הונגריה העליונה

בקצה המזרחי של האזורים הצבועים בכחול - "קפיטנות הונגריה העליונה" על מפת ממלכת הונגריה שבשליטת בית הבסבורג האוסטרי בשנת 1572.

הונגריה העליונה (בהונגרית: Felső-Magyarország, או Felföld או ‏Felvidék רבתי, בסלובקית: Horné Uhorsko, בלטינית: Partes regni Hungariae superiores) הוא מונח הונגרי המציין את האזור שהיווה בעבר את החלק הצפוני של ממלכת הונגריה, בימינו רובו משתייך לסלובקיה וחלקו - במזרח - לחבל זקרפטיה שבאוקראינה.

בימי המלחמות עם האימפריה העות'מאנית, המונח "הונגריה העליונה" התייחס רק לאזורים הצפון-מזרחיים של ממלכת הונגריה. האזורים הצפון-מערביים (בימינו - מערבה ומרכזה של סלובקיה) נחשבו על ידי ההונגרים לחלק מ"הונגריה התחתונה".

במהלך המאות 18–19 הורחבה משמעות המונח "הונגריה העליונה" אל כל האזורים הצפוניים של הממלכה. אוכלוסיית ה"הונגריה העליונה" כללה מספר עמים: סלובקים, הונגרים, גרמנים (לרבות גרמנים קרפטיים או ציפסרים), רוסינים (רוטנים), יהודים וצוענים. הנתונים הדמוגרפיים הראשונים המורכבים מן המאה ה-18 מצביעים על הסלובקים כרוב באזור הזה. אכן הסלובקים קראו לאזור המאוכלס על ידיהם "סלובנסקו", כלומר סלובקיה, שם המופיע בתעודות כתובות החל מן המאה ה-15, אבל לא היה מוגדר במדויק ולא נהנה מאף מעמד מוגדר חוקי, חוקתי או פוליטי בממלכה ההונגרית. הונגריה העליונה כללה בצפון-מזרח אזורים השייכים לחבל זקרפטיה, שהוא בימינו חלק מאוקראינה ואזורים השייכים לצפון טרנסילבניה ולמרמורוש, שהם בימינו חלק מרומניה.

שימוש בעבר

למונח הגאוגרפי-היסטורי הונגריה העליונה היו במהלך ההיסטוריה מספר שימושים:

• המונח ההונגרי העתיק הונגריה העליונה Felső-Magyarország הידוע בסלובקית כ Horné Uhorsko ובגרמנית כ Oberungarn התייחס במאות 16–18 בעיקר לשטחי סלובקיה של ימינו ("בין הרי הטטרה לדנובה" ואחר כך באופן לא רשמי לכל צפון ממלכת הונגריה בגבולותיה שבמאה ה-19.
• מקורות אחדים מן המאה ה-16 מתייחסים לאזור המאוכלס בסלובקים בצפון ממלכת הונגריה כעל "סקלבוניה" (בלטינית - Sclavonia) או "סלובאקי" (Slováky), מונח המסמן גם את הצביון האתני של האזור.
• המונח"הארץ העליונה","הנוף העליון" בהונגרית "פלווידֵק" Felvidék, בסלובקית:Horná zem, בגרמנית:Oberland, ביידיש:אױבערלאַנד. היה לו כמה משמעויות:
  • במאות ה-18–19 ציין את הרצועה ההררית הצפונית של ממלכת הונגריה בהשוואה לאזורים המישוריים הדרומיים.
  • במובן הכללי -"פלווידק" או "פלפלד" ציין אזורים גאוגרפיים גבוהים בהשוואה לאזור שבו גר הדובר.

כמו כן אזורים גבוהים בדרך כלל - כמו Balaton-felvidék, אזור הגבעות שליד אגם אגם בלטון

• • מילה נרדפת ל"הונגריה העליונה".
  • אחרי מלחמת העולם הראשונה ציין המונח Felvidék בהונגרית את סלובקיה ואת חבל זקרפטיה בלבד
  • אחרי מלחמת העולם השנייה - רק את סלובקיה.

בימינו

בימינו - "אויווידק" במובן הצר הוא הרצועה בדרום סלובקיה, לאורך הגבול עם הונגריה, המאוכלסת בהונגרים, המהווים בה רוב או אחוזים משמעותיים בקרב התושבים.

אמנם המונח Felvidék משמש לפעמים בפי ההונגרים שם נרדף לסלובקיה, ובנוגע לתקופת ימי הביניים מופיע באופן אנכרוניסטי (גם כשמדובר בתקופות שלפני היווצרות המונח) רק בספרות ההיסטורית ההונגרית.

שלושת המחוזות שנותרו בשטח הונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה לא נקראים שוב בימינו "הונגריה עליונה" אלא "צפון הונגריה" (Észak-Magyarország). כל שימוש במילה "פלווידק" Felvidék לגבי סלובקיה נחשב בעיני הסלובקים כפוגעני ואף בעיני חלק מההונגרים נחשב לבלתי מתאים. עם זאת, בפי בני המיעוט ההונגרי החשוב באזור הספר הדרומי של סלובקיה הוא ממשיך לשמש כציון השטחים בדרום סלובקיה שבהם קיים רוב או אחוז משמעותי של הונגרים. חלק מתושבים הונגרים אלה בסלובקיה קוראים לעצמם "ההונגרים מן הארץ העליונה" felvidéki - magyarok

בנוסף, בלי קשר למונח הגאוגרפיה ההיסטורי, המונח Felvidék מציין כאמור את אזור הגבעות הסמוך לאגם בלטון - Balaton-felvidék. ("הארץ העליונה של בלטון)

היסטוריה

ימי הביניים

בימי הביניים האזור הקרוי יותר מאוחר "הונגריה העליונה" נקרא בשפה הלטינית " Partes Danubii septentrionales (השטחי שמצפון לדנובה) או Partes regni superiores - שטחי הממלכה הצפוניים. המונח ההונגרי "הונגריה העליונה" בא מן הכינוי האחרון על ידי תרגומו להונגרית. הוא משמש את ספרי ההיסטוריה ההונגריים באופן אנכרוניסטי.

במאה ה-15 ה"גבול" העליון של השטח המאוכלס בהונגרים היה הקו העובר דרך היישובים שאמורין, טרנבה, הלוהובץ, ניטרה, לוויצה, לוצ'נץ, רימבסקה סובוטה, רוז'ניאבה, יאסוב, קושיצה, סצ'ובצה, מיכלובצה.

הסיפוח להונגריה

במאה ה-8 קמה באזור הנסיכות הסלבית של ניטרה - נסיכות ניטרה שהפכה לעצמאית אף איבדה די מהר את עצמאותה. ישות פוליטית זו התקיימה עדיין בתחילת המאה ה-9 בשטחים הצפוניים-מערביים של סלובקיה של ימינו.

במאות 17-16

קושיצה או קאשה, בירת הונגריה העליונה בשנת 1671, תחת שמה בלטינית, "קאסוביה"

הונגריה וצפון הבלקן בשנת 1683. במפה מופיעה "נסיכות הונגריה העליונה" של אימרה טקיי, בחסות עות'מאנית

המונח "הונגריה העליונה" הופיע במאה ה-16 אחרי הכיבוש העות'מאני של הונגריה המרכזית על ידי האימפריה העות'מאנית. המונח "הונגריה העליונה" (Felső-Magyarország) התייחס לאזורים הצפון-מזרחיים של ממלכת הונגריה, דהינו מזרח סלובקיה של ימינו והשטחים הסמוכים בשטחי הונגריה הנוכחית, בדרום אוקראינה ובצפון רומניה של ימינו שלא נכבשו על ידי הטורקים. שטחים אלה היוו מחוז מנהלי-צבאי נפרד שנקרא "הקפיטנות הראשית של הונגריה העליונה" Felső-magyarországi főkapitányság) (1686-1564); בלטינית:supremus capitaneatus (confiniorum) partium regni Hungariae superiorum) עם הבירה בעיר קושיצה (בהונגרית:קאשה Kassa). הקפיטנות הייתה חלק מממלכת הונגריה שבשליטת בית הבסבורג האוסטרי. לעומת זאת - מערב סלובקיה של ימינו ולפעמים כל שאר שטחי ממלכת הונגריה מדרומה לה, שהיו בשליטת ההבסבורגים, כונו "הונגריה התחתונה" (Alsó-Magyarország) (בגרמנית: Niederungarn, בסלובקית:Dolné Uhorsko)

בהיותו אזור מבורך ביערות, במחצבים ובמשאבים אחרים, הונגריה העליונה הייתה אחד החלקים המבוססים יותר מבחינה כלכלית של ממלכת הונגריה. במאות -16-17 בעקבות כיבוש הונגריה המישורית המרכזית על ידי העות'מאנים, חלק גדול מהאצילות ההונגרית עברה לגור יחד עם החצרות, הארכיונים ונכסיה להונגריה העליונה. אצילים אלה הקימו שם ערים ומצודות חדשות.

בשנות ה-1680 התקיימה לזמן קצר באזור הונגריה העליונה נסיכות בראשות אימרה טקיי, בחסות עות'מאנית.

השימוש במושגים "הונגריה העליונה" ו"הונגריה התחתונה" נפוץ היה בטקסטים הונגריים מסביבות 1800. למשל צוין בהם כי בית הספר לכורים בבנסקה שטיאבווניצה (שלמצבאניה או שמניץ), כעת במרכז סלובקיה, הוקם ב"הונגריה התחתונה". גם ברטיסלאבה (בהונגרית:פוז'ון) נחשבה לחלק מ"הונגריה התחתונה".

מן המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20

המיעוט ההונגרי בסלובקיה ("ההונגרים מפלווידק") ופיזורו ברחבי רצועה דרומית בגבול עם הונגריה. באחוזים לפי נתונים משנת 2001 של המשרד לענייני המיעוטים ההונגרים מחוץ להונגריה:באדום בין 50-100%;בצהוב - בין 10-50%;בכחול בהיר - בין 0-10% מכלל התושבים באזור

החל מן המאה ה-18 (עם זאת, בטקסטים רבים רק אחרי סביבות שנת 1800) ועד 1920, שטחי הונגריה מצפון לטיסה ולדנובה, הכוללים את סלובקיה של ימינו, חבל זקרפטיה והמחוזות ההונגריים של ימינו נוגרד, הווש ובורשוד-אבאוי-זמפלן נקראו לא רשמית "הונגריה העליונה" (Felső-Magyarország) או "הארץ העליונה" (Felvidék). למרות הגדרתו הלא מדויקת, השם האחרון Felvidék הפך לשכיח, עד כדי כל שפורסם לפחות ספר אחד שהוקדש לאזור תחת שם זה.(בלה גרינוואלד - A Felvidék: politikai tanulmány - "הארץ העליונה:עיון פוליטי", 1878).

עמים אחרים השתמשו במקביל במונחים "הונגריה העליונה" (לגבי צפון מלכת הונגריה),"סלובקיה" (רק לגבי השטחים המאוכלסים על ידי סלובקים) ו"רותניה" (לגבי זקרפטייה, האזור המאוכלס בעיקר על ידי רוסינים). הסלובקים כינו את שטחי ממלכת הונגריה שמדרום לסלובקיה "הארץ התחתונה" - Dolná zem.

במהלך היווצרותה של צ'כוסלובקיה בסוף מלחמת העולם הראשונה, ביקשה בהתחלה המדינה החדשה שכל "הונגריה העליונה" לרבות השטח בין נהר הטיסה לסלובקיה של ימינו, תסופח לצ'כוסלובקיה. עם זאת הכוונה הייתה לשטחים שבהם חיים סלובקים.

דמוגרפיה

האוכלוסייה במאה ה-18

בשנת 1720 מקרב 63 הערים הגדולות בשטח הנוכחי של סלובקיה, עם לפחות 100 בתי אב משלמי מיסים, ב-40 היה רוב סלובקי, ב-14 רוב גרמני וב-9 רוב הונגרי.

האוכלוסייה במאה 19

הנתונים לגבי הקבוצות האתניות בכל ממלכת הונגריה לפי מחוזות פורסמו בשנת 1842. לפי מפקד אוכלוסין זה, כלל אוכלוסיית המחוזות בהונגריה העליונה היית מעל 2,4 מיליון תושבים, עם החלוקה האתנית הבאה: 59.5% - סלובקים, 22% - הונגרים, 8.3% - רוסינים, 6.7% - גרמנים ו- 3.6% -יהודים.

האוכלוסייה במאה ה-20

הונגריה העליונה כללה במאה ה-20 את המחוזות פוז'ון (Posoniensis),ניטרה (Nitriensis) הונט (Honthum), טרנצ'ן (Trentsiniensis), טורוץ (Thurociensis), בארש (Barsiensis), ארווה (Arvensis), ליפטו (Liptovium), זויום (Zoliensis),גמר וקיש-הונט (Geomoriensis et Kishonthensis], ספש (Scepusium), אבאוי-טורנה (Abaujvariensis et Tornensis), שארוש (Sarossiensis) וזמפלן (Zemplinum).

במיפקד האחרון בשנת 1910 שנערך בממלכת הונגריה תחת השלטון האוסטרו-הונגרי, נמצא כי דוברי השפה הסלובקית היו רוב במרבית המחוזות הנ"ל.

מקורות

• Dušan Kováč, Slovakia, the Slovaks and their history in Mikuláš Teich, Dušan Kováč (dir.), Slovakia in history, Cambridge University Press, 2011, ISBN 0521802539,
• István Käfer, Terminologia Hungaro-Sclavonica: a magyar-szlovák interetnikus összefüggések történeti vizsgálatának terminológiai kérdései [סוגיות מינוח בבחינה ההיסטורית של הקשרים הבין-אתניים בין הסלובקים להונגרים]

in Marianne Rozsondai Jubileumi csokor Csapodi Csaba tiszteletére: Tanulmányok, (ed.) Budapest, Argumentum, 2002

• Magyar néprajzi lexikon II. (F–Ka). Főszerk. Ortutay Gyula. Budapest: Akadémiai. 1979, 125–126. o. ISBN 963-05-1287-4ברשת (בהונגרית)

(לקסיקון גאוגרפיה הונגרי כרך ב, F-Ka (עורך ראשי:גיולה אורטוטאי, הוצאת האקדמיה ההונגרית 1979

• Bokor József (ed.). Felföld, A Pallas nagy lexikona. Arcanum : FolioNET Kft. ISBN 963 85923 2 X(1998). ברשת (בהונגרית)

יוז'ף בוקור - פלפלד. בלקסיקון הגדול "פאלאס", 1998

ראו גם

• סלובקיה
• זקרפטיה
• ממלכת הונגריה
• יהדות אוברלנד
• ציפסרים

קישורים חיצוניים

• הארץ העליונה Felvidék בלקסיקון ההונגרים ב(צ'כו-)סלובקיה מהקמתה ועד לימינו

בנק הנתונים ההונגרי בסלובקיה - (Szlovákiai Magyar Adatbank) József Liszka Felvidék in Zsolt Urbán (ed.)A (cseh)szlovákiai magyarok lexikona Czehszlovákia megalakulásátol napjainkig Bratislava, Slovenské pedagogické nakladateľstvo – Mladé letá, 2014,on line 2016 (ISBN 978-80-10-00399-0)

• הונגריה עליונה (בגרמנית)

Friedrich Gottas Oberungarn in "Enzyklopädie des europäischen Ostens" (EEO), Alpen-Adria Universität Klagenfurt 2006 ("אנציקלופדיה של המזרח האירופי", אוניברסיטת אלפן-אדריה קלגנפורט)