הבלונדיני עם הנעל השחורה
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | ריצ'רד קווין |
|---|---|
| הופק בידי | אלן פוארה, איב רובר |
| תסריט | איב רובר, פרנסיס ובר |
| עריכה | ז'סלין דסיונקרס |
| שחקנים ראשיים |
פייר רישאר ז'אטן רושפור מירל דארק ברנאר בלייה |
| מוזיקה | ולדימיר קוסמה |
| צילום | רנה מתלין |
| מדינה |
 צרפת |
| חברת הפקה |
גומון  |
| חברה מפיצה | Gaumont Film Company |
| הקרנת בכורה | 6 בדצמבר 1972 |
| משך הקרנה | 108 דקות |
| שפת הסרט | צרפתית |
| סוגה |
סרט ריגול, סרט קומדיה, פארסה, סרט פשע |
| סרט הבא |
The Return of the Tall Blond Man with One Black Shoe |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הבלונדיני עם הנעל השחורה (בצרפתית: Le Grand Blond avec une chaussure noire) הוא סרט קומדיה צרפתי משנת 1972 בבימויו של איב רובר, עם פייר רישאר, ברנרד בליי ומירל דארק בתפקידים הראשיים.
התסריט נכתב על ידי פרנסיס ובר בהשתתפות איב רובר והוא בעצם סאטירה משעשעת על סוגת סרטי הריגול.
ב-1974 הופק בצרפת סרט המשך בשם "שובו של הבלונדיני עם הנעל השחורה" עם אותם השחקנים וב-1985 הופק בארצות הברית רימייק לסרט בשם "האיש עם הנעל האדומה" עם טום הנקס וג'יימס בלושי.
איב רובר זכה בפרס דוב הכסף והיה מועמד לפרס דב הזהב בפרס דוב הכסף בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין. הוא מופיע בסרט בתפקיד מנצח תזמורת (ללא קרדיט).
את פסקול המוזיקה חיבר ולדימיר קוסמה וממנו התפרסמה הנעימה "סירבה" בביצועו של גאורגה זמפיר שמנגן בחליל פאן.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואי טולוז (ז'אן רושפור) הוא מפקד הריגול הנגדי בצרפת. סגנו הוא ברנר מילאן (ברנרד בלייה) והוא עושה הכל כדי לסלק את טולוז ולהתמנות במקומו.
מבריח סמים צרפתי נתפס בניו יורק ובבדיקה בפוליגרף הוא מגלה כי נשלח בהוראת בכיר (למעשה, מילאן) בשירות הריגול הצרפתי. החשד נופל על טולוז, ומילאן מנסה לסחוט אותו כדי שיתפטר. הוא מציב מכשירי הקלטה וצילום במשרדו של טולוז שמודע לזה.
טולוז ועוזרו פראשה (פול לה פרסון) טומנים למילאן מלכודת. טולוז מורה לעוזרו לצאת לנמל התעופה אורלי לפגוש את הסוכן שלו שעומד לטוס לניו יורק ולגלות את האמת. במרפסת, היכן שאין מכשירי הקלטה, הוא פוקד עליו לבחור כל אדם שיבחר כדי שאנשי מילאן יעקבו אחריו.
פראשה בוחן את האנשים העומדים לצאת מאורלי ובוחר אדם גבוה ובלונדיני עם נעל אחת שחורה ונעל אחת חומה. הוא מתקרב אליו ומילאן ואנשיו בטוחים שזה הסוכן המבוקש.
למעשה הבלונדיני הוא פרנסואה פרן (פייר רישאר), כנר בתזמורת סימפונית שחזר מקונצרט במינכן. חבריו הכינו לו תעלול, סילקו את נעליו שהשאיר בחוץ לצחצוח והשאירו לו נעל חומה ושחורה. אנשי מילאן עוקבים אחריו לביתו ושותלים שם מכשירי הקלטה.
פרן מנהל יחסים אינטימיים עם פולט (קולט קסטל), שהיא נבלנית בתזמורת ואשתו של חברו הטוב מוריס (ז'אן קארמה), מתופף התזמורת. מילאן ואנשיו מקליטים אותם מתוך טנדר של שירות פרחים ומוריס שומע זאת ומחליט שאשתו בוגדת בו עם מוכר פרחים. בשעת נגינת סימפוניה מס' 40 של מוצרט הוא מפריע בתיפוף וגורם למבוכה לפרן, פולט ולמנצח התזמורת (איב רובר).
מילאן מחליט לשלוח לפרן את הסוכנת שלו כריסטין (מירל דארק) בתור פאם פטאל שתפתה אותו לגלות על עצמו. פרן נענה להזמנתה והיא מקבלת אותו בשמלה עם מחשוף גב גדול וחריץ ישבן חשוף. מילאן ואנשיו מקליטים וצופים בהם, אך פרן לא מגלה דבר. כריסטין משתכנעת כי אין הוא סוכן, מתאהבת בו ומזהירה אותו שחייו בסכנה. סוכניו של טולוז ומילאן נפגשים בדירה ומחסלים אחד את השני באקדחים עם משתיק קול.
פרן נמלט לריו דה ז'ניירו עם כריסטין בתוך מזוודה. טולוז משקיף עליהם בנמל התעופה ואומר לפראשה כי פרן מוצא חן בעיניו לאחר שנשאר בחיים מפרשה זאת וכי ייתקשר אליו לאחר שיחזור על מנת להעסיקו כסוכן שלו.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| פייר רישאר | פרנסואה פרן | כנר |
| ז'אן רושפור | לואי טולוז | מפקד הריגול הנגדי |
| ברנאר בלייה | ברנר מילאן | סגנו של טולוז |
| ז'אן קארמה | מוריס | מתופף |
| פול לה פרסון | פראש | עוזר של טולוז |
| מירל דארק | כריסטין | סוכנת של מילאן |
| קולט קסטל | פולט | אשתו של מוריס |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הבלונדיני עם הנעל השחורה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הבלונדיני עם הנעל השחורה", באתר AllMovie (באנגלית)
"הבלונדיני עם הנעל השחורה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הבלונדיני עם הנעל השחורה", באתר אידיבי
"הבלונדיני עם הנעל השחורה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט (בצרפתית), באתר יוטיוב
- סצנת הקונצרט בניצוחו של איב רובר, באתר יוטיוב
- סצנת הפיתוי, באתר יוטיוב
- נעימת "סירבה" בביצוע גאורגה זמפיר, באתר יוטיוב
