ג'ון דריידן

ג'ון דריידן
John Dryden

לידה	9 באוגוסט 1631 (יוליאני) אלדוינסל, נורת'האמפטונשייר, הממלכה המאוחדת
פטירה	1 במאי 1700 (יוליאני) (בגיל 68)
מדינה	ממלכת אנגליה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר
מקום לימודים	בית הספר וסטמינסטר, טריניטי קולג'
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	The Wild Gallant, מסה על השירה הדרמטית
תקופת הפעילות	? – 1 במאי 1700
בן או בת זוג	Lady Elizabeth Howard (1 בדצמבר 1663)
צאצאים	Sir Erasmus Henry Dryden, 5th Baronet, Charles Dryden, John Dryden

ג'ון דריידן (באנגלית: John Dryden;‏ 8 באוגוסט 1631 – 12 במאי 1700) היה משורר, מחזאי, מתרגם ומבקר ספרות אנגלי. נחשב לאחד מחשובי מבקרי הספרות האנגלים.

ביוגרפיה

דריידן נולד ליד אונדל (Oundle) שבנורת'המפטונשייר ולמד בבית הספר שבכנסיית וסטמינסטר שבלונדון ובטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. הוא כתב למחייתו במשך כל חייו הבוגרים. מחזותיו המוקדמים, שהיו בעיקר טרגדיות הרואיות, זכו להצלחה משתנה אך בנו לו שם בממלכה. כששב ללונדון במהלך תקופת שלטונו של קרומוול ניסה לנצל את אהדת הפרלמנט למשפחתו (אחיו היה שופט במהלך מלחמתו של צ'ארלס הראשון), אך לא צלח בכך עד תקופת הרסטורציה. השיר שכתב לכבוד השבת המלוכה, Astrea Redux, הקנה לו את מעמדו הרם.

עד שנת 1663, אז צורף לחברה המלכותית, הוא השיג לעצמו מעמד שהספיק כדי להחשב כבעל ראוי לליידי אליזבת' האווארד, אך את עיקר פרסומו רכש עם פרסום השיר שנת הפלאות (Annus Mirabilis) - תיאור של אירועי שנת 1666 בריבועים במשקל פנטמטר. בשנת 1668 מונה לרשת את ויליאם דאווננט כמשורר המלכותי - משרה אותה איבד 20 שנה מאוחר יותר עם מותו של צ'ארלס השני. בעשר השנים הראשונות עיקר יצירתו הייתה מחזות. הוא הוביל את גל "קומדיות הרסטורציה", כשיצירתו המוכרת ביותר מאותה תקופה היא Marriage A-la-Mode‏, (1672). הוא גם כתב טרגדיות הרואיות וטרגדיות רגילות, מהן הצליחה ביותר All For Love‏ (1677). דריידן היה אמן כתיבת הפרולוג והאפילוג, ואף כתב פרולוגים ואפילוגים למחזותיהם של אחרים. עבודות חשובות נוספות שלו מאותה תקופה הן מסותיו על המחזאות, מהן בולטת "Essay of Dramatick Poesie"‏ (1668) שהיא הארוכה ביותר והטובה ביותר. במסות אלו הביע דריידן את אמונתו בכך שמחזאי התקופה האליזבתנית עלו בגדולתם על המחזאים היוונים; טען בזכות השימוש בכתיבה מחורזת במחזות; ובחן והשווה את יצירותיהם של שייקספיר, בן ג'ונסון וג'ון פלטשר.

משנות השמונים של המאה ה-17 ואילך התרכז דריידן בכתיבת שירה, שנודעה בשל השימוש הגאוני שעשה בצמדי חרוזים, אך הוא המשיך גם לכתוב מחזות וכתב מספר ליבריות. הישגיו הגדולים ביותר היו בכתיבת חרוזים סאטיריים: MacFlecknoe ההרואי אך לעגני, התקפה על המחזאי תומאס שאדוול, ו-Absalom and Achitophel ("אבשלום ואחיתופל"), סאטירה פוליטית נגד הויגים. יצירות נודעות נוספות שלו מאותה תקופה הם השירים הדתיים שכתב, בהם Religio Laici‏ (1682) ו-The Hind and the Panther‏ (1687). הראשון מביניהם נכתב בטרם הפך דריידן לקתולי, והשני קצת אחרי המרת דתו. לאחר המהפכה המהוללת של שנת 1688 דעותיו הפוליטיות של דריידן הסירו ממנו את חיבת הכתר, והוא נאלץ להתפרנס מכתיבת מחזות ותרגום שירה מלטינית ויוונית. דריידן תרגם עבודות משל הורטיוס, יובנאליס, אובידיוס, לוקרטיוס ותאוקריטוס, בנוסף לשתי המשימות הגדולות שלקח על עצמו: תרגום כל יצירותיו של ורגיליוס בשנת 1697, ו-Fables, Ancient and Modern‏ (1700), אוסף של תרגומים מיצירותיהם של הומרוס ואובידיוס, כמו גם גרסאות מעובדות ליצירות של ג'פרי צ'וסר' בוקאצו', ואחרים. ההקדמה ל"Fables" נחשבת הן ליצירת ביקורת מהטובות ביותר והן לאחת המסות הטובות ביותר באנגלית.

דריידן נקבר בכנסיית וסטמינסטר. בנו הבכור, צ'ארלס דריידן, הפך לחצרן בחצרו של האפיפיור אינוקנטיוס ה-12.

השפעתו של דריידן כמשורר הייתה עצומה הן בחייו והן במאה ה-18; שיריו שימשו כמודל למשוררים כמו אלכסנדר פופ (שהחשיב את תרגומו של דריידן לאינאיס לתרגום השירה הטוב ביותר אי פעם) וסמואל ג'ונסון שכינה אותו "משורר באמת גדול". ניתן לסכם את יחסם של בני המאה ה-18 לדריידן במילותיו של ג'ונסון על כך שדריידן "עידן את השפה, שיפר את הרגש, וכיוונן את המספרים של השירה האנגלית". בתקופה הרומנטית, ויליאם הזליט החשיבו לאמן גדול של הסגנון המלאכותי של השפה, וולטר סקוט הוציא לאור את כתביו וקרא לו "ג'ון המפואר", אולם השפעתו על רוב המשוררים הרומנטיים הייתה מעטה. מהחצי השני של המאה ה-19 ואילך הלכה וירדה קרנו, לאחר שהמבקרים נתנו מקום מרכזי לשייקספיר ולשירת המשוררים הרומנטיים, כלומר לשירה הרומנטית-טבעית להבדיל מזו הקלאסית-מלאכותית.

דריידן צירף מבואות ליצירותיו, מסות מקיפות העוסקות ברוב סוגי השירה והדרמה. מזה דורות הוא מוערך כשייך לשורה הראשונה של המבקרים האנגלים, לצד בן ג'ונסון, ג'וזף אדיסון, סמואל ג'ונסון, ויליאם הזליט, וסמואל טיילור קולרידג'.

יצירותיו

• Astraea Redux, (1660)
• The Indian Emperor, (1665)
• Annus Mirabilis, (1667)
• An Essay of Dramatick Poesie, (1668)
• Tyrannick Love, (1669)
• Marriage A-la-Mode, (1672)
• The Conquest of Granada, (1670)
• All for Love, (1677)
• Oedipus, (1679)
• Absalom and Achitophel, (1681)
• The Medal, (1682)
• Religio Laici, (1682)
• The Hind and the Panther, (1687)
• Amphitryon, (1690)
• Don Sebastian, (1690)
• Amboyna
• The Works of Virgil, (1697)
• Fables, Ancient and Modern (1700)

ראו גם

• מסה על השירה הדרמטית
• ג'ון מילטון

קישורים חיצוניים

• יצירותיו של דריידן בפרויקט גוטנברג
• לונדון קמה לתחייה שורות 1216-1169 מתוך הפואמה "שנת הפלאות" של דריידן.
• ג'ון דריידן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ון דריידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ון דריידן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ג'ון דרידן (1631-1700), דף שער בספרייה הלאומית