ארט פפר

**ארט פפר**
**Art Pepper**
לידה	1 בספטמבר 1925; גרדנה, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	15 ביוני 1982 (בגיל 56); לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	ארתור אדוארד פפר ג'וניור
מקום קבורה	בית הקברות הוליווד פוראבר
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1946–1982 (כ־36 שנים)
מקום לימודים	תיכון סן פדרו
עיסוק	מוזיקאי
סוגה	ג'אז, קול ג'אז
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	סקסופון
חברת תקליטים	סבוי רקורדס, Contemporary Records, פנטזי רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	סטן קנטון, צ'ט בייקר, באדי ריץ', ג'וני גריפין, זוט סימס, פילי ג'ו ג'ונס, פול צ'יימברס, רד גרלנד, אלווין ג'ונס
	פרופיל ב-IMDb

ארתור אדוארד פפר ג'וניור (באנגלית: Arthur Edward Pepper Jr.;‏ 1 בספטמבר 1925 – 15 ביוני 1982) היה סקסופוניסט אלט אמריקאי ודמות מרכזית בג'אז של החוף המערבי.

פפר התפרסם בתקופתו בביג בנד של סטן קנטון והיה ידוע בהופעותיו הטעונות רגשית ובשינוי סגנון הנגינה שלו במהלך הקריירה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארט פפר נולד בגרדנה שבקליפורניה, ב-1 בספטמבר 1925. אמו הייתה בת 14 שברחה מהבית ואביו מלח בצי הסוחר. שניהם היו אלכוהוליסטים עם נטייה לאלימות וארט הצעיר עבר לגור עם סבתו מצד אביו. עוד בגיל צעיר פפר הפגין כישרון מוזיקלי וקיבל שיעורי נגינה. הוא החל לנגן בקלרינט בגיל תשע, עבר לסקסופון אלט בגיל 13 והחל לנגן במועדון לילה בלוס אנג'לס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 החל פפר לנגן באופן מקצועי עם בני קרטר, אחר כך הצטרף לתזמורתו של סטן קנטון התזמורת והופיע אתה עד גיוסו ב-1943. אחרי מלחמת העולם השנייה חזר פפר ללוס אנג'לס והצטרף שוב לתזמורתו של קנטון. בשנות ה-50 זכה פפר להכרה כאחד מהאלטו סקסופוניסטים המובילים בג'אז ואף סיים שני רק לצ'ארלי פארקר במשאל הקוראים של המגזין דאון ביט ב-1952. יחד עם צ'ט בייקר, ג'רי מאליגן ושלי מאן, פפר מקושר לעיתים קרובות (אולי יותר עקב מוקד פעילותו מאשר סגנון נגינתו^[1]) עם הקול ג'אז של החוף המערבי, בניגוד לג'אז "החם" יותר של החוף המזרחי שנוגן על ידי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי ומיילס דייוויס. הקריירה של פפר נקטעה פעמים רבות עקב מאסרים שנבעו מהתמכרותו להרואין, אך הוא הצליח לחזור להקליט ולהופיע ולמרות בעיותיו הרבות שמר על רמה מוזיקלית גבוהה עד מותו ב-1982.