באדי ריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באדי ריץ'
Buddy Rich
Buddyrich.jpg
לידה 30 בספטמבר 1917
ברוקלין, ניו-יורק, ארצות הברית
פטירה 2 באפריל 1987 (בגיל 69)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה בארנרד ריץ'
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19191987 (כ־68 שנים)
מקום לימודים בית ספר ע"ש אברהם לינקולן, בית ספר המקצועי לילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוביל הרכב
סוגה ביג בנד, סווינג, ג'אז, ביבופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תופים, כלי הקשה, שירה
חברת תקליטים בלו נוט, EmArcy, Clef Records עריכת הנתון בוויקינתונים
www.buddyrich.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברנרד (באדי) ריץ'אנגלית: Buddy Rich; ‏30 בספטמבר 19172 באפריל 1987) היה מתופף ג'אז ומוביל להקות ביג בנד אמריקאי יהודי, אשר נחשב לאחד המתופפים המצליחים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

ריץ' נחשב לאחד המתופפים הגדולים ביותר בהיסטוריית הג'אז והסווינג, ומכונה עד היום בפי כמה מבקרים כ"מתופף הגדול בעולם"[1]. ריץ' נודע בשל הטכניקה המרשימה שלו, העוצמה והמהירות שלו, שנחשבות עד היום כחסרות תקדים בהשוואה לכל שאר המתופפים האחרים בהיסטוריה.

בחלוף הזמן התקבע מעמדו של ריץ' כוירטואוז וכמוזיקאי מחונן. ריץ' מכר את תקליטי המוזיקה שלו עם הלהקות אותן הוביל, ושבר שיא של כל הזמנים במכירת דיסקים של מוזיקת ג'אז.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריץ' נולד בברוקלין שבניו יורק לבס (לבית שקולניק) ורוברט ריץ', שחקני וודוויל. כשהיה בן שנה בלבד גילה אביו שבאדי הצעיר מסוגל לשמור על קצב קבוע בעזרת כף, ובגיל שמונה-עשר חודשים ריץ' החל כבר לנגן. כינויו בתקופת ילדותו היה "Traps the Drum Wonder" (טראפס, פלא התופים), ובשיא הקריירה שלו בתור ילד, הוא היה הילד הבדרן עם המשכורת השנייה הכי גבוהה בעולם, (אחרי ג'קי קוגן). בגיל אחת עשרה ריץ' החל להוביל הרכב.

הכשרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריץ' לא למד באופן מקצועי מעולם, למעשה הוא אמר שלמידה רק תפגום בכישרון המוזיקלי שלו. ריץ' אף טען שהוא לעולם אינו מתאמן, אלא מנגן אך ורק כאשר הוא מופיע. עם זאת, מרבית המומחים מטילים ספק בגרסה זו וטוענים כי אף על פי שסביר להניח שמעולם לא נטל חלק בשיעורי נגינה פורמליים הרי שאין זה סביר שלא התאמן. הסברה הרווחת היא שריץ' דווקא כן התאמן אך עשה זאת, מטעמים השמורים עמו, בסתר.

ריץ' העריך מאוד את המתופפים צ'יק וב, ג'ין קרופה ופילי ג'ו ג'ונס והושפע מהם.

שיא הקריירה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריץ' החל לנגן עם טומי דורסי ב-1939 שם הוא ניגן עם מוזיקאים חשובים כולל פרנק סינטרה. במקביל הוא ניגן עם בני קרטר ורבים אחרים, נוסף על כן הוא הוביל הרכב קטן משל עצמו, והופיע בהרכבים שונים כולל של הג'אז בפילהרמונית. על פי האגדה ריץ' החליט להתחיל להוביל ביג בנד משל עצמו בשנת 1944, וכשסיפר על כך לסינטרה, הלה כתב לו המחאה בסך 40,000 דולר, ואמר "בהצלחה, זה יעזור לך בתחילת הדרך".

את התזמורת שלו הוא הרכיב רק בשנות השישים, אך רוב הזמן מאז ועד למותו, התזמורת הצליחה בתקופה בה רוב להקותיו. ריץ' גם ניגן כמתופף אולפן בהקלטות רבות, כאשר המפורסמות ביותר שבהן היו ההקלטות של אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג, בהן הוא ניגן לצד הפסנתרן אוסקר פיטרסון והקונטרבסיסט ריי בראון. בשנים אלו הוא גם הופיע לעיתים תכופות בטונייט שואו של ג'וני קרסון.

השפעתו של ריץ' על המוזיקה ועל עולם התיפוף בכלל היא עצומה. ריץ' היווה ועודו מהווה מודל לחיקוי עבור מתופפים מכלל הסגונונות והז'אנרים המוזיקליים, וידוע כמאסטרו בתחומו. כמה מן המתופפים הטובים בעולם העידו כי הושפעו מנגינתו של ריץ'.

מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריץ' המשיך לתופף ולהופיע עד סוף חיו. ב-2 באפריל 1987, הוא נפטר מדום לב במהלך ניתוח לטיפול בגידול ממאיר במוחו, 6 חודשים בלבד לפני יום הולדתו ה-70, ונטמן בבית הקברות "פארק הזיכרון" בלוס אנג'לס.

מזה מספר שנים, נערך בארצות הברית כנס מתופפים מיוחד לזכרו של ריץ', לשם מגיעים מתופפים מכל רחבי העולם ומנגנים את היצירות שניגן ריץ' יחד עם הביג בנד המקורית שהוביל בחייו. הכנס עוסק כל פעם בסגנון מוזיקה אחר. אחת ההופעות הזכורות ביותר שנערכו לזכרו של ריץ' הייתה של שלישיית המתופפים דייב וויקל, סטיב גאד וויני קוליוטה. בכנס האחרון שנערך לזכרו של ריץ', ב-2012, עסק הכנס בסגנון הרוק הכבד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריץ' היה נשוי למרי אליסון, רקדנית בתאריך 24 באפריל 1953 ועד לפטירתו, נולדה להם בת אחת, קת'י אשר הפכה גם היא למוזיקאית. בן דודו הוא השחקן, מפיק ותסריטאי ג'ונתן הייז (ג'ק שכטר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באדי ריץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מאמרו של סקוט יאנאו, באתר allmusic