ג'ורג' קובאל
 | |
| מימין: בטקס הענקת העיטור. משמאל: תמונתו | |
| לידה |
25 בדצמבר 1913 סו סיטי, איווה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 2006 (בגיל 92) מוסקבה, רוסיה |
| מדינה |
ארצות הברית, ברית המועצות, רוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות דנילוב |
| השכלה |
הסיטי קולג' של ניו יורק האוניברסיטה לטכנולוגיה כימית על שם דמיטרי מנדלייב אוניברסיטת איווה |
| תקופת הפעילות |
? – 31 בינואר 2006 |
| מבצעים |
מלחמת העולם השנייה |
| עיטורים |
|
  | |
ג'ורג' אברמוביץ' קובאל (באנגלית: George Koval, ברוסית: Жорж Абрамович Коваль; 25 בדצמבר 1913 - 31 בינואר 2006) היה מרגל יהודי סובייטי בכיר, שפעל בארצות הברית. במלחמת העולם השנייה הצליח להסתנן לפרויקט מנהטן, התוכנית האמריקאית לייצור נשק גרעיני, וחשף לרוסים, יחד עם מרגלים נוספים, את סודות הפצצה האטומית. בין השאר, היה אחראי על סדרי הביקורת, בעל אחריות וסמכויות רבות ורשות גישה לאתרים הקשורים בייצור הפצצה. לאחר מותו הוענק לו אות גיבור הפדרציה הרוסית. הצלחתו התבססה בין השאר על סיפור משפחתי יוצא דופן, שכלל הגירה מארצות הברית לרוסיה ובחזרה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' קובאל נולד ב-25 בדצמבר 1913 לאברהם ואתל קובאל בסו סיטי, איווה ארצות הברית, שבה יש קהילה יהודית גדולה. ב-1932, במהלך השפל הגדול, היגרה משפחתו לבירוביג'ן, עיר בסיביר שאותה פיתח סטלין כמולדת חילונית ליהודים. ב-1934 שהה קובאל במוסקבה והצטיין בלימודים במכון מנדלייב ללימודי טכנולוגיה כימית. לאחר שסיים את לימודיו, גויס והוכשר על ידי סוכנות המודיעין הצבאי הרוסית - הגר"ו, ונשלח לשוב לארצות הברית - לכמעט עשור של ריגול מדעי, בין השנים 1940 - 1948.
כבעל ידע בטכנולוגיה כימית קובאל פעל בשם הקוד "דלמר" (Delmar), ואסף מידע על רעלנים שיכולים לשמש כנשק ביולוגי. לאחר מכן מפעיליו הרוסים הורו לו להתגייס לצבא בשמו האמיתי וכך מצא את דרכו, במקרה, אל פרויקט בניית הפצצה האטומית.
הוא נשלח מטעם הצבא האמריקני ללמוד בסיטי קולג' במנהטן. בשנת 1944 הוא ועמיתו קראמיש נשלחו לאוק רידג' במדינת טנסי, שם התמקדו בייצור דלק גרעיני. ביוני 1945 הורחב תפקידו של קובאל וכלל גם את המפעלים הסודיים ליד דייטון. במפעלים אלה ייצרו פולוניום 210, החומר הרדיואקטיבי ששימש להצתת תגובת השרשרת של הפצצה.
לאחר המלחמה נמלט קובאל לברית המועצות, וב-1949 הפעילה ברית המועצות את פצצת האטום הראשונה שלה, והפתיעה את ארצות הברית במהירות שבה הדביקה אותה. ברוסיה שב קובאל למכון מנדלייב, סיים את הדוקטורט ולימד שנים רבות. הוא מת במוסקבה ב-31 בינואר 2006.
ב-3 בנובמבר 2007, לאחר מותו, הוענק לו אות "גיבור הפדרציה הרוסית" מהנשיא ולדימיר פוטין. בהודעה צוין קובאל בתור "סוכן המודיעין הסובייטי היחיד" שהסתנן אל המפעלים הסודיים של הפרויקט, ונאמר שפעילותו "סייעה משמעותית לקצר את הזמן שנדרש לברית המועצות לפתח פצצת אטום".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם ברוד, ניו יורק טיימס, חייו של מרגל: ילדות באיווה, "תוכנית מנהטן" וצל"ש מפוטין, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
- ynet, היסטוריה בקרמלין: כבוד למרגל האטום של סטלין, באתר ynet, 13 בנובמבר 2007
- William J. Broad,A Spy’s Path: Iowa to A-Bomb to Kremlin Honor - The New York Times 12 november 2007
- הודעה רשמית של נשיא רוסיה על פועלו - NOVO-OGARYOVO 2 november 2007