לדלג לתוכן

ג'וני גריפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני גריפין
Johnny Griffin
לידה 23 באפריל 1928
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 2008 (בגיל 80)
Availles-Limouzine, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Arnold Griffin III עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, פוסט-בופ עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סקסופון, סקסופון טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים בלו נוט, Antilles Records עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון ארנולד גריפין השלישיאנגלית: John Arnold Griffin III;‏ 24 באפריל 192825 ביולי 2008) היה סקסופוניסט טנור אמריקאי שהשפיע רבות על הבי בופ וההארד בופ. בעיני חלק מהמבקרים הוא נחשב לסקסופוניסט המהיר ביותר, אפילו מהיר יותר מצ'ארלי פארקר, ובאופן כללי לאחד המוזיקאים המהירים ביותר בג'אז, יחד עם מוזיקאים דוגמת פארקר, ארט טייטום ודיזי גילספי, הן מבחינה טכנית והן מבחינת זריזות האלתור. בעצמו אמר כי "אני אוהב לנגן מהר, זה מרגש אותי. אני צריך לשלוט את בעצמי, לרסן את עצמי, אבל כשמחלקת הקצב מתחילה אני רוצה להתפוצץ."

חייו ונגינתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריפין החל בנגינת הקלרינט, לאחר מכן עבר לנגן באבוב ומהאבוב עבר לנגן בסקסופון אלט. בטנור החל לנגן רק זמן קצר לאחר שהצטרף לתזמורת של ליונל המפטון, שם ניגן לצידו של ארנט קוב. בהיותו בן 15 בלבד ניגן בהרכב יחד עם טיי בון ולטר.

לאחר שניגן זמן מה עם התזמורת של המפטון, תקופה בה הקליט מספר הקלטות כולל אחת בה היה בן 17 בלבד, עבר לנגן בתזמורת של ג'ו מוריס אותו הכיר אצל המפטון. לאחר מכן הוא ניגן בשליחי הג'אז של ארט בלייקי מספר חודשים, ב-1957. בשנת 1958 ניגן בהרכבים שונים של הפסנתרן ת'לוניוס מונק. בתקופה זו הוא גם הקליט עם קלארק טרי אלבום שהצליח למדי. מחלקת הקצב שלהם הורכבה מפילי ג'ו ג'ונס בתופים, פול צ'יימברס בקונטרבס, ווינטון קלי ובפסנתר. ב-1958 ניגן גם עם נט אדרלי. בשנות השישים המאוחרות הוא חזר לנגן עם מונק, ועם אדרלי בסוף שנות השבעים.

אלבומו הראשון כמוביל "Introducing Johnny Griffin" בו משתתפים מקס רואץ' בתופים, וינטון קלי בפסנתר, וקרלי ראסל בבס, יצא באפריל, 1956 וזיכה אותו בהכרה. באלבומו הבא כמוביל, "A Blowing Session" (‏1957)ניגן עם הסקסופוניסטים ג'ון קולטריין והאנק מובלי, החצוצרן לי מורגן בלייקי בתופים, צ'יימברס בבס וקלי בפסנתר. בסוף שנות החמישים עזב גריפין את ארצות הברית ועבר לאירופה.

בתחילת שנות השישים שיתף פעולה עם נגן הטנור אדי לוקג'ואו דייוויס (Eddie Lockjaw Davis) בהרכב "הטנורים הקשוחים" (Tough Tenors). הם הקליטו כעשרה אלבומים בין השנים 1960–1962 וההרכב זכה להצלחה מסחרית.

באירופה גריפין, מלבד הופעותיו האישיות בבמות שונות, היה לבחירה הראשונה של מוזיקאים הבאים מארצות הברית להופיע באירופה ומחפשים סקסופוניסט. גריפין עבר לדור בצרפת ב-1963 אותה עזב לטובת הולנד ב-1978, והמשיך להקליט ולהופיע עד מותו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וני גריפין בוויקישיתוף