ארטיק (חברה)
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1951–1971 (כ־20 שנה) |
  | |
ארטיק היה השם הרווח של חברה ישראלית לייצור שלגונים שהוקמה על ידי יהודים בלגים בשנת 1951[1]. בשנת 1971 הגיעה החברה לפשיטת רגל. כיום נמכרים שלגונים וגלידות תחת שם החברה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפעל הראשון של ארטיק הוקם על שטח של ארבעה דונם באזור התעשייה של בת ים[2]. אבן פינה למפעל הונחה על ידי שר הפנים בנובמבר 1951[3] והוא החל לפעול באמצע שנת 1952[4][5]. המפעל קיבל זכות לייבא מוצרי גלם במשך שנתיים ללא מכס, דבר שאפשר לו לחדור במהירות לשוק בישראל[6] ולערער את מצבם של שאר יצרני הגלידה בישראל[7]. במהרה היה המושג "ארטיק" לשם דבר בישראל[8] ושם נרדף לשלגון חלבי.
יצרני גלידה האחרים בישראל התאחדו להקמת מפעל מתחרה בשם "קרטיב" או "מתוקר" בפתח תקווה. בעקבות זאת נוצרה מלחמת מחירים[9][10] וארטיק יצא במבצע הגרלות גדול. בספטמבר 1953 החרימה המשטרה מספר רב של מקלות ארטיק במפעל עליהם הוטבעו אותיות לצורך הגרלה בין הקונים, בטענה שמדובר בהגרלה בלתי חוקית[11]. הנהלת ארטיק העלתה את ההשערה שהפשיטה נעשתה בלחץ חברת קרטיב. החברה נכנסה לקשיים ועובדיה פוטרו, אולם לקראת האביב המפעל נפתח מחדש[12]. באמצע 1954 בחרו היריבים להתאחד[13] ולהעלות מחירים, דבר שנתקל בהתנגדות משרד המסחר והתעשייה שהביא לביטול עליית המחירים[14].
בשנת 1955 החברה הפיצה מיץ תפוזים קפוא של יפאורה, באמצעות המקררים שלה ברחבי ישראל[15]. בשנת 1956 פרשו מחובר ושור מהקרטל והודיעו שיקימו מפעל משלהם בתל אביב[16]. באותה שנה קיבלה החברה רישיונות יבוא ממשרד המסחר והתעשייה בתנאי שלא תארגן שוב קרטל[17]. בסוף שנות ה-50 החזיקה החברה ב-80-90% משוק השלגונים בישראל[18].
המפעל העסיק בעונות האביב והקיץ של 1962 כ-600 פועלים. בעונות החורף פוטרו רבים מהפועלים ובשנת 1956 החלה החברה לחפש מוצרים חלופיים לייצור בחורף[19]. החל משנת 1962 ייצר המפעל בחורף קרמבו.
בתחילת 1963 הורשעו מנהלי המפעל בהעלמת המס הגדולה ביותר שנתגלתה עד אז בישראל[20], וראשיה נידונו למאסר[21]. בעקבות ההרשעה נקבע לחברה חוב של כ-3 מיליון לירות למס הכנסה[22] והמפעל נסגר עד מציאת משקיע[23]. משרד האוצר דרש שהמשקיע ישלם את חובות מס הכנסה תוך שנה, דבר שעיכב את מכירת החברה[24]. משא ומתן עם אברהם יוסף שפירא להשקעה במפעל, שנמשך מספר חודשים כשל, מונה מפרק לחברה[25] ובינואר 1965 הוא נרכש על ידי משפחת הלר מאנגליה[26].
בשנת 1966 הקימה חברת ארטיק את חברת רינדה בשותפות עם מושבי הדרום שרכשה את חברת "אדניר" מידי מושבי הדרום[27]. בעקבות זאת הוכרזה ארטיק כמונופול בתחום השלגונים[28].
בתחילת 1971 ביקש בנק ברקליס למנות לחברה כונס נכסים לאחר שצברה חובות כבדים למספר בנקים[29] ובתחילת מרץ מונה כונס נכסים לחברה[30]. החובות של החברה לבנק אגודת ישראל היו בין הגורמים לקריסת הבנק[דרוש מקור]. בשנת 1972 נמכרה החברה[31][32].
בשנת 1979 ארעה דליקה גדולה במפעל בנס ציונה[33].
כיום חברת "גלידות קולורדו בע"מ" משווקת שלגונים וגלידות תחת המותג ארטיק ותחת שמות הגלידות שהמפעל ייצר בעבר - לוקס, סנקור, ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדר בן-יהודה, הארטיק העברי הראשון יקרר לכם את הקיץ, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 01.08.2018
דורון פישלר, ארטיק קרטיב, בפודקאסט "התשובה", 8 ביוני 2020- עופר אדרת, מלחמה קרה בישראל: מה הקשר בין ארטיק לקרמבו?, באתר הארץ, 3 במאי 2021
- הָדִי אור ודוד אסף, כמה חם? הקרטיבים של ארטיק, בבלוג "עונג שבת", 12 ביולי 2021
- גד ליאור, "קופת תגמולים לקניית ארטיק": כך הביא שלגון לקריסת בנק בישראל, באתר ynet, 1 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיוויד סלע, ארטיק, באתר ישראל היום, 20 ספטמבר 2019
- ^ 24 מפעלי תעשייה יוקמו בבת ים, דבר, 3 ביוני 1951
- ^ שר הפנים אורחה של בת ים, הצופה, 29 בנובמבר 1951
- ^ מפעלי תעשייה חדשים בבת ים, על המשמר, 22 בפברואר 1952
- ^ ארטיק, חרות, 27 באוקטובר 1952
- ^ מוחים נגד ארטיק, חרות, 23 בדצמבר 1952
- ^ כוחה של ההתחרות ומחירה, חרות, 19 בפברואר 1953
- ^ בליזובסקי, בלי סוף, מעריב, 17 באפריל 1953
- ^ א. בן דוד, המלחמה הקרה, מעריב, 20 באוגוסט 1953
- ^ יוגבר הפיקוח על מחירי מוצרי החג, חרות, 14 באפריל 1954
- ^ הגרלת ארטיק הוכרזה בלתי חוקית, חרות, 4 בספטמבר 1953
- ^ משתפר מצב התעסוקה בבת ים, דבר, 8 באפריל 1954
- ^ כאשר קארטל משתולל, חרות, 2 באוגוסט 1954
הם שומרים על בריאותך, מעריב, 26 ביולי 1954 - ^ בוטלה ההעלאה במחירי השלגונים, דבר, 3 בספטמבר 1954
- ^ מיץ תפוזים קפוא - מוצר תעשייתי חדש, דבר, 28 ביולי 1955
- ^ י. שדמי, נתפרק הקרטל של שלגונים, מעריב, 11 בינואר 1956
- ^ הוענק רשיון ייבוא, חרות, 29 באפריל 1956
- ^ כרטיסי מפעל הפיס בחבילות ארטיק, דבר, 21 במאי 1959
- ^ מוצרי חורף של ארטיק, דבר, 12 בספטמבר 1956
- ^ זיופים רמאויות והעלמות מפני מס הכנסה, דבר, 31 ביולי 1964
- ^ קנסות בסך 374 אלף לירות ועינשי מאסר-למנהלי <<אר־קר>, הארץ, 6 בפברואר 1963 גזר דין ארטיק ומנהליה ייחרץ ביום ג', חרות, 3 בפברואר 1963
חברת אר קר חשודה בהעלמת הכנסות, דבר, 16 ביולי 1962 - ^ אר קר חויבה בתשלום הפרשי מס, חרות, 2 בספטמבר 1964
- ^ מחריף המשבר סביב מפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 באוקטובר 1964
- ^ האוצר מציג תנאים קשים בפני המעונינים ברכישת ארטיק, חרות, 4 באוקטובר 1964
- ^ מונה מפרק, חרות, 28 בדצמבר 1964
- ^ ארטיק נרכש על ידי משקיעים זרים, דבר, 27 בדצמבר 1964
בעלי הון מאנגליה רכשו את ארטיק קרטיב, מעריב, 16 בפברואר 1965 - ^ חברת העובדים מבררת מכירת מניות אדניר, דבר, 29 במאי 1966
חברת המושבים תציע דיבידנדים במזומנים, מעריב, 31 באוגוסט 1966 - ^ בעל ארטיק ואדניר סירב לבטל ההעלאה, דבר, 19 ביוני 1966
- ^ י. שדמי, שבעה בנקים יכריעו היום בגורל מפעל ארטיק אדניר, מעריב, 26 בפברואר 1971
- ^ מונה כונס נכסים למפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 במרץ 1971
- ^ מפעל ארטיק נמכר לי. קרני ב-5.1 מליון ל"י, דבר, 11 במאי 1972
- ^ היהלומן ערבליך - בעליו היחיד של ארטיק, דבר, 6 בספטמבר 1972
- ^ דליקה גדולה במפעל ארטיק, דבר, 18 באוקטובר 1979
