היינריך, רוזן וירטמברג

היינריך, רוזן וירטמברג
Heinrich von Württemberg
לידה	7 בספטמבר 1448; שטוטגרט, דוכסות וירטמברג
פטירה	15 באפריל 1519 (בגיל 70); Hohenurach Castle, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	שטיפסטקירכה
בן או בת זוג	אווה מזאלם (21 ביולי 1488–?); Elisabeth, Gräfin von Zweibrücken-Bitsch (1485–?)
שושלת בית וירטמברג
אב	אולריך החמישי, רוזן וירטמברג
אם	Elisabeth of Bavaria-Landshut
צאצאים	אולריך, דוכס וירטמברג; גאורג הראשון, רוזן וירטמברג-ממפלגארד; Marie von Württemberg

היינריך, רוזן וירטמברג (בגרמנית: Heinrich von Württemberg;‏ 7 בספטמבר 1448 – 15 באפריל 1519) היה מ-1473 עד 1482, רוזן מונבליאר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך היה בנו השני של אולריך החמישי, רוזן וירטמברג-שטוטגרט, מנישואיו השניים לאליזבת מבוואריה-לנדסהוט. כבן שני, יועד היינריך לקריירה בכמורה. בשנת 1464 הוא הפך לפרבוסט באייכשטט. הכוונה הייתה שהוא יחליף את אדולף השני מנסאו בתור הארכיבישוף של מיינץ.

לשם כך, הוא מונה ליורשו של אדולף ב-1465. תוכנית זו הוקמה על ידי הבוחר החזק אלברכט השלישי אכילס מברנדנבורג, שחיתן את בתו אליזבת עם אחיו של היינריך אברהרד השני. מהלך זה היה אמור לקשר את הארכיבישופות של מיינץ בחוזקה למרקיזות ברנדנבורג ולמפלגה הקיסרית, שהוביל אלברכט אכילס, ואליה השתייך גם אביו של היינריך, אולריך החמישי.

הארכיבישוף של מיינץ היה אחד משבעת האלקטורים ולפיכך היה לו השפעה ניכרת על המדיניות באימפריה הרומית הקדושה. התוכנית כוונה נגד בית ויטלסבאך, ובפרט נגד פרידריך הראשון, שהשפיל את אולריך החמישי בקרב סקנהיים ב-1462. הארכיבישוף של מיינץ, לעומת זאת, לא הסכים עם התוכנית וסירב למלא את התפקיד המיועד.

זה הוביל למה שנקרא "פיוד קואדיוטור" מ-1465 עד 1467. בשנת 1466, הכריז הרוזן יוהאן מוורטהיים על סכסוך נגד היינריך. הסכסוך הזה התדרדר לסכסוך בין הנסיכים הגדולים של האימפריה וכמעט למלחמת אזרחים. בסופו של דבר, הנסיך הבוחר מפפאלץ ניצח בסכסוך ברמה הדיפלומטית והיינריך ושאר חברי בית וירטמברג נותרו בידיים ריקות. היינריך קיבל פיצויים עם מחוז בישופסהיים, שאותו החזיר לנסיכות הבוחר ממיינץ ב-1470.

הסכם אוראך משנת 1473 העניק להיינריך את מחוז מונבליאר ואת יתר רכוש וירטמברג בגדה השמאלית של הריין. במהלך מחלוקת בין הדוכס שארל הנועז מבורגונדי לבין הקיסר פרידריך השלישי, לקח שארל את היינריך בשבי ב-1474. השבי נמשך עד 1477 והיינריך קיבל יחס רע מאוד, כולל לכאורה הוצאה להורג מדומה. לאחר מות אביו בשנת 1480, היינריך תבע חלק מהירושה, במיוחד וירטמברג-שטוטגרט. הוא לא הצליח, ובחוזה רייכנווייר משנת 1482, הוא העניק את מחוז מונטבליאר לאחיו, אברהרד השני.

בשנת 1490, בן דודו אברהרד הראשון עצר את היינריך בשטוטגרט, בטענה של מחלת נפש לכאורה. בשנת 1492 מינה הקיסר פרידריך השלישי את אברהרד הראשון לאפוטרופוס החוקי של היינריך. עד מותו ב-1519 הוחזקו היינרי ואשתו אווה בשבי בטירת הוהנוראך, אם כי הם הורשו מדי פעם לבקר בשטוטגרט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך התחתן ב-1485 עם הרוזנת אליזבת מצווייבריקן-ביטש. אליזבת מתה ב-17 בפברואר 1487, ימים ספורים לאחר שילדה את בנה, איטל היינריך, ב-8 בפברואר 1487. עם אישורו בשנת 1493, שונה שמו של איטל היינריך לאולריך ולאחר מכן הוא הפך לדוכס השלישי מווירטמברג.

היינריך התחתן שוב ב-21 ביולי 1488 עם הרוזנת אווה מזאלם; נולדו להם שני ילדים: