לדלג לתוכן

אסנובגראד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אָסֶנוֹבְגְרָאד
Асеновград
סמל אסנובגראד
סמל אסנובגראד
סמל אסנובגראד
מדרחוב במרכז העיר
מדרחוב במרכז העיר
מדרחוב במרכז העיר
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מחוז פלובדיב
ראש העיר חריסטו גרודב
תאריך ייסוד המאה ה-3 לפנה"ס
על שם איוואן אסן השני, קיסר בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 78.012 קמ"ר
גובה 232 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 59,031 (15 במרץ 2024)
 ‑ צפיפות 103 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 42°1′N 24°52′E / 42.017°N 24.867°E / 42.017; 24.867
אזור זמן UTC +2
http://www.assenovgrad.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה העיר ב-1900

אסנובגראדבולגרית: Асеновград) היא עיר בדרום מרכז בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז פלובדיב וממוקמת 169 ק"מ מהבירה סופיה ו-15 ק"מ מבירת המחוז פלובדיב. העיר שוכנת במורדותיו הצפוניים של הרכס המערבי ברודופי, במוצאו של הנהר צ'פראסקה.

ישוב מאורגן נוסד במקום במהלך המאה ה-3 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית ונודע בשם סטאנימאכוס. ב-72 נכבש היישוב על ידי אספסיאנוס קיסר האימפריה הרומית. ב-251 נחרבה סטאנימאכוס במהלך פשיטה של שבטים גותים וב-395 עברה לחזקת האימפריה הרומית המזרחית. במהלך המאה ה-6 היגרו לאזור שבטים סלאבים ובהמשך נכבש היישוב על ידי האימפריה הבולגרית הראשונה, העיר בוצרה ובמקום הוקמה מצודה. ב-1230 איוון אסן השני קיסר האימפריה הבולגרית השנייה הרחיב את המצודה באופן משמעותי והיא נודעה מאז בשם "המצודה של אסן".

ב-1259 נפלה המצודה בידי האימפריה הלטינית, בהמשך חזרה לידיים ביזנטיות וב-1344 הצליח איוון אלכסנדר, קיסר בולגריה להחזירה לחזקת הבולגרים. ב-26 בספטמבר 1371 לאחר תבוסת הבולגרים בקרב הנהר מריצה נפלה העיר בידי צבאו של הסולטאן מוראט הראשון שליט האימפריה העות'מאנית.

ב-6 בינואר 1878 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית. מתוקף סיכומי קונגרס ברלין נותר היישוב בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית וב-1885 עבר לשליטת נסיכות בולגריה. ב-1934 שונה שמה של העיר מסטאנימאקה לאסנובגראד לזכרו של הצאר איוון אסן השני.

כלכלה ודמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

74% מתושבי העיר הם ממוצא בולגרי, 20% הם מוסלמים סונים ו-5% הם צוענים. העיר וסביבתה ידועות ביקביה. כמו כן קיימים בה מפעלים לעיבוד מתכות, למיחזור פסולת פלסטיק ולטקסטיל. הטרמינל החדש הנבנה בשדה התעופה בפלובדיב ממוקם כ-9 קילומטרים מהעיר ובסמיכות אליה מצויים מספר כבישים מהירים. באסנובגראד תחנת רכבת ובה קו ישיר לפלובדיב.

באסנובגראד שורר אקלים ממוזג, הטמפרטורה הממוצעת היא 13.5oc כשערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-0oc בינואר עד 24oc ביולי ואוגוסט. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 242 מילימטרים והחודש הגשום בשנה הוא מאי עם 66 מילימטרים הפרושים על פני 13 ימים גשומים בממוצע. בעיר ישנם 22 ימים מושלגים כאשר דצמבר וינואר הם החודשים המושלגים ביותר[1].

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות בולגריה

קיימות עדויות מעטות על קהילת יהודי אסנובגראד ומניחים שנוסדה או על ידי פליטים יהודים שנמלטו מחמת הקרבות וההתקפות האנטישמיות במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), או על ידי פליטים יהודים שהיגרו מאדירנה לאחר השריפה הגדולה שהחריבה את הרובע היהודי ב-1835. בשלהי 1878 מנתה הקהילה 59 נפשות. בני הקהילה היו במצב כלכלי ירוד וזאת בניגוד לשאר תושבי העיירה שהיו בני המעמד הבינוני ובעלי אדמות אשר התפרנסו מייצור ומכירת יין[2]. ב-1888 מנתה הקהילה 140 נפשות[3] ובראשית המאה ה-20 נכללה קהילת אסנובגראד ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בבולגריה ומנתה 111 נפשות[4].

לאחר מלחמת הבלקן הראשונה היה גל הגירה של יהודים מאדירנה לפלובדיב וסביבתה, חלקם הגיעו לאסנובגראד ומספר בני הקהילה עלה ל-150 נפשות[5]. ב-16 בספטמבר 1939 גירשו הבולגרים אלפי יהודים, רובם מהמחוז ההיסטורי רומליה המזרחית במסגרת המסע לגירוש נתינים זרים. מפקד המשטרה הבולגרית הקולונל אטאנאס פאנטב ציין כי מפלובדיב וסביבתה גורשו כ-1,000 יהודים, מרביתם פליטי מלחמות הבלקן שלא עלה בידם לרכוש אזרחות בולגרית. לאחר מועד זה אין תיעוד נוסף לבני הקהילה ומניחים שאלו שלא גורשו היגרו לפלובדיב[6][7].

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסנובגראד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "אסנובגראד-פרופיל אקלימי", באתר myweather2.com (באנגלית).
  2. ^ גבריאל אריה, בן בסט אסתר, אהרון רודריג, "חיי הקהילות הספרדיות בדרום מזרח אירופה-סטאנימאקה", עמוד 90, באתר גוגל ספרים (באנגלית).
  3. ^ "יהדות בולגריה-סטאנימאקה", באתר jewishencyclopedia.com (באנגלית).
  4. ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65, בהתייחס לשמה הקודם סטאנימאקה.
  5. ^ הקהילות היהודיות במלחמות הבלקן, באתר ajcarchives.org (באנגלית) .
  6. ^ אלברט רומנו, יהדות בולגריה, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, עמודים 591-592.
  7. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, הוצאת דבר, 1969, עמוד 233.