גוליילמו נאסי
 | |
| לידה |
21 בפברואר 1879 צ'יוויטווקיה, ממלכת איטליה   |
|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1971 (בגיל 92) מודנה, איטליה  |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| דרגה |
גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
גנרל גוליילמו נאסי (באיטלקית: Guglielmo Nasi; 21 בפברואר 1879 – 21 בספטמבר 1971) היה איש צבא איטלקי שלחם במערכה במזרח אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה שימש נציב מטעם האו"ם בסומליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאסי נולד בצ'יוויטווקיה שבמחוז לאציו באיטליה. בין 1924 ל-1928 שימש כנספח צבאי בפריז. ב-1928 מונה לראש המטה של הצבא האיטלקי במושבות, ובין 1934 ל-1935 שימש כסגן מושל קירנאיקה. במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה שימש נאסי כמפקד אחד הטורים שתחת פיקודו של המרשל רודולפו גרציאני בחזית הדרום. לאחר המלחמה שימש כמושל חבל הראר שבאתיופיה בין 1936 ל-1939, ולאחר מכן כסגן מושל מזרח אפריקה האיטלקית מ-1939.
לאחר הכרזת המלחמה האיטלקית על בריטניה וצרפת במלחמת העולם השנייה, ביוני 1940 פרצה לחימה פעילה בין הצדדים בחזית מזרח אפריקה.
נאסי עמד בראש הכוח שמונה לכבוש את סומלילנד הבריטית. הכוח שבפיקודו מנה 110,000 חיילים[1] שכללו 17 גדודי רגלים, מהם שלושה גדודי רגלים איטלקים, ו-14 גדודי רגלים מקומיים, יחידות של ארטילריה מתנייעת ויחידות שריון.[2]
בסומלילנד הבריטית אליה כוונה הפלישה האיטלקית העיקרית בשלב הראשון של הלחימה פיקד לויטננט קולונל (עם תחילת הלחימה הועלה בדרגה לדרגת בריגדיר) ארתור רג'ינלד צ'אטר על חמישה גדודים, ובסך הכל, כ-5,000 איש.[3]
הפלישה החלה ב-4 באוגוסט 1940. כוחותיו של נאסי פרצו מכמה כיוונים אל סומלילנד הבריטית. מטרתם הייתה העיר ברברה שעל חוף הים האדום, ששימשה כנמל העיקרי של סומלילנד הבריטית. בדרך לברברה נתקל הכוח התוקף בהתנגדות במעבר הררי המכונה טור ארגן, ובסופו של דבר הצליחו האיטלקים לפרוץ את המעבר ולהגיע לברברה. הבריטים, בפיקודו של מייג'ר ג'נרל אלפרד ריד גודווין אוסטן, שהגיע לזירה וקיבל את הפיקוד מבריגדיר צ'אטר, הצליחו בינתיים לפנות את רוב חייליהם בדרך הים אל עדן. בין ה-16 ל-18 באוגוסט פונה כל הכוח הבריטי דרך הים לנמל עדן. ב-19 בחודש נפלה ברברה לידי האיטלקים, ובכך, למעשה, הסתיים כיבוש סומלילנד הבריטית.[4]
אבדות הבריטים היו 38 הרוגים, 102 פצועים ו-120 נעדרים.[5] ה-RAF איבד שבעה מטוסים, וכן 12 הרוגים ו-3 פצועים.[6] האיטלקים העריכו את אבדותיהם במספר דומה. יש לציין כי בשטח לחמו גם כוחות בלתי סדירים של סומלים ואתיופים, לצד שני הצבאות. אבדותיהם היו קשות יותר, והוערכו במספר אלפים.
ניצחון זה של הצבא האיטלקי על הבריטים היה התבוסה היחידה שנחלו הבריטים מידי כוחות איטלקים שלא הסתייעו בכוחות גרמנים במלחמה. היה זה שיא הצלחותיה הצבאיות של איטליה במלחמת העולם השנייה.[7]
בתחילת 1941 פלשו הבריטים למזרח אפריקה האיטלקית, בתנועת מלקחיים מסודאן ומקניה. נאסי נאלץ לסגת עם כוחותיו ולהתבצר בגונדר. גונדר הייתה המעוז האחרון של האיטלקים בכל מזרח אפריקה. ב-6 ביולי 1941 לאחר כניעתם של הדוכס מאאוסטה וגנרל פייטרו גאזרה שהיו המפקדים הבכירים במזרח אפריקה, מונה נאסי למפקד הכוחות האיטלקים ולמשנה למלך ומושל כללי של מזרח אפריקה האיטלקית. בשלב זה שלטו הבריטים ברוב הטריטוריה, ושלטונו של נאסי נותר בגבולות מחוז גונדר. כוחותיו של נאסי התבצרו בגונדר כשבעה חודשים. הכוח הסדיר הבריטי המתין עם כיבוש גונדר עד לסוף עונת הגשמים, אך לאחריה חודשה המתקפה, וב-27 בנובמבר נכנע נאסי לכוח משולב של בריטים ואתיופים. עמו נכנעו 11,500 חיילים איטלקים, 12,000 חיילים מקומיים וארבעים ושמונה תותחים.[8]
נאסי נשלח לקניה כשבוי מלחמה. לאחר מותו של הדוכס מאאוסטה בשבי, הוא היה הקצין האיטלקי הבכיר, והיה אחראי ליתר 60,000 השבויים האיטלקים בקניה.
על אף שהוכרז על ידי שלטונות אתיופיה כפושע מלחמה הותר לנאסי לשוב לאיטליה לאחר המלחמה. ב-1949 מונה נאסי לנציב מטעם האו"ם בסומליה, לאחר שזו נמסרה למנדט איטלקי מטעם האו"ם לתקופה של 10 שנים. עד לקבלת עצמאותה.
נאסי מת במודנה שבאיטליה ב-21 בספטמבר 1971.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנדרו רוברטס, סערת המלחמה - היסטוריה חדשה של מלחמת העולם השנייה, הוצאת דביר, 2011, עמ' 149
- ^ וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך שני, "שעתם היפה", הוצאת עם הספר, 1961, עמ' 346
- ^ דין וחשבון על המבצעים בפרוטקטורט של סומלילנד נספח הלונדון גאזט, 5 ביוני 1946. ויוול מוסר כי סך האבדות הכולל היה 260 חיילים שהם כ-5% מהכוח, ולפיכך מנה הכוח כ-5,000 חייל
- ^ כל תיאור הקרב נלקח בעיקרו מ-דין וחשבון על המבצעים בפרוטקטורט של סומלילנד נספח הלונדון גאזט, 5 ביוני 1946
- ^ דין וחשבון על המבצעים בפרוטקטורט של סומלילנד נספח הלונדון גאזט, 5 ביוני 1946.
- ^ דו"ח פיקוד חיל האוויר בעדן על המערכה בסומלילנד נספח הלונדון גאזט, 5 ביוני 1946
- ^ בריגדיר פיטר יאנג, מלחמת העולם השנייה 1939 - 1945, הוצאת מערכות, 1969, עמ' 90
- ^ וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך שלישי, "הברית הגדולה", הוצאת עם הספר, 1961, עמ' 91
| המשנה למלך במזרח אפריקה האיטלקית
| |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|