הנסיך אמדאו, הדוכס השלישי מאאוסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך אמדאו בתמונה המתוארכת לשנות ה-30

הנסיך אמדאו, הדוכס השלישי מאואסטהאיטלקית - Amedeo di Savoia-Aosta)‏ 21 באוקטובר 18983 במרץ 1942) היה מדינאי ואיש צבא איטלקי, בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה, ששימש כמשנה למלך איטליה במזרח אפריקה האיטלקית. בן לבית סבויה, בית המלוכה האיטלקי. אמדאו היה מפקד כוחות צבא איטליה במהלך המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, בה הובס הצבא האיטלקי. הוא נפל בשבי, ומת בעודו בשבי.

מוצא ומשפחה, ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמדאו נולד בטורינו שבפיימונטה באיטליה, למשפחת אצולה הקרובה בקרבת דם לבתי מלוכה אירופאים. אביו, הנסיך אמנואלה פיליברטו, הדוכס השני מאאוסטה, אחד מאנשי הצבא הבכירים באיטליה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היה בנו של אמדאו הראשון, מלך ספרד, ואמו, הנסיכה הלנה, הייתה צאצאית לבית אורליאן. אבי סבו היה המלך ויטוריו אמנואלה השני, ובכך היה צאצא לבית סבויה, בית המלוכה האיטלקי. עם לידתו נקרא בשם אמדאו אומברטו איזבלה לואיג'י פיליפו מריה ג'וזפה ג'ובאני די סבויה אאוסטה ( Amedeo Umberto Isabella Luigi Filippo Maria Giuseppe Giovanni di Savoia-Aosta), ובלידתו ניתן לו התואר דוכס מאפוליה.

את חינוכו קיבל אמדאו באיטון קולג' ואוניברסיטת אוקספורד באנגליה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בה לחמה איטליה לצד מדינות ההסכמה התגייס לצבא האיטלקי ונלחם בהצטיינות כקצין תותחנים. ב-1921 עזב את הצבא וטייל באפריקה.

ב-1927 נישא בנאפולי לבת דודתו מדרגה הראשונה, הנסיכה אנה מאורליאן, בתו של הנסיך ז'אן מאורליאן, אחד הטוענים לכתר הצרפתי. שניהם היו בעלי קרבת משפחה הדוקה למשפחת המלוכה הצרפתית. לזוג נולדו שתי בנות, שתיהן נישאו לבני מלוכה.

צ'רצ'יל תיאר אותו במילים - "איש אביר ויפה נימוסים זה, שקיבל קצת מחינוכו באנגליה, ונשא לו נסיכה צרפתית."‏[1]

שירות צבאי בלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1931 מת אמנואלה פיליברטו, ואמדאו ירש את תארו, הדוכס מאאוסטה. בתואר זה היה אמדאו השני בתור לירושת כס מלך איטליה, לאחר יורש העצר, הנסיך אומברטו.‏[2]

בשנת 1932 התגייס לצבא האיטלקי ושירת כטייס בלוב. הוא שירת תחת פיקודם של המרשל רודולפו גרציאני ומושל לוב פייטרו באדוליו בתקופת מרד מסדר הסנוסים, וסייע להביס את כוחות מפקדם עומר מוכתאר מן האוויר.

משנה למלך איטליה במזרח אפריקה האיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה כבשה איטליה שטחים נרחבים במזרח אפריקה, וכינתה אותם מזרח אפריקה האיטלקית. המושל על שטחים אלו מטעם איטליה, שהיה בעת ובעונה אחת מושל אזרחי ומפקד צבאי, היה המשנה למלך איטליה. בתחילה מילא רודולפו גרציאני תפקיד זה. הוא נהג בעריצות באוכלוסייה, וביצע מעשי טבח נוראים, ביניהם טבח "ה-12 ביכתית" בו נרצחו אלפים לאחר ניסיון התנקשות כושל בחיי המשנה למלך. בנובמבר 1937 הורה מוסוליני לנסיך מאאוסטה להחליף את גרציאני בתפקיד המשנה למלך.‏[3]

אמדאו עמד בפני בעיות רבות. האוכלוסייה האזרחית האתיופית שנאה את הכובש האיטלקי, והקימה מחתרת פעילה ששלטה בחלקים נרחבים מממלכתו של הנסיך מאאוסטה, כאשר מרכזם בחבל גוג'אם.‏[4] מעבר לכל אלו, ולקשיים הטבעיים שבניהול מושבה הנמצאת מרחק אלפי קילומטרים ממדינת האם, בתנאי אקלים קשים, נאלץ אמדאו גם להתמודד עם הקשיים הצבאיים שבהכנה להתמודדות האפשרית מול כוחות צרפת ובריטניה, שלהן בסיסים ומושבות שהקיפו את ממלכתו של אמדאו מכל עבריה. עם כל זאת, נחשב הנסיך אמדאו למנהיג מוכשר ובעל יכולת.‏[5]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה

בחודשים הראשונים למלחמה לא הצטרפה איטליה למלחמה לצד גרמניה הנאצית, אך בזמן המערכה על צרפת, ביוני 1940 הכריז מוסוליני מלחמה על בריטניה וצרפת. עד מהרה החלה לוחמה פעילה במזרח אפריקה, כאשר לפקודת הנסיך אמדאו עומד צבא ענק המונה 290,000 חיילים, כ-90,000 מהם איטלקים והיתר חיילים סומלים ואתיופים.

בתחילה פתח אמדאו במתקפה כנגד כוחות הבריטים בסודאן ובקניה. הוא הצליח לכבוש שתי עיירות גבול חשובות בשם קסאלה ומויאלה, ולבצר אותן, כנגד מגננה בריטית עיקשת. באדוליו דרש כי יתקדם מעבר לכך ויכבוש את חרטום אך הוא סירב, בטענה כי אין לו מספיק דלק לעשות כן.‏[6] באוגוסט 1940 השיג את הניצחון הצבאי הגדול ביותר של איטליה במלחמת העולם השנייה, כאשר הגנרל גוליילמו נאסי הצליח לכבוש את סומלילנד הבריטית ולגרש ממנה את הבריטים.‏[7] לאחר ניצחון זה החליט לנקוט בעמדת מגננה.

בינואר 1941 פתחו הבריטים במתקפה משולבת מהצפון ומהדרום בתנועת מלקחיים שנועדה לכתר את כוחותיו של הנסיך אמדאו ולהשמידם, שלוותה במרידה רחבת היקף שחולל אורד וינגייט בעזרת כוחות מקומיים שכונו כוח גדעון בחבל גוג'אם. כוחותיו של הגנרל ויליאם פלאט בחוזק של שתי דיוויזיות פלשו לאריתריאה ולאתיופיה מצפון, בעוד שכוחותיו של הגנרל אלן קנינגהם בכוח של שלוש דיוויזיות פלשו לסומליה ולאתיופיה מדרום. התקדמותם של הבריטים הייתה מהירה ביותר. ב-6 באפריל נפלה אדיס אבבה, ובחודש מאי התבצר הנסיך אמדאו עם שארית כוחותיו על פסגת הר אמבה אלגי בניסיון לבצע עמידה אחרונה והרואית כנגד המתקפה. ב-18 במאי 1941 נכנע הנסיך אמדאו ונפל בשבי, ביחד עם 7,000 מחייליו. נפילתו בשבי הייתה מכובדת, ונעשתה באופן צבאי ראוי וללא השפלה. הנסיך אמדאו, מצידו, הורה כי כל הנשק והאספקה יימסרו לבריטים ולא יושמדו, וכי המוקשים שפוזרו בשדה הקרב יפונו בטרם הכניעה.‏[8]

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעתו שהה הדוכס במחנה שבויים בניירובי שבקניה. הוא היה אחראי על כל יתר השבויים. ב-3 במרץ 1942 מת בשבי, משחפת ומלריה[9]. את תואר הדוכס מאאוסטה ירש אחיו אאימונה, שהוכתר באותו הזמן למלך מדינת הבובות האיטלקית בקרואטיה וכונה "טומיסלב השני מלך קרואטיה".

המלחמה שניהל אמדאו במזרח אפריקה הייתה מלחמה אצילית, בה המעיטו הצדדים בפגיעה באוכלוסייה האזרחית, בניגוד ליתר חזיתות מלחמת העולם השנייה.‏[10] אמדאו נתפס בעיני הבריטים שלחמו בו כאציל. צ'רצ'יל כתב עליו כי לא היה מקובל על מוסוליני ו"בצדק מה היה הדוצ'ה סבור שהוא חסר אכזריות וכושר שליטה צבאי".‏[11] שר החוץ האיטלקי, גלאצו צ'אנו, כתב ביומניו: "הדוכס מאאוסטה מת. עמו נעלמת דמות אצילית של נסיך ואיטלקי. פשוט בהליכותיו, רחב בראיית עולמו, אנושי ברוחו. הוא לא רצה במלחמה זו. הוא היה משוכנע שהאימפריה תוכל להחזיק מעמד רק חודשים אחדים, ומעבר לכך שנא את הגרמנים. במלחמה זו, המטביעה את העולם בדם, חשש מניצחון גרמני יותר משחשש לניצחון בריטי. כאשר יצא לחבש בשנת 1940 היה לו חיזיון של גורלו העתידי. הוא היה נחוש לעמוד מולו, אך היה רווי בעצבות. סיפרתי את החדשות לדוצ'ה, שהגיב באופן לאקוני".‏[12]

הנסיך אמדאו זכה לפופולריות עצומה באיטליה ולאחר מותו נקראו על שמו רחובות ומבני ציבור רבים במדינה. הנסיך אמדאו התגורר תקופה מסוימת בטירת מירמרה, בקרבת העיר טרייסטה שבאיטליה. אגף המגורים של הנסיך ומשפחתו מוצג בטירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וינסטון צ'רצ'יל, מאנגלית: אהרן אמיר, מלחמת העולם השנייה, 1939 - 1945, כרך שלישי, "הברית הגדולה", הוצאת עם הספר, 1961, עמ' 91
  2. ^ New Princess named Maria Pia, פלסטיין פוסט, 27 בספטמבר 1934
  3. ^ New viceroy to replace Graziani, פלסטיין פוסט, 21 בנובמבר 1937
  4. ^ אברהם עקביה, עם וינגייט בחבש, הוצאת עם עובד, 1944, עמ' 35
  5. ^ E. Bauer, World War II, Orbis, london, 1985, pp. 220
  6. ^ E. Bauer, World War II, Orbis, london, 1985, pp. 220
  7. ^ בריג' פ. יאנג, מלחמת העולם, 1939 - 1945, הוצאת מערכות, 1969, עמ' 90
  8. ^ בריג' פ. יאנג, מלחמת העולם, 1939 - 1945, הוצאת מערכות, 1969, עמ' 91
  9. ^ אמדאו, הדוכס השלישי מאאוסטה באתר www.comandosupremo.com.
  10. ^ בריג' פ. יאנג, מלחמת העולם, 1939 - 1945, הוצאת מערכות, 1969, עמ' 91
  11. ^ צ'רצ'יל, כרך שלישי, עמ' 91
  12. ^ E. Bauer, World War II, Orbis, london, 1985, pp. 221


Flag of Italy (1861-1946).svg המשנה למלך במזרח אפריקה האיטלקית

פייטרו באדוליו | רודולפו גרציאני | הנסיך אמדאו הדוכס השלישי מאאוסטה | פייטרו גאזרה | גוליילמו נאסי |