גונדוקורו
.png)
האי גונדוקרו (לשעבר איסמעיליה)[1] נמצא באקווטוריה התיכונה.[2] האי היה תחנת מסחר בגדה המזרחית של הנילוס הלבן בדרום סודאן, 1,200 קילומטרים דרומית לח'רטום. חשיבותו הייתה בעובדה שהוא נמצא בטווח של קילומטרים ספורים מגבול הניווט של הנילוס מח'רטום במעלה הנהר. מנקודה זו נמשך המסע דרומה לאוגנדה דרך היבשה.
המיסיונר הקתולי האוסטרי איגנטיוס קנובלכר (Ignatius Knoblecher) הקים שם מיסיון ב-1852.[3] המיסיון ננטש בשנת 1859. בשנת 1862 הפכה החוקרת אלכסנדרין טינה לאדם הראשון שצילם את העיירה.[4] גונדוקרו היה מקום הגעתם של ג'ון הנינג ספיק וג'יימס אוגוסטוס גרנט (James Augustus Grant) לאחר מסע ארוך בן שנתיים וחמישה חודשים מזנזיבר דרך מרכז אפריקה. הם הגיעו מותשים ב-13 בפברואר 1863, והיו צפויים להיפגש עם הקונסול הבריטי ג'ון פת'ריק (John Petherick) ומשלחת ההצלה שלו. כשפת'ריק יצא לצוד באזור הכפרי, שני החוקרים במקום התקבלו בברכה על ידי סמואל בייקר ואשתו פלורנס בייקר, שקיבלו את פניהם עם כוס תה.[5]
אלן מורהד בספרו "הנילוס הלבן" מתאר זאת כך:[6] ”"הספורטאי סמואל בייקר ואשתו באו אל הנילוס לפגוש אותם, וכן היו גם אחרים שהגיעו לגונדוקורו במטרה דומה, שלוש גברות הולנדיות – הברונית ואן-קאפֶלאן והגברת והעלמה טינֶה. הנשים, שמחלה תקפתן, נאלצו למהר ולשוב לחרטום. כן באו גם שלושה כמרים אוסטרים. כעת יכלו שני התיירים להפליג את המתח ולהרגע. 'ספיק', מספר בייקר, 'היה לכאורה התשוש מבין השניים: הוא היה רזה ביותר, אך למעשה היה מצבו הגופני טוב למדי; את המרחק כולו מזנזיבר צעד ברגל ומעולם לא הזדקק לבהמה לרכב עליה, גם בימים הקשים ביותר של הצעידה. גראנט נראה כאציל בסחבות; ברכיו היו מבצבצות מבעד שאריות מכנסיו, פניו העידו עליו שהוt עייף וקודח. אולם בעיני שניהם ריצדה אש, שהעידה כאלף עדים על הרוח שפיעמה בלבותיהם וסייעה להם ללכת בדרך בה הלכו'.”
בשנת 1874 כבש צ'ארלס ג'ורג' גורדון את העיירה לטובת הח'דיו של מצרים, ובכך הבטיח את שלטונה על כל דרום סודאן.
במהלך המלחמה המהדית ב-1885 נפלה גונדוקורו לידי המורדים. לאחר דיכוי המרד ב-1898, האזור חזר לידי הבריטים, ולימים נכלל במחוז אקווטוריה של סודאן האנגלו-מצרית. גונדוקורו איבדה את חשיבותה אחרי ייסוד ג'ובה ב-1922.
ב-1910 עבר תאודור רוזוולט דרך גונדוקרו במסגרת משלחת חקר במזרח אפריקה ובמרכז אפריקה מטעם הסמית'סוניאן ולצורכי המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק ("המשלחת האפריקאית סמית'סוניאן-רוזוולט" (אנ')). במשלחת, שכללה חוקרי טבע וערכה מסעות ציד נרחבים, השתתף גם בנו בן ה-19, קרמיט (אנ').[7][8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ W. Baker, Samuel (1874). Ismailïa: A Narrative of the Expedition to Central Africa for the Suppression of the Slave Trade, Organized by Ismail, Khedive of Egypt. ISBN 978-3-7447-2132-5.
- ^ Juba City: Infrastructure, Services and Environment Archived 2016-09-22 at the Wayback Machine African Executive (June 21, 20
- ^ Herbermann, Charles, ed. (1913). "Ignatius Knoblecher". Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- ^ Kakou, Serge (2023). "Alexine Tinne (1835-1869) : une photographe au cœur de l'Afrique". In Christine Barthe; Annabelle Lacour (eds.). Mondes photographiques, histoires des débuts. Paris: Musée du Quai Branly – Jacques Chirac / Actes Sud. pp. 142–147. read online
- ^ To The Heart Of The Nile: Lady Florence Baker and the Exploration of Central Africa, by Pat Shipman
- ^ מאנגלית: זיוי שורר, הוצאת מערכות, 1965, 1985, עמ' 63–64
- ^ George A. Cevasco & Richard P. Harmond (2009). Modern American Environmentalists: A Biographical Encyclopedia. JHU Press. p. 444.
- ^ "ROOSEVELT SAILS DOWN NILE.; Leaves Gondokoro for Khartoum -- Scientific Expedition Ended". New York Times. March 1, 1910. Retrieved December 16, 2016.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Gondokoro" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
