בנו ממייסן
 | |
| ויטראז' של בנו ממייסן בכנסייה במינכן | |
| לידה |
1010 בערך הילדסהיים, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1106 מייסן, האימפריה הרומית הקדושה |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| קאנוניזציה | 1523 |
| חג | 16 ביוני |
| פטרון של | דייגים, אריגה, הערים דרזדן, מייסן ומינכן |
בֶּנוֹ ממייסן (1010 כנראה - 16 ביוני 1106) הוא קדוש נוצרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי סיפורי הקדושים, בנו ממייסן היה בן למשפחת אצולה סקסונית וכבר בצעירותו הפך לנזיר במנזר מיכאל הקדוש בהילדסהיים. אין עדויות התומכות במידע זה וקיימות עדויות סותרות. על פי המסמך הראשון המזכיר אותו, הוא היה קנון (כומר) בגוסלאר ונזיר ואב מנזר במנזר מיכאל הקדוש (1042). ב-1066 מינה אותו המלך היינריך לבישוף מייסן; אך כבר ב-1073 נקלע בנו לסכסוך בין זה האחרון לבין שושלת וטין והאצולה הסקסונית, דבר אשר הוביל בסופו של דבר למלחמת סקסוניה. המלך האשים את בנו בבגידה (בין אם הוא אכן היה מעורב במרד, או כפי שסופרי התקופה טוענים, שמשקלו במרד היה נמוך). ב-1076 הסתכסך היינריך עם האפיפיור גרגוריוס השביעי, על רקע מינוי בישופים חדשים בסקסוניה. לא מוזכר במקורות באילו נסיבות שוחרר בנו, אך הוא תמך בטוען לכתר על חשבון היינריך - רודולף מריינפלדן ואחרי מותו של הלה, תמך בהרמן מסאלם.
בתגובה, הכריז היינריך על מינוי בישופים חדשים (ועל מינויו של האנטי-אפיפיור קלמנס השלישי) ועל הטלת נידוי על בנו והתומכים האחרים של האפיפיור גרגוריוס. בנו התנצל, וחזר לתפקידו. ב-1084 מונה היינריך לתפקיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בנו תמך במדיניות של המרת דת ללא שימוש בכוח, ותמך בקיסר. ב-1097 הסתכסך שנית עם הקיסר, הפעם על רקע מינויו של אורבאנוס השני לאפיפיור. מאותה שנה ואילך, אין למעשה תיעוד רשמי על פעילותו של בנו, והמידע עליו מסתמך על מעשיות הגיוגרפיות.
הסיפורים על העשור האחרון לחייו של בנו מתארים את פעילותו המיסיונרית ואת תמיכתו ביצירת מוזיקה כנסייתית ובבניית כנסיות. מספר מקומות בסקסוניה מצביעים לכאורה על פעילותו באזור למשל העיר בישופסוורדה ו"דרך המלך (ויה רגיה)" באזור אוברלאוזיץ, שנקראת גם "דרך הבישוף", מכיוון שמסופר שבנו הלך בדרך זו לעיתים קרובות במסעותיו המיסיונריים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו ממייסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
