דוקטרינת גרסימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש המטה הכללי של הצבא הרוסי ולרי גרסימוב

דוקטרינת גרסימוב היא תוכנית למדיניות חוץ, שפיתוחה מיוחס במערב לראש המטה הכללי הרוסי ולרי גרסימוב[1][2][3].

הדוקטרינה מתווה תפיסה מודרנית של סכסוכים בין מדינות. כאשר מדינה מבקשת להשיג השגים בזירה הבין לאומית, אין היא חייבת לפעול רק בדרך של מלחמה, אלא היא יכולה לנקוט בשלל צעדים שפתוחים בפניה - פוליטיים, כלכליים[4], הומניטריים, ואחרים שאינם צבאיים[5][6][7][8].

הדוקטרינה נודעה לאחר פרסומה בפברואר 2013 והפעולות הבאות של רוסיה ביחס לאוקראינה, החופפות לחלוטין עם התיזות של דוקטרינה זו[1]. על פי מספר חוקרים, מרכיבי המפתח של דוקטרינת גרסימוב נמצאים בבסיס המושג "מלחמת דור חדש"[9]. עם זאת, ישנן דעות כי "מלחמה היברידית" זרה לתיאוריה הצבאית הרוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל ללא סימנים מזהים בימים הראשונים של סיפוח קרים לרוסיה, מרץ 2014.
גנרל הצבא ולרי גרסימוב.

להופעת המונח "דוקטרינת גרסימוב" קדמה נאומו של ראש המטה הכללי של הצבא הרוסיים ולרי גרסימוב באקדמיה למדעי הצבא בדו"ח על המלחמה ההיברידית בפברואר 2013 ופרסום התזות העיקריות של דו"ח זה במאמרו של גרסימוב "ערך המדע בראיית הנולד" בעיתון "השליח התעשייתי הצבאי"[10]. מאמר זה הודפס מחדש במגזין האנגלי Military Review ומאוחר יותר צוטט שוב ושוב על ידי העיתונות המערבית[9].

לדברי גרסימוב[11]:

Войны уже не объявляются, а начавшись — идут не по привычному нам шаблону...
מלחמות כבר לא מוכרזות, אבל ברגע שהן מתחילות, הן כבר לא מקיימות את הדפוסים המוכרים לנו.

הדוקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 2013 פורסם במגזין הצבאי הרוסי VPK, תחת הכותרת "חשיבות המחקר לראיית הנולד". היה זה הפרסום הראשון של גרסימוב בתפקידו כראש המטה הכללי, תפקיד שאליו נכנס ארבעה חודשים קודם לכן, ובו הוא הניח את היסודות התאורטיים לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב".[12]

משנתו של גרסימוב היא תגובה לתורת "מהפכות הצבע", ובפרט לאירועי "האביב הערבי"[13]. על פי כמה מומחים, מרכיביה העיקריים מבוססים על שורשיה ההיסטוריים של הדוקטרינה הצבאית הרוסית הקודמת, והם דומים מאוד להוראות הדוקטרינה הסינית של "מלחמה בלתי מוגבלת" שפורסמה בשנת 1999. לדעת החוקרים ניתן להחשיב דוקטרינה זו כחשיבה מחודשת במציאות של המאה ה-21, על המושג הידוע של פעולות צבאיות בלתי מסורתיות, אשר במינוח הצבאי הרוסי המודרני מכונה "לא ליניארי". המטרה העיקרית של "לוחמה לא ליניארית" היא להשיג את התוצאות האסטרטגיות והגאופוליטיות הנדרשות, תוך שימוש במגוון רחב של שיטות ואמצעים לא צבאיים: דיפלומטיה גלויה וסודית, לחץ כלכלי, זכייה באהדת האוכלוסייה המקומית ועוד.

על פי הצבא האמריקני, "דוקטרינת גרסימוב" היא ההתגלמות המלאה ביותר של ההישגים האחרונים של המחשבה הצבאית הרוסית בסוג חדש של פעולות צבאיות, המדגימה שילוב חסר תקדים של כל אפשרויות ההשפעה הלאומית להשגת יתרונות אסטרטגיים. בהתבססה על דיסקרטיות של רעיון המלחמה, שהתבטא ברומן הקלאסי מלחמה ושלום מאת טולסטוי, "דוקטרינת גרסימוב" מטשטשת את הגבולות בין המדינות המקוטבות של "מלחמה" ו"שלום" תוך הצגת הקבלה מסוימת לרעיון המערבי של "רצף" או "אזור אפור". יתרה מזאת, אנליסטים אמריקאים מציינים כי השימוש בצבא הרוסי בהתפתחויות חדשות הופך באופן מפתיע כמה מהפרדיגמות הבסיסיות של עימות מזוין, שהונחו בעבודותיו של קרל פון קלוזביץ ונחשבו בלתי מעורערות במשך מאתיים שנה. למשל, ההגדרה של קלוזביץ למלחמה כ"המשך לפוליטיקה, אך באמצעים אחרים", מיושנת, וכיום אין להתייחס למלחמה כהמשכה של הפוליטיקה, אלא לראות את הפוליטיקה כהמשך המלחמה, תוך הדגשה שקביעת מדיניות אפקטיבית יכולה להשתמש בארסנל רחב יותר של אמצעים ושיטות לא צבאיות. "דוקטרינת גרסימוב" מניחה של לעדכן כמה הנחות יסוד נוספות, למשל ההבנה הצבאית-תאורטית של "מרכז הכובד" שהציג קלוזביץ כמעין נקודת מפתח ליישום המאמצים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחים מערביים היו מודאגים במיוחד מההתמקדות המפורשת של "דוקטרינת גרסימוב" הרוסית בניצול החוליות החלשות של העיקרון המערבי של קבלת החלטות ניהוליות, המבוססת על מערכת בקרות ואיזונים, המרמזת על ניתוח ממצה של המצב, דיון ציבורי ארוך ותיאום מפורט של מאמצי המחלקות השונות (מחלקת המדינה, מחלקת ההגנה ועוד). לעומת זאת, מודל הניהול הרוסי, המבוסס על רעיונותיו של גרסימוב, מאגד באופן אורגני את כל מוסדות השלטון, וכך הופך את התיאום ביניהם לקל ומהיר יותר. יתר על כן, תפקודם מוסתר מפני צופה חיצוני, וכך יכולים שלטונות רוסיה לפעול בצורה חדה, גמישה ומהירה מבלי להתחשב במוסכמות כגון חוקיות, לגיטימציה ועוד.

פעילויות מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות לא צבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקמת קואליציות ובריתות
  • לחץ פוליטי ודיפלומטי
  • סנקציות כלכליות
  • חסימה כלכלית
  • ניתוק היחסים הדיפלומטיים
  • גיבוש אופוזיציה פוליטית
  • פעולה של כוחות האופוזיציה
  • העמדת כלכלת המדינה המתנגדת לרוסיה על בסיס מלחמה
  • מציאת דרכים לפתור את הסכסוך
  • שינוי ההנהגה הפוליטית של המדינה המתנגדת לרוסיה
  • יישום מערך צעדים להפחתת המתחים ביחסים לאחר שינוי בהנהגה הפוליטית

בנוסף, הדוקטרינה מניחה "לוחמת מידע" מבלי לציין אם צעדים אלה הם צבאיים או לא צבאיים.[14]

יישום הדוקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחשב במועד פרסום דו"ח גרסימוב ובמעשיה הבאים של רוסיה, מומחים רבים נוטים לקשר בין אירועים אלה ולהצביע ישירות על יישום הדוקטרינה על ידי רוסיה ביחס לאוקראינה[1][15] ולארצות הברית[3].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מומחים הסבורים כי גרסימוב לא הצהיר דבר חדש, ומפקפקים בקיומה של דוקטרינה כזו[16][17]. לדוגמה, רוג'ר מקדרמוט, מומחה לכוחות המזוינים של מדינות ברית המועצות לשעבר, מציין במאמר בכתב העת המתמחה Parameters, שגרסימוב מתעלם בכוונה מהגורמים המאחדים רעיונית בין מלחמות שונות ועימותים מזוינים, ומדגיש כי לכל אחד מהם היסטוריה משלו ודרך התפתחות ייחודית. לפי מקדרמוט, המיתוסים על הופעתה של הדוקטרינה הרוסית האחרונה והקטלנית של מלחמה היברידית, הם אחד ההיבטים המסוכנים ביותר בעימות בין רוסיה לנאט"ו.

המדען הפוליטי מארק גלאוטי במאמר עבור Foreign Policy קבע כי "דוקטרינת גרסימוב" המפורסמת, שמובנת במערב כ"תיאוריה מורחבת של המלחמה המודרנית" או אפילו "חזון המלחמה המוחלטת", אינה קיימת באמת, וכי הוא עצמו המציא מונח זה[18][19].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Martin N. Murphy. Understanding Russia’s Concept for Total War in Europe // The Heritage Foundation, 12.09.2016.(באנגלית)
  2. ^ Max Fisher. In D.N.C. Hack, Echoes of Russia’s New Approach to Power // The New York Times, 25.07.2016
  3. ^ 1 2 Molly K. McKew The Gerasimov Doctrine // Politico Magazine, September/October 2017.(באנגלית)
  4. ^ Donald M. Bishop Tony Selhorst on the role of information in the Gerasimov doctrine (אורכב 21.10.2016 בארכיון Wayback Machine) / The Public Diplomacy Council, 25.06.2016
  5. ^ Sam Jones. Ukraine: Russia’s new art of war // Financial Times, 28.08.2014.(באנגלית)
  6. ^ Can Kasapoglu. Rissia’s Renewed Military Thinking: Non-Linear Warfare and Reflexife Control // Research Division — Nato Defence Colledge, Rome. № 121, P. 3, November 2015.(באנגלית)
  7. ^ Yuri Drazdow Modern hybrid war, by Russia’s rules / The Minsk Herald, 03.11.2014.(באנגלית)
  8. ^ Tony Selhorst Russia’s Perception Warfare / Militaire Spectator 22.04.2016(באנגלית)
  9. ^ 1 2 Chambers J. (2016-10-18). "Countering Gray-Zone Hybrid Threats. An Analysis of Russia's 'New Generation Warfare' and implications for the US Army" (PDF) (באנגלית). Modern War Institute at West Point. נבדק ב-2017-03-16.
  10. ^ Герасимов В. В. Ценность науки в предвидении // Военно-промышленный курьер. 2013. № 8(476)
  11. ^ Герасимов В. В., Ценность науки в предвидении, 2013
  12. ^ הגנרל גרסימוב, תורגם על ידי סא"ל י', מפקד קורס קמ"נים בצה"ל, "חשיבות המחקר בראיית הנולד" או "דוקטרינת גרסימוב" - תרגום מאמרו של ראש המטה הכללי הרוסי - הגנרל גרסימוב, בין הקטבים גיליון הלוחמות החדשות
  13. ^ Eerik-Niiles Kross. Putin’s war of smoke and mirrors // Politico, 09.04.2016.(באנגלית)
  14. ^ Герасимов В. В. Ценность науки в предвидении // Военно-промышленный курьер. 2013. № 8(476). 27 февр.
  15. ^ Sam Jones. Ukraine: Russia’s new art of war // Financial Times, 28.08.2014.תבנית:Ref-en
  16. ^ Кофман Майкл. Гибридная война, которой нет // Ведомости, 20.04.2016.
  17. ^ Плеханов И. «Доктрина Герасимова» и пугало «гибридной войны» России // РИА Новости, 28.06.2017.
  18. ^ "Британский политолог: прошу прощения за создание «доктрины Герасимова» — ИноТВ". ИноТВ. נבדק ב-2018-03-06.
  19. ^ "I'm Sorry for Creating the 'Gerasimov Doctrine'" (באנגלית). Foreign Policy. נבדק ב-2018-03-06.