בויאן אדמיץ'

בויאן אדמיץ'
Bojan Adamič

צילום משנת 1960
לידה	9 באוגוסט 1912 ריבנציה, קריולה התחתית, סלובניה, נחלות הכתר האוסטרי (ציסלייטניה), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	3 בנובמבר 1995 (בגיל 83) ליובליאנה, סלובניה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בז'אלה
מוקד פעילות	סלובניה יוגוסלביה
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה בלובליאנה
סוגה	מוזיקה קלה, מוזיקת במה, מוזיקה לסרטים
שפה מועדפת	סלובנית
כלי נגינה	פסנתר, תזמורת
פרסים והוקרה	פרס פרנצה פרשרן ויקטור Župančič Award מסדר החירות בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
www.bojan-adamic.si
פרופיל ב-IMDb

בויאן אדמיץ' (בסלובנית: Bojan Adamič;‏ 9 באוגוסט 1912 – 3 בנובמבר 1995) היה מלחין סלובני של מוזיקה קלה, ג'אז, מוזיקה קלאסית ומוזיקה לסרטים, פעם גם כמנצח. נחשב לזקן מלחיני המוזיקת הקלה היוגוסלבית.

קורות חיים

ילדות וצעירות

אדמיץ' נולד בשנת 1912 בריבניצה (רייפניץ) בדוכסות קרניולה, סלובניה, אז בנחלת הכתר האוסטרי (ציסלייטניה) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו אנטון אדמיץ', פקיד מס יליד ליובליאנה ומריה לבית נוסאן, ילידת גוטניצה. סבו מצד האב, אווגוסט אמדיץ' היה מנהל בית ספר וגם נגן עוגב בכנסייה הקתולית פטרוס הקדוש בליובליאנה. בימי השלטון היוגוסלבי (שנקרא תחילה "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים") למד אמדיץ' תחילה בבית ספר יסודי בריבניצה ואחר כך בבית הספר לאדין בליובליאנה. בהמשך מגיל 13 נרשם לקונסרבטוריון הממלכתי לפסנתר. במקביל למד בגימנסיית פוליאנה בליובליאנה ובשנת 1931 סיים את מבחני הבגרות. בהמשך למד למשך שנתיים משפטים באוניברסיטת לובליאנה. לא המשיך ללימודי תואר ועבר לאקדמיה למוזיקה בעיר. ביוני 1941 סיים שם את לימודיו. היה תלמידו של אנטון רבניק בפסנתר. כמו כן למד נגינה בחצוצרה אצל פרנטישק קאראס, עוגב אצל סטנקו פרמרל, והלחנה אצל סלבקו אוסטרץ.

את פעילותו האמנותית התחיל בשנת 1933. בסוף שנות ה-1930 הקים את להקת הסווינג "ברודוויי".

ימי המלחמה

בימי מלחמת העולם השנייה ארצו נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. הוא סייע כספית לתנועת ההתנגדות הסלובנית (החזית לשחרור האומה הסלובנית) ובספטמבר 1943 הצטרף לפרטיזנים הסלובנים במסגרת להקת הוויי ונודע בשם המחתרתי "גרגור". אחרי שנפצע על ידי מוקש בעת מתקפה גרמנית, הועבר לשרת במטה ההתנגדות בתעמולה ובתחום המוזיקה. כתב מוזיקה פטריוטית ששודרה על ידי תחנת הרדיו של חזית השחרור. בימי המאבק פגש את אשתו לעתיד, ברברה צ'רניץ'.

המשך הפעילות

החל מ-9 במאי 1945 כיהן אדמיץ' כראש מחלקת המוזיקה של רדיו ליובליאנה, סגן מנהל של רשות הרדיו הסלובנית ואחר כך לפי בקשתו – מנצח תזמורת הבמה של רדיו ליובליאנה (1945–1980) ומאוחר יותר בשנים 1980–1982 גם מנהל ההפקה המוזיקלית ברשות הרדיו והטלוויזיה הסלובנית. הוא פרש לגמלאות בשנת 1982. הוא כיהן זמן מה כיושב ראש איגוד המלחינים היוגוסלבים וכחבר בנשיאות האיגוד. כיהן גם כיושב ראש איגוד המלחינים של סלובנים. ביוני 1945 לרגל הפתיחה מחדש לקהל הסלובני של מערת פוסטוינה ניצח אדמיץ' על הביג בנד (תזמורת הבמה) של רדיו סלובניה שחלק מחבריה ניגנו בעבר ביחד במחתרת האנטינאצית.

בפעילותו המוזיקלית בהתחלה התעניין אדמיץ' בג'אז, אולם מאוחר יותר בהלחנת פסקולים, במוזיקה קלה לפסטיבל הזמר הסלובני ומוזיקה להצגות תיאטרון. השתמש בה תכופות ביסודות של מוזיקה עממית סלובנית. אדמיץ' היה אחד החלוצים של זמר הפופ בשפה הסלובנית שהתפתח בהשפעת הפופ הגרמני והאיטלקי והג'אז האמריקאי. אחד מלהיטים הראשונים בסוגה הזאת היה Cinca Marinca (צינצה מרינצה) על מילים של פראנה מיצ'ינסקי יז'ק (1948). זמר הפופ הראשון שהוקלט היה "Belikurir" של אדמיץ' בשנת 1955.

בשנים 1961–1966 כיהן כמנצח אורח של התזמורת הגדולה של "בית הצבא העממי היוגוסלבי" בבלגרד. ניצח על תזמורות פסטיבלים רבים ביוגוסלביה וביקר בתור מנצח במדינות רבות באירופה ובדרום אמריקה. החל משנת 1952 כשהלחין מוזיקה לסרט Все на море, כתב אדמיץ' מוזיקה למעל 200 סרטים שהופקו בסלובניה, ארצות הברית, הונגריה, שווייץ, גרמניה המערבית, צרפת ובריטניה. להצלחה רבה זכתה המוזיקה שכתב אדמיץ' למופע הבובות "ז'וגיצה נוגיצה", שנודעה כקונצ'רטו שלו לפסנתר ותזמורת. בשנות ה-1970–1980 כשקמו בסלובניה זמרים-יוצרים, היה פופולרי במיוחד השיר "קוקטייל" של מרקו ברצלי, בעיבודו המוזיקלי של אדמיץ' בויאן אדמיץ' נפטר בשנת 1995 בליובליאנה.

אדמיץ' עודד וקידם כישרונות צעירים בתחום המוזיקלי כמו המלחין וינקו גלובוקר והזמרים טינקרה קובאץ', סוניה גברשצ'ק, בראצו קורן, אירנה קוהונט, ילקה צווטז'אר, גבי נובק ומריאנה דרז'אי.

חייו הפרטיים

לבויאן אדמיץ' ולאשתו, ברברה לבית צ'רניץ', נולדה בת בשם אלנקה אדמיץ'.

הריגה

ב-31 באוגוסט 1950 ירה אדמיץ' בטעות בגבו של זדרבקו רוס, ידיד של חברתו שנחשבה קטינה, ברדה קרוה ואחיין של העורך דין והפוליטיקאי יוסיפ רוס, והרג אותו. ב-30 בדצמבר באותה שנה הוא נידון בבית המשפט לשנת מאסר על תנאי על גרימת מוות ברשלנות.

פרסים ואותות הוקרה

• 1993 – פרס "ויקטור" לתרבות פופולרית (סלובניה) על מפעל חיים
• 1992 – אות הכסף של מסדר החירות של סלובניה
• 1990 – פרס ייז'ק – על שיריו ההומוריסטיים ועל שיתוף הפעולה שלו עם פראנה מילצ'ינסקי
• 1979 – פרס פרנצה פרשרן (סלובניה)
• 1957 – מדליית זהב בפסטיבל הסרטים בעיר פולה – על הפסקול לסרט הקצר "בלדה פנטסטית"

מבחר מוזיקת סרטים

• 1952 – Svi na more – כולם לים – סרט סרבי יוגוסלבי
• 1953 – Vesna – וסנה – קומדיה סלובנית
• 1953 – Skorojeviči ) (Jara gospoda)) – המתעשרים – דרמה היסטורית לפי יאנקו קרסיניק
• 1954 – Das Haus an der Küste – הבית על החוף – סרט בהפקה משותפת יוגוסלבית-אוסטרית-מערב גרמנית
• 1955 – Njih dvojica – הם היו שניים – סרט פרטיזנים
• 1955 – Versuchung – הפיתוי – סרט גרמני
• 1956 – Не окрећи се сине – אל תחזור, בני – לפי הספר של ארסן דיקליץ'
• 1956 – У мрежи (ברשת)
• 1956 – Путници са Сплендида (נוסעים על "ספלנדיד") – דרמה
• 1956 – Потрага – סרט יוגוסלבי (החיפוש) – דרמה
• 1956 – Велики и мали (גדול וקטן) – דרמה
• 1957 – Само људи (רק בני אדם) – מלודרמה
• 1957 – Суботом увече (בשבת בערב)
• 1958 – Црни бисери (פנינים שחורות)
• 1958 – Добро море (הים טוב) סרט סלובני
• 1958 – Рафал у небо (יריות ברקיע)
• 1958 – Четири километра на сат (ארבע קילומטר לשעה)
• 1958 – Те ноћи (אותו לילה)
• 1958 – Кроз грање небо – (בין הענפים – הרקיע)
• 1959 – Пет минута раја – (חמש דקות של גן עדן) – דרמת מלחמה
• 1959 – Кампо Мамула (קמפו ממולה) – דרמת מלחמה
• 1960 – Сигнали над градом (איתותים מעל העיר) – דרמת מלחמה
• 1960 – Друг председник центарфор (החבר יושב ראש חלוץ מרכזי) – קומדיה
• 1960 – Партизанске приче (סיפורי פרטיזנים)
• 1960 – Веселица (המסיבה)
• 1960 – Љубав и мода (אהבה ואופנה) – קומדיה
• 1960 – Боље је умети (יותר טוב לדעת) – קומדיה
• 1961 – Абецеда страха (האלפבית של הפחד)
• 1961 – Плес на киши (ריקוד בגשם)
• 1961 – Први грађанин мале вароши (האזרח הראשון של העיירה)
• 1961 – Каролина Ријечка (קרולינה מריאקה)
• 1961 – Песма (שיר)
• 1961 – Степенице храбрости (מדרגות הגבורה)
• 1962 – Пешчани град (טירת החול)
• 1963 – Земљаци (בני הכפר)
• 1963 – Операција Тицијан (מבצע טיציאן)
• 1963 – Радопоље (רדופוליה)
• 1964 – Добра коб (בחור טוב)
• 1964 – Службени положај (עמדה רשמית)
• 1965 – Гласам за љубав (אני מצביע בעד האהבה)
• 1965 – Лажљивица (שקרנית)
• 1966 – Глинени голуб (יונת חרס)
• 1967 – Добар ветар „Плава птицо (רוח טובה, "צפור כחולה")
• 1968 – Бекства (בריחה)
• 1969 – Мост (הגשר)
• 1971 – Маскарада (вишезначна одредница) (מסכרה)
• 1971 – Овчар (הרועה)
• 1971 – Моја луда глава (ראשי המשוגע)
• 1972 – Валтер брани Сарајево (ולטר מגן על סרייבו)
• 1972 – Вук самотњак (זאב בודד)
• 1972 – Како умрети – Si të vdiset (איך למות)
• 1973 – Писмо – (מכתב) סרט קצר
• 1976 – Идеалист (האידיאליסט)
• 1976 – Девојачки мост ("גשר הנערה")
• 1979 – Партизанска ескадрила (טייסת הפרטיזנים)
• 1982 – Борба са вртачом – Boj na požiralniku – מאבק עם הבולען
• 1985 – Christophoros (כריסטופורוס)

ביבליוגרפיה

• • Текст др. Андреја Ријавеца, проф. Филозофског факултета у Љубљани у Енциклопедији Југославије, ЈЛЗ Загреб том 1, стр 7 (אנדריי ריאבץ – ערך באנציקלופדיית יוגוסלביה, כרך א, עמוד 7)
• Sojar Voglar, Črt. Skladateljske sledi po letu 1900 [Composers' Traces After 1900] (PDF) (2005) (מהדורה שנייה).

Society of Slovene Composers. pp. 6–7. ISBN 961-91080-2-7. .

"Bojan Adamič, mojster zabavne in filmske glasbe" (Bojan Adamič, the master of pop and film music). Delo. 28 November 2009. .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בויאן אדמיץ' בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בויאן אדמיץ'
• בויאן אדמיץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בויאן אדמיץ', באתר AllMovie (באנגלית)
• בויאן אדמיץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• בויאן אדמיץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בויאן אדמיץ', באתר SIGIC
• בויאן אדמיץ', באתר Discogs (באנגלית)
  • ערך בלקסיקון הביוגרפי הסלובני החדש
• באתר הסרטים IMDb
• Rajko Muršič: Slovene Popular Music between the Global Market and Local Consumption 2002

ASPM - Arbeitskreis Studium Populärer Musik Beiträge der Popularmusik Forschung עמ'.125-143 (החוג לחקר המוזיקה הפופולרית, אוניברסיטת יוסטוס ליביג, גיסן, גרמניה)