שפתחיה היה ממונה על הקופה שבה היו מביאי הקינים מכניסים את תרומתם: "פתחיה על הקינין. על השופר ששמו קינין שהמתנדב קן מביא מעות ונותן לתוכו די"ג שופרות היו במקדש ויש בהם שנים ששמן תורים וגוזלי עולה במסכת שקלים".[1]

רבנו גרשום מפרש שהוא היה אחראי על מכירת הקינים: "'פתחיה על הקינין', שכל מי שנודר קינין בא לו אצל פתחיה ונותן לו מעות ונותן לו קינין".

תיאורו כממונה ומדוע שמו פתחיה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה במסכת שקלים[2] מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש ופתחיה נכלל ברשימה המכובדת של הממונים:

אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקנין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל; הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]