מערת פוסטוינה

מערת פוסטוינה
Postojnska jama
אולם הקונצרטים במערת פוסטוינה הידוע באקוסטיקה יוצאת הדופן שלו. האולם מסוגל להכיל 10,000 נפשות.
אולם הקונצרטים במערת פוסטוינה הידוע באקוסטיקה יוצאת הדופן שלו. האולם מסוגל להכיל 10,000 נפשות.
מידע כללי
מדינה סלובניהסלובניה סלובניה
מיקום פוסטוינה, דרום-מערב סלובניה
קואורדינטות 45°46′58″N 14°12′13″E / 45.78276°N 14.20366°E / 45.78276; 14.20366
גאולוגיה מערכת מערות קרסט
אורך המערכת 20,570 מטר
www.postojnska-jama.eu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רכבת התיירים במערה

מערת פוסטוינה (סלובנית: Postojnska jama; גרמנית: Adelsberger Grotte; איטלקית: Grotte di Postumia) היא מערכת מערות קרסט באורך 24.3 ק"מ, סמוך לפוסטוינה שבדרום-מערב סלובניה. זו מערכת המערות הגדולה במדינה, ואחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בסלובניה.

מערכת המערות נוצרה על ידי נהר פיבקה.

המערה תוארה לראשונה במאה ה-17 על ידי יוהאן ויכארד ולווסור (אנ'). אזור חדש של המערה התגלה במקרה ב-1818 על ידי לוקה צ'ץ' (Luka Čeč) כאשר הכין את החלק הידוע של המערה לקראת ביקור של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. ב-1819 נפתחו המערות לציבור, וצ'ץ' היה למדריך התיירים הרשמי הראשון במערות. ב-1884 הותקנה במערה תאורה חשמלית. ב-1872 החלה לפעול במערה רכבת תיירים. בתחילה רכבת התיירים נדחפה בצורה ידנית, אך בתחילת המאה ה-20 היא הוחלפה בהנעה באמצעות קטר גז. במלחמת העולם השנייה שכנה באזור פוסטוינה מפקדה של הצבא הגרמני, ובתוך אולמות המערה בסמוך לכניסה הסתירו הגרמנים מצבור דלק בן אלפי חביות. הפרטיזנים היוגוסלבים העלו את מצבור הדלק באש, שבערה במשך כשבוע, ועד היום יש במערה כמה אולמות בהם הנטיפים והזקיפים מפויחים[1]. ביוני 1945 המערה נפתחה מחדש בטקס חגיגי בו הופיע ביג בנד בניצוחו של בויאן אדמיץ'. תוך זמן קצר הוחלף קטר הגז בקטר חשמלי. 5.3 ק"מ מהמערה פתוחים לביקור הקהל ובמקום מועברים סיורים מודרכים בשפות שונות הנמשכים כשעה וחצי. חלק מהסיר רגלי וחלק מהסיור מתבצע באמצעות הרכבת.


הטמפרטורה במערה קבועה בין 8 ל-10 מעלות צלזיוס. המערה היא בית גידול למין אנדמי של פרוטאוס, הידוע בכינויו "הדג האנושי" ואשר מופיע בלוגו האתר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת פוסטוינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלומית יפת-ביאליק, "המשפחה המטיילת", מדריך לטיולי משפחות סלובניה וצפון קרואטיה, הוצאת המחברת 2016, עמוד 131; כמו כן לפי תיעוד בהסברים בהדרכת אודיו למבקרים במערה.