אלקלי

בכימיה המונח אלקלי או אלקאלי (בערבית القلي, القالي) מתאר מלח יוני בסיסי של מתכת אלקלית, כגון נתרן, או של מתכת אלקלית עפרורית, כגון סידן. לעיתים קרובות נעשה שימוש במונח גם כדי לתאר באופן כללי חומרים בסיסיים המסיסים במים או חומרים בסיסיים בכלל. זאת כיוון שמלחים אלקליים היו מהבסיסים המוכרים הראשונים וגם במאה ה-21 הם משמשים כבסיסים נפוצים.

אטימולוגיה

המילה "אלקלי" מגיעה מערבית, ופירושה המילולי "האפר השרוף" (מהשורש ק־ל־י המשמש גם בעברית לציון חימום יבש – קלייה). המילה מתייחסת לאופן ההפקה של חומרים אלקליים בשריפה. תמצית מימית של אפר צמחים שרוף, הנקרא אשלג ומורכב בעיקר מאשלגן פחמתי, היא בסיס חלש. אחרי חימום החומר עם סידן הידרוקסידי (נוסחתו Ca(OH)₂), היה נוצר בסיס חזק בשם אשלג קאוסטי (אשלגן הידרוקסידי), שנעשה בו שימוש בעיקר בשילוב עם שומן מהחי ליצור סבונים רכים. שם זה העניק את הסימן הכימי ליסוד אשלגן, K, מהשם הגרמני קליום שמקורו במילה אלקלי.

תכונות נפוצות

אלקלים הם כולם בסיסים חזקים, שנוטים ליצור יוני הידרוקסיד (^-OH) כשמתמוססים במים. תכונות נפוצות של תמיסות מימיות של אלקליים כוללות:

תמיסות בריכוז נמוך (מעל 0.001M) יהיו בעלות pH בערך 7.1 או גבוה יותר. כלומר, בנוכחות פנולפתלאין צבע התמיסה ישתנה מחסר צבע לורוד.
תמיסות בריכוז גבוה הן קאוסטיות, כלומר יגרמו לכוויות כימיות.
תמיסות אלקליות הן חלקלקות למגע, בשל הסיבון של חומצות השומן במגע עם העור.
אלקליים הם לרוב מסיסים במים, אף על פי שמיעוטן, כגון בריום פחמתי, מסיסים אך ורק בתגובות עם תמיסות מימיות של חומצות.

הבדל בין חומר אלקלי לבין חומר בסיסי

המושגים "בסיס" ו"אלקלי" לעיתים רבות משמשים בהתייחסות לאותו הדבר, בעיקר בקרב הדיוטות שאינם עוסקים בכימיה ובהנדסה כימית.

ישנם מספר פירושים למושג אלקלי. חומרים אלקליים לעיתים מוגדרים כתת-סוג של בסיסים. עם זאת, שתי הגדרות הן הנפוצות ביותר:

מלח בסיסי של מתכת אלקלית או מתכת אלקלית עפרורית.
כל בסיס שמסיס במים ויוצר יונים הידרוקסידים, או תמיסה של בסיס במים.

מלחים אלקליים

להלן מספר דוגמאות של מלחים אלקליים נפוצים:

נתרן הידרוקסידי, NaOH – נפוץ בשם סודה קאוסטית.
אשלגן הידרוקסידי, KOH – נקרא גם אשלג קאוסטי.
מגנזיום הידרוקסיד, Mg(OH)₂ – אלקלי לא טיפוסי, שכן יש לו מסיסות נמוכה במים.

קרקע אלקלית

קרקעות עם ערכי pH הגבוהים מ-7.3 לרוב מוגדרות כאלקליות. מצבים כאלו עלולים להתרחש באופן טבעי, בשל נוכחות של מלחים אלקליים. אף על פי שישנם מספר צמחים שאכן מעדיפים קרקע בסיסית במעט (כגון כרוב וסוגי מספוא שונים), מרבית הצמחים מעדיפים קרקע חומצית במקצת (בתחום ערכי pH של 6.0 עד 6.8), ועל כן קרקע אלקלית נחשבת בעייתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אלקלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)