אלן מורהד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן מורהד
Alen Moorehead
אלן מורהד, סביבות 1950
אלן מורהד, סביבות 1950
אלן מורהד, סביבות 1950
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 22 ביולי 1910
מלבורן, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1983 (בגיל 73)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, אוסטרליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המפסטד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, כתב צבאי, סופר, היסטוריון
מקום לימודים אוניברסיטת מלבורן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג לוסי מילנר (1939 – עד מותה ב-1979)
פרסים והוקרה מפקד במסדר האימפריה הבריטית, קצין במסדר אוסטרליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלן מורהד בחזית המערבית, אוקטובר 1944
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אלן מֶקרֵי מוּרהֶדאנגלית: Alan McCrae Moorehead;‏ 11 ביולי 1910, מלבורן, אוסטרליה9 בספטמבר 1983, לונדון, אנגליה) היה עיתונאי וסופר בריטי יליד אוסטרליה. התפרסם ככתב צבאי בחזיתות מלחמת העולם השנייה ובספריו על המערכה במדבר המערבי. בהמשך דרכו כתב ביוגרפיות וספרי היסטוריה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן מורהד נולד והתחנך באוסטרליה ובה התחיל את עבודתו כעיתונאי. ב-1937 עקר לאירופה והיה לכתב חוץ של הדיילי אקספרס. תחילה דיווח מגיברלטר על אירועי מלחמת האזרחים בספרד, הועבר לפריז ולרומא וב-1940 הוצב בקהיר. במלחמת העולם השנייה נודע בכתבותיו מחזיתות הלחימה בצפון אפריקה, באיטליה ובנורמנדי. בתום המלחמה התגורר תחילה עם משפחתו באיטליה ואחרי כן השתקע באנגליה והתרכז בכתיבה עיתונאית וספרותית הכרוכה במחקר היסטורי.

מורהד זכה פעמיים בציונים לשבח במהלך המלחמה. ב-1946 הוענקה לו דרגת קצין במסדר האימפריה הבריטית (OBE) וב-1968 הועלה לדרגת מפקד באותו המסדר (CBE), כמו כן הוענקה לו ב-1978 דרגת קצין במסדר אוסטרליה (OA) לאות הוקרה על תרומתו לספרות.

מורהד נפטר בלונדון ב-1983 ונקבר בבית הקברות ההיסטורי בוסט המפסטד (אנ'). בתו, קרוליין מורהד (אנ') היא סופרת ועיתונאית מוערכת ופעילה בארגוני זכויות האדם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוויותיו, תצפיותיו וכתבותיו ממלחמת העולם השנייה בזירת צפון אפריקה כונסו ב-1944 בספרו "הטרילוגיה האפריקאית" (The African Trilogy) – "חזית הים התיכון" (1941), "שנה של קרב" (1942) ו"הסוף באפריקה" (1943). הספרים נכתבו תוך כדי המלחמה למרות קשיי הצנזורה ומגבלות התקשורת.[1] בתום המלחמה פרסם את ספרו "ליקוי מאורות" (Eclipse) על המערכה באירופה למיגור גרמניה הנאצית. הספר הסתמך על פרקי יומנו האישי בדרכו מהנחיתה של בעלות הברית בסיציליה ועד ללב המאפליה במחנה הריכוז ברגן בלזן. ב-1946 ראתה אור ביוגרפיה שחיבר על הפילדמרשל מונטגומרי. ב-1952 פרסם את ספרו "הבוגדים: חייהם הכפולים של פוקס, פונטקורבו ונאן מיי",[2] וב-1955 – ביוגרפיה של וינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill in Trial and Triumph).

ב-1960 וב-1962 הופיעו ספריו "הנילוס הלבן" ו"הנילוס הכחול" על חלוצי חקר מקורות הנילוס במאה ה-19 ועל תולדות הארצות שבהן עובר הנהר.

מורהד עסק לא מעט בתולדות מולדתו אוסטרליה. ב-1956 ראה אור ספרו "גליפולי" על אודות המערכה הרת האסון של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה במְצרי הדרדנלים. הספר יצר הערכה מחודשת לגבי חלקם של חֵילות אנזא"ק במלחמה, וכפי שציין אחד החוקרים "השיב לאוסטרליה את ההיסטוריה שלה". ב-1963 פרסם את ספרו "נחל קופר" על משלחת בורק ווילס (אנ'), שחצתה ב-18601861 את אוסטרליה ממלבורן בדרום ועד למפרץ קרפנטאריה בצפון. ב-1966 יצא לאור ספרו "הפגיעה הקטלנית" (The Fatal Impact) על החדירה האירופית לדרום האוקיינוס השקט, שתחילתה במסעותיו האמיצים של ג'יימס קוק והמשכה בדיכוי האכזרי של האבוריג'ינים.

בעקבות שבץ מוחי שפגע בו במהלך ביקור באוסטרליה ב-1966, ואחרי ניתוח שבוצע בלונדון והחמיר את המצב, נותר מורהד ללא יכולת דיבור, קריאה וכתיבה. רעייתו, לוסי מילנר, בעברהּ אחת מעורכֵי הדיילי אקספרס, טיפלה בהפקת כתביו שלא פורסמו, בהם כתב היד של חיבורו "דרווין ומסע הביגל" (1969). ב-1970 הפיקה אסופת רשימות אוטוביוגרפיות שהותיר – "חינוך מאוחר" (A Late Education: Episodes in a Life).[3]

עוד ב-1971 מסר מורהד לספרייה הלאומית של אוסטרליה את ארכיונו הפרטי – תכתובותיו המקצועיות והפרטיות, יומניו, כתבותיו בעיתונות, גזירי עיתונות על אודותיו, טיוטות ויריעות הגהה של כתביו וכן חומרים הנוגעים לחיבוריו שלא פורסמו.

ספריו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרגלי האטום (מאנגלית: שמואל שניצר, הוצאת כתבים, 1953)
  • הנילוס הלבן (מאנגלית: זיוי שורר, מערכות, 1965 ו-1985)
  • גליפוליאנגלית: ארנון בן-נחום, הוצאת מערכות, 1965)
  • נחל קופר (מאנגלית: רחל רביד ושמואל שיחור, בעריכת א"ד שפיר, עם עובד, 1965)
  • הנילוס הכחול (מאנגלית: זיוי שורר, מערכות, 1966 ו-1985)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tom Pocock, Alan Moorehead, London: Pimlico, 1990
  • Thornton McCamish, Our Man Elsewhere: In Search of Alan Moorehead, Black Inc., 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן מורהד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהדורה מקוצרת של הטרילוגיה ראתה אור תחת הכותר "מלחמת המדבר: המערכה בצפון אפריקה 1940–1943"
    (Desert War: The North African Campaign 1940-1943)
  2. ^ הספר תורגם לעברית ב-1953 תחת הכותר "מרגלי האטום"
  3. ^ לוסי מילנר-מורהד קיפחה את חייה בתאונת דרכים ב-1979, שבה נפצע אלן מורהד