לדלג לתוכן

בוב הייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב הייט
Bob Hite
בוב הייט, 1969
בוב הייט, 1969
לידה 26 בפברואר 1943
טורנס, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה 5 באפריל 1981 (בגיל 38)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות 19671981 (כ־14 שנים)
מקום לימודים Granada Hills Charter High School, תיכון נורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר
גיטריסט
קלידן
סוגה בלוז רוק, בלוז, רוק קלאסי
סוג קול מחוספס
כלי נגינה שירה
מפוחית
גיטרה
קלידים
חברת תקליטים קפיטול רקורדס
שיתופי פעולה בולטים קנד היט
http://www.bobhite.net/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוב הייט (באנגלית: Bob Hite ידוע גם בשם "הדוב") הוא זמר ומוזיקאי אמריקאי שנולד ב־26 בפברואר 1943. סגנונו הקבוע הוא בלוז, בלוז רוק, וגוספל. ידוע בעיקר בשל השתתפותו כסולן הלהקה האמריקאית "קנד היט" בין השנים 19671981. תפקידו העיקרי הוא שירה, אם כי הוא מתמחה גם במפוחית פה (ניתן לשמוע סולואי מפוחית ארוכים שלו בשירי הלהקה, כמו הלהיט "on the road again" שנפתח ונסגר בסולו ממושך של הייט), גיטרה וקלידים.

הייט נולד ב־26 בפברואר 1943, בעיר טורנס שבקליפורניה ובצעירותו, על אף שהיה אדם לבן ומוזיקת הבלוז הייתה נחשבת מוזיקה שחורה, הוא התאהב בסגנון. בשנת 1965 (בגיל 22) הוא הכיר את הגיטריסט אלן וילסון, אז בן 22, גם הוא לבן חובב בלוז, ויחד השניים החליטו להקים את להקת "קנד היט". גם הגיטריסט הנרי וסטין הצטרף זמן קצר לאחר מכן והשלישייה הזו היוותה את הליבה של הלהקה. לשלישייה הצטרפו בסופו של דבר לארי טיילור (גיטרה בס) ופרנק קוק (תופים). בשנת 1969, לאחר שהלהקה צברה פופולריות, היא הוזמנה להופיע בפסטיבל וודסטוק, ושירם "going up the country" הפך לאחד מהמנוני תנועת ילדי הפרחים. ההופעה של הלהקה לא נכללה בסרט המקורי '(1970) Woodstock', אך הן כן נכללו בגרסת "Cut of Director" מ -1994. הלהקה אף התארחה בפרק של התכנית האמריקאית "Playboy After Dark" נובמבר 1969. הייט הוזמן לשוחח עם יו הפנר לאחר ההופעה, יחד עם אורחים נוספים כמו דיק שון ולארי סטורץ'. אחת האורחות בתוכנית, לינדזי וגנר, אז בת 20, ישבה על ברכיו של הייט במהלך התכנית. כשנשאלה על ידי הפנר איזה סוג של חיה היה הייט אם הוא היה בעל חיים, ואגנר ענתה שהוא יהיה דוב. הייט אמר בתגובה שאנשים קראו לו "הדוב" פעמים רבות, ומשם הפך כינויו "הדוב" לנפוץ מאוד. ב־5 באפריל 1981, בהפסקה בין הסטים במועדון פאלומינו בצפון הוליווד, הוענק להייט בקבוקון הרואין על ידי מעריץ. ככל הנראה ההרואין היה מורעל, והייט החל לעבור פרכוסים ולבסוף נכנס לתרדמת. לאחר מכן נעשו כמה ניסיונות החיאה אך ללא הצלחה. הלהקה, כולם שיכורים ומבוהלים, הכניסו את הייט למכונית מסחרית בלית ברירה והסיעו אותו לביתו של חברו לפיטו דה לה פארה, שם נפטר.

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותו סולן הלהקה canned heat", לאחר מותו בטרם עת של גיטריסט הלהקה אלן וילסון הגיטריסט לארי טיילור נכנס ללהקה ויחד איתו הם ביצעו תקליט משותף עם אמן הבלוז ג'ון לי הוקר בו הייט כמעט שלא שר אלא מנגן על מפוחית וגיטרה.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייט משמאל בהופעת השחזור של פסטיבל וודסטוק, בשנת 1971
שם האלבום שנת יצאיה
Canned Heat 1967
Boogie with Canned Heat 1968
Living the Blues 1968
Hallelujah 1969
Future Blues 1970
Vintage 1970
Historical Figures and Ancient Heads 1971
The New Age 1973
One More River to Cross 1973
Human Condition 1978
(Kings of the Boogie (Dog House Blues 1981

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוב הייט בוויקישיתוף