גאבור טאנצוש

גאבור טאנצוש
Tánczos Gábor

אין תמונה חופשית
לידה	2 באפריל 1928 באיה, הונגריה
פטירה	6 בדצמבר 1979 (בגיל 51) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
השכלה	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1953)
בן או בת זוג	Vera Bácskai

לוח זיכרון של גאבור טאנצוש על הקיר מועדון קושוט ב-Múzeum utca 7

גאבור טאנצוש (בהונגרית: Tánczos Gábor; בודפשט, 2 באפריל 1928 – בודפשט, 6 בדצמבר 1979) היה מרצה, יהודי-הונגרי, פוליטיקאי קומוניסטי מנהיג (רשמית כונה: מזכיר) חוג פטפי, והיה מחסידיו של אימרה נאג' (פוליטיקאי קומוניסטי הונגרי, ראש ממשלת הונגריה בשנים 1953–1956. ממנהיגי המרד מהונגרי בשנת 1956 שהוצא להורג).

קורות חיים

המלחמה ולימודים

גאבור טאנצוש נולד במשפחה יהודית וגדל בבאיה, אביו היה שם סוחר צבעים ובעיר מגוריו למד בבית הספר היסודי ובתיכון. אביו נלקח ונפטר במחנות שירות עבודה, במלחמת העולם השנייה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) הוא ואמו גורשו לווינה, הוא שרד את המלחמה כמוביל חולים בבית החולים הצמוד למחנה הריכוז. לאחר חזרתו הביתה הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית בעיר מגוריו באיה, שם הפך למנהיג נוער. הוא הגיע לבודפשט והחל בלימודים גבוהים כאחד החברים הצעירים ביותר ב"קולג' העממי על שם אישטוואן ג'רפי". הוא פעל באגודת הסטודנטים ובאגודת הנוער העובד (DISZ). טאנצוש הורחק מהמנגנון במהלך אחד מ"מסעי התעוררות" של המפלגה (1951). סיים את לימודיו באוניברסיטת אטווש לוראנד (ELTE) עם תואר בפילוסופיה ולאחר מכן קיבל תעודת הוראה (1953). עד לשיקומו הפוליטי עבד כמרצה ב-ELTE בשנים (1953 - 1954) ולאחר מכן כמרצה במכללת DISZ. הוא נבחר למנהיג (תחת השם: מזכיר) חוג פטפי (1955–1956) והפך לחסידיו של אימרה נאג'. מנהיגי ה-DISZ בחרו בקומוניסט הצעיר והמנוסה גאבור טאנצוש כמנהיג החוג, למרות שהיה מחסידיו של אימרה נאג' הרפורמיסט, אך ציפו ממנו, כמרקסיסט, שיצליח לעצור את פריצת הרעיונות ה"בורגניים" וה"לאומיים". יחד עם זאת בזכות אישיותו ופעילותו הפך הוויכוח במסגרת ה-DISZ לפורום אופוזיציה בעל תפקיד היסטורי בהכנת המרד ההונגרי של 1956.

אחרי המרד

כשהמרד נמחץ באמצעות כוחות הצבא הסופיטיים,, טאנצוש, יחד עם קבוצת אימרה נאג', מצא מקלט בשגרירות יוגוסלביה בבודפשט. הוא גורש לרומניה יחד עם כל הקבוצה הנמלטת ונידון ל-15 שנות מאסר (באוגוסט 1958). הוא שוחרר תחת חנינה (1962). הוא נישא, אשתו הייתה ורה באצ'קאי, היסטוריונית אורבנית מוכרת. טאנצוש קיבל עבודה בתיכון ערב לפועלים, לימד שם (1962 – 1970) וגם התחיל לעסוק בסוציולוגיה של הקריאה. הוא הפך לחבר צוות של המכון הפדגוגי הלאומי (OPI) (1970), היה מעורב בעיבוד ההיסטוריה של תנועת הקולג'ים העממיים, האגודה הלאומית למכללות עממיות (NÉKOSZ), והתעניין בבעיות של מיעוטים כמו הצוענים ההונגרים וההונגרים בטרנסילבניה. לפני מותו, הצטרף למפגינים ההונגרים של תנועת אמנת 77.

עקב החמרה בדכדוך והדיכאון הקליני שלו, הוא שם קץ לחייו.

לקריאה נוספת

• גאבור טאנצוש - כתב עת "דיבורים" (מקוון), שנתון 7, גיליון מספר 4
• ספר הזיכרון של מריה אמבר על גאבור טאנצוש

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאבור טאנצוש בוויקישיתוף

• ההרוג של יחידת האופוזיציה, כתב העת "דיבורים", נובמבר 1998
• אנדראש ב. הגדוש: גאבור טאנצוש, múlt-kor.hu
• ביוגרפיה של גאבור טאנצוש (באנגלית) באתר האינטרנט של מכון 1956
• לוח תבליט גאבור טאנצוש בבודפשט, על קיר בניין Múzeum utca 7
• גאבור טאנצוש ביוגרפיה