לדלג לתוכן

דינה פריאלניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דינה פריאלניק
לידה 1950 (בת 74 בערך)
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעים פלנטריים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דינה קובץ פריאלניק (נולדה ב-1950) היא פרופסור אמריטה בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, העוסקת בתחום המדעים פלנטריים ובתחום התאורטי של פיתוח מודלים חישוביים לגופים במערכת השמש. כמו כן עוסקת במבנה והתפתחות כוכבים.[1] בשנים 2012 - 2018 כיהנה כסגנית נשיא האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.[2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריאלניק נולדה כבת יחידה בשנת 1950 בעיר בוקרשט שברומניה. כשהייתה בת 14, עלתה יחד עם הוריה לארץ ועברה להתגורר בירושלים. היא למדה בבית הספר התיכון בית חינוך הידוע גם בשם תיכון עירוני ג'.

לאחר סיום לימודיה בתיכון ושירותה בצבא, המשיכה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית בפקולטה למתמטיקה ופיזיקה, את התואר עשתה עם דגש על פיזיקה[1], וסיימה אותו בהצטיינות בשנת 1971.

פריאלניק המשיכה ללימודי תואר שני ודוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל- אביב[1]. את התארים סיימה בשנת 1980. נושא מחקרה בשני התארים הללו היה מבנה והתפתחות כוכבים מההיבט התאורטי.

בשנת 1982, לאחר סיום לימודיה, המשיכה פריאלניק לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית[1].

עם חזרתה לארץ בשנת 1983 ולאחר תקופה קצרה כחברת סגל באוניברסיטה העברית, הצטרפה פריאלניק כחוקרת לחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל- אביב[1]. באותו הזמן החלה להתעניין בכוכבי שביט, ופיתחה מודל תאורטי ראשון מסוגו בעולם להדמיית התפתחותם של גופים אלו[3][1].

בשנת 1986 החלה להרצות כמרצה בכירה במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית[1]. בשנת 1989 חזרה אל החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל- אביב, כמרצה בכירה[1]. לאחר כ-6 שנים כמרצה בכירה, מונתה פריאלניק לפרופסור חבר באוניברסיטת תל- אביב, ובשנת 1998 לפרופסור מן המניין[3][1]. בד בבד, המשיכה פריאלניק במחקריה בהתפתחות כוכבים וכתבה ספר מבוא למבנה והתפתחות כוכבים[3][1].

החל משנת 2001 ועד 2005 שימשה כראש החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים[3][1].

פריאלניק זכתה בפרס המצוינות בהוראה מטעם רקטור אוניברסיטת תל- אביב[1]. בין השנים 2010 ו-2015 שימשה כסגנית הרקטור של אוניברסיטת תל- אביב. במהלך תפקידה כסגנית רקטור, יזמה וייסדה את תוכנית לימודי ההעשרה לכלל תלמידי התואר הראשון באוניברסיטת תל- אביב, הנקראת "כלים שלובים"[3][1]. במסגרת תפקידה כסגנית רקטור, הייתה חברה בוועדות שונות ובין השאר גם שימשה כיו"ר הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה[3].

משנת 2012 ועד 2018 שימשה בתור סגנית נשיא האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.[2] בנוסף פריאלניק היא חברה באספה הכללית והועד המנהל שח פרויקט חמד"ע[4]

פריאלניק פרסמה למעלה מ-100 מאמרים בספרות הבינלאומית[3][1]. מחקרה המרכזי של פריאלניק עוסק במדעים פלנטריים ובגיאופיזיקה. היא פיתחה מודלים חישוביים תאורטיים לגופים במערכת השמש, מבנה והתפתחות כוכבים[3][1], מודלים המאפשרים לבצע הדמיות מלאות ומדויקות של תופעות אסטרונומיות עצומות. כך לדוגמה, פריאלניק חישבה את ההדמיה המלאה הראשונה של מחזור התפרצות נובה (התפרצות דרמטית המתרחשת במערכת כוכבים). בעקבות המאמר שפורסם וזכה לתהודה, היא כתבה ספר אודות מבוא למבנה והתפתחות כוכבים שיצא לאור על ידי הוצאת קיימברידג' בשנת 2000[3][1]. הספר תורגם לשפות רבות.

יתר על כן, פיתחה גם מודל תאורטי ראשון מסוגו בעולם להדמיית התפתחותם של כוכבי שביט[3][1]. במהלך פעילותה המחקרית, זכתה פריאלניק למלגות שונות ובהן מלגות שניתנו מהקרן הדו לאומית (ישראל-ארצות הברית), קרן ישראל-גרמניה והקרן למדע[3][1].

האסטרואיד 8881 Prialnik נקרא על שמה.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]