גודפרי נלר

גודפרי נלר
Gottfried Kneller
לידה	8 באוגוסט 1646; ליבק, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	19 באוקטובר 1723 (בגיל 77); לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה
שם לידה	Gottfried Kniller
מקום קבורה	St Mary's Church, Twickenham
הושפע על ידי	רמברנדט, פרדיננד בול
יצירות ידועות	Portrait of Cornelis de Bruyn, Draughtsman and Traveler, Portrait of the first Earl of Albemarle, An old scholar
פרסים והוקרה	Knight Bachelor

גוֹדְפְרִי נֶלֶר (באנגלית: Godfrey Kneller, נולד כגוֹטְפְרִיד קְנִילֶר בגרמנית: Gottfried Kniller‏; 8 באוגוסט 1646 – 19 באוקטובר 1723) היה צייר הדיוקנאות המוביל באנגליה בסוף המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18, והיה צייר חצרות מלכים אנגלים. הוא צייר סדרה של עשרה מלכים אירופיים מכהנים, כולל לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ועשר "יפהפיות" (אנ') בחצרו של ויליאם השלישי, מלך אנגליה, כדי להתאים לסדרה דומה של עשר מפילגשיו של צ'ארלס השני ("יפהפיות וינדזור" (אנ')) שצייר קודמו פיטר לילי.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו

נלר נולד כגוֹטְפְרִיד קְנִילֶר, בעיר החופשית ליבק, בנו של זכריה קנילר, צייר פורטרטים.^[2] נלר למד בליידן, אך הפך לתלמידם של פרדיננד בול ורמברנדט אמסטרדם. לאחר מכן נסע עם אחיו ג'ון זכריה קנילר, שגם היה צייר, לרומא וונציה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-17, צייר נושאים היסטוריים ודיוקנאות בסטודיו של קרלו מאראטה, ומאוחר יותר עבר להמבורג.

קריירה

האחים הגיעו לאנגליה בשנת 1676,^[3] וזכו בחסותו של ג'יימס סקוט, דוכס מונמות' הראשון. באנגליה התרכז נלר כמעט אך ורק בפורטרטים. הוא הקים סטודיו שהכין פורטרטים בקנה מידה כמעט תעשייתי, תוך שהוא מסתמך על סקיצה קצרה של הפנים עם פרטים שנוספו למודל קבוע, בעזרת האופנה של פאות מלאות. דיוקנאותיו קבעו דפוס שהלך בעקבותיו עד ויליאם הוגארת וג'ושוע ריינולדס.

הוא ביסס את עצמו כאמן פורטרטים מוביל באנגליה. כאשר נפטר סר פיטר לילי בשנת 1680, מונה נלר לצייר הראשי של חצר המלך על ידי צ׳ארלס השני.^[4] במשך כ־20 שנה (1682–1702) הוא גר בקובנט גארדן.^[5] בשנות ה-90 של המאה ה-17 צייר נלר את ״היפות מהמפטון קורט״ המתארות את הנשים הזוהרות ביותר של החצר המלכותית עליו קיבל את תואר האבירות מויליאם השלישי. הוא הפיק סדרת פורטרטים של 48 פוליטיקאים מובילים ואנשי תרבות, חברי מועדון Kit-Cat. הוא היה גם ראש האקדמיה לציור ורישום בין השנים 1711–1716 שמנה אמנים כמו תומאס גיבסון. ציוריו זכו לשבחים על ידי אנשי עילית כמו ג'ון דריידן, ג'וזף אדיסון, ריצ'רד סטיל ואלכסנדר פופ.

חייו האישיים

הוא נישא לאלמנה, סוזנה גרייב, ב־23 בינואר 1704 בכנסיית סנט בריד, לונדון. היא הייתה בתם של הכומר ג'ון קאולי, בעל מעמד חשוב בכנסייה האנגליקנית באזור לונדון, ונכדתו של ויליאם קאולי. לבני הזוג לא היו ילדים.^[2]

מותו

נלר נפטר בשנת 1723 ונקבר בטוויקנהאם. אלמנתו נקברה לידו ב־11 בדצמבר 1729.

מורשת

אנדרטה לזכרו הוקמה במנזר וסטמינסטר. צוואתו של נלר העניקה קצבה של 100 ליש"ט לשנה לעוזרו אדוארד בינג שהופקד על סיום כל העבודות הלא גמורות של נלר. בינג גם ירש את הציורים בסטודיו של נלר.^[2]

את מרבית הונו ירש נכדו, גודפרי נלר האקל, שהיה בנה של אנייס האקל, בתו הלא חוקית של נלר מפילגשו הגברת ווס,^[6] ואשר קבל את שם משפחתו של סבו (נלר) כתנאי לקבלת הירושה.

יצירות

בעיר הולדתו ליבק ניתן לראות יצירות של נלר במוזיאון סנט אן ובכנסיית סנט קתרין. עבודותיו בכנסיית סנט מרי הושמדו על ידי הפצצת ליבק בשנת 1942. דיוקן שמן גדול של ג'יימס השביעי מסקוטלנד (המלך ג'יימס השני של אנגליה) תלוי על גרם המדרגות הראשי של מועדון החברים הפרטיים, מועדון קלדוניאן בבלגרביה, לונדון.

דיוקן של אן, מלכת בריטניה, שייך לבית החולים טריניטי ברטפורד, נוטינגהמשייר מיוחס לנלר אף שהוא אינו חתום. לבית החולים יש קשר חזק עם המלכה אן, המייסדת היא בת דודה ראשונה של סבתה. הדיוקן שוחזר ונוקה בשנת 1999.