לדלג לתוכן

גרדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרדת
Scabies
קרדית הסקביאס
קרדית הסקביאס
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Sarcoptes scabiei עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים פריחה, גירוד, חום עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
  • permethrin
  • (E)-crotamiton
  • piperonyl butoxide
  • איברמקטין
  • (E)-crotamiton
  • lindane
  • permethrin עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/1109204 
DiseasesDB 11841
MeSH D012532
MedlinePlus 000830
סיווגים
ICD-10 B86
ICD-11 1G04 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרדת[1] או סקביאס (Scabies) היא מחלת עור הנגרמת על ידי אקרית טפילית קטנה (אינה נראית בעין בלתי מזוינת) בשם Sarcoptes scabiei (אנ'), המתבטאת בגרד חריף.

המחלה שכיחה במיוחד אצל אנשים החיים בתנאי תברואה לקויה, אך מאחר שהיא מאוד מידבקת, גם אנשים ששומרים על היגיינה עלולים להידבק בה. מקומות טיפוסיים שבהם קיימות בעיות של הדבקה חוזרת ונשנית הם בתי אבות, בתי חולים ומחנות צבא. הצוות המטפל באנשים מבוגרים בבתי אבות, או בני משפחה של חולים, הם בעלי סיכוי גבוה להידבק במחלה.

גרדת יכולה לפגוע בכל אדם ובכל גיל.

הטפיל גורם המחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה נגרמת על ידי Sarcoptes scabiei, קרדית החודרת לתוך העור ומטילה שם ביצים רבות. נוכחות הטפיל והביצים במחילות הדקות שהוא חופר בעור גורמת לגרד עז המתגבר בלילה. במקום החדירה לעור ניתן לראות קשריות אדומות קטנות הדומות לעקיצת יתוש. אורך הקרדית הבוגרת ממין נקבה הוא 0.3 עד 0.45 מילימטר ורוחבה 0.25 עד 0.35, ואילו הזכרים קטנים בכמחצית[2].

הטפילים הגורמים לגרדת מעדיפים לחדור לאזורי הקפלים בעור ולמקומות שבהם העור דק, לכן נגעי הגרדת מצויים בעיקר בין אצבעות הידיים, בקפלי המותניים, בשורשי כפות הידיים, בקפלי בתי השחי, סביב הפטמות ועל ראש איבר המין של הגבר.

אצל תינוקות ניתן לראות נגעים גם בעור הפנים ובכפות הידיים והרגליים. סימני החדירה של הטפילים אינם בולטים, ולכן עוברים בדרך כלל מספר שבועות עד שניתן לאבחן את הגרדת.

אוכלוסיית הקיפודים בישראל נגועה קשות בטפיל כתוצאה מהקשר בינם לחתולים. האכלת חתולים משוטטים גורמת לגידול באוכלוסיית הקיפודים. אלה, ניזונים ממזון שהותירו אחריהם חתולים, וכאשר חתולים מותירים בסביבות המזון את הטפיל שהם נושאים, נדבקים בו הקיפודים[3].

הטיפול בגרדת חייב להיות קפדני ולכלול גם את בני המשפחה שאינם מתגרדים. בשלבים הראשונים להדבקה בגרדת אין עדיין תחושת גרד, ולכן בני המשפחה שנדבקו ואינם מתגרדים עלולים בכל זאת להיות חולים בהמשך ולהדביק חזרה את בני המשפחה שכבר קיבלו טיפול.

הטיפול כולל מריחת משחה (ובה גופרית או מינון נמוך של חומר קוטל חרקים) על הגוף כולו, מכף הרגל ועד הסנטר, וחזרה על הטיפול מדי כמה ימים, כדי לוודא שהטפילים הבוקעים מהביצים מומתים אף הם. כדי למנוע הדבקה מביצים שהתפזרו, יש לכבס את כלי המיטה במים בטמפרטורה גבוהה, עד כדי הרתחה.

ישנם דיווחים על טיפולים המתאפשרים בים המלח או בכל אזור שבו קיים בקרקע מצבור של גופרית. אם מושחים את הגוף כולו בבוץ גופריתי (הבוץ הקיים על חוף ים המלח) במשך שלושה ימים או יותר ניתן לטפל באופן אפקטיבי במחלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.