הלין האנף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלין האנף
Helene Hanff
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באפריל 1916
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה 9 באפריל 1997 (בגיל 80)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאית
מקום קבורה Mount Lebanon Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, תסריטאית, מחזאית
מקום לימודים תיכון פילדלפיה לבנות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה דרמה, תסריטים לסרטי תעודה וסרטים חינוכיים
סוגה ספר זיכרונות, תסריט, מחזה
יצירות בולטות דרך צ'רינג קרוס 84 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלין האנףאנגלית: Helene Hanff;‏ 15 באפריל 19169 באפריל 1997) הייתה סופרת, תסריטאית, ומחזאית יהודייה-אמריקאית.[1] היא התפרסמה בשל ספרה משנת 1970, דרך צ'רינג קרוס 84 (יצא בעברית בהוצאת עדן, בתרגום רות קינן, 1989), שעובד למחזה בשנת 1975 באנגליה,[2] ולסרט באותו שם בשנת 1987 בכיכוב אן בנקרופט ואנתוני הופקינס.[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנף, ילידת פילדלפיה, עסקה בכתיבת מחזות בניו יורק בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, אך לא זכתה להעלות אף אחד ממחזותיה, על אף שזכו להערכה מצד מפיקים בולטים בברודוויי. בקיץ נהגה לנסוע ברחבי החוף המזרחי ולחזות במופעי תיאטרון ארעי. בשנת 1961 פרסמה ספר זכרונות בשם Underfoot in Show Business ("נרמסת בשואו-ביזנס") על התמודדויותיה בתקופה זו.

בראשית שנות ה-50 צמח במהירות שוק הפקות הטלוויזיה בניו יורק, והאנף מצאה אפיק פרנסה חדש, בכתיבת ועריכת תסריטים לתוכניות טלוויזיה עלילתיות (דוגמת "הרפתקאות אלרי קווין"). במקביל המשיכה לנסות להפיק את מחזותיה בברודוויי. בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20, רוב הפקות הטלוויזיה עברו ללוס אנג'לס, והאנף עברה לכתיבה עבור כתבי עת.

דרך צ'רינג קרוס 84[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 פרסמה האנף בספר "דרך צ'רינג קרוס 84" את חליפת המכתבים שלה עם פרנק דואל, הקניין הראשי בחנות ספרים לונדונית בשם Marks & Co. (אחד משני מייסדי החנות, בנג'מין מרקס, היה אביו של הקריפטולוג ואיש האשכולות לאו מרקס). האנף רכשה מהחנות במשך למעלה מ-20 שנה ספרים ישנים שהתקשתה להשיג, ושביקשה לקרוא במסגרת האוטודידקטיות שלה. עם הזמן קשרה, עדיין רק בהתכתבות, קשרים אישיים עם עובדי החנות, ובראשם דואל, ואף שלחה להם חבילות מזון בימי הקיצוב לאחר מלחמת העולם השנייה.

בשל חסרון כיס וסלידה מטיסה, לא יזמה האנף ביקור באנגליה על אף הזמנות חמות. בשנת 1968, מת דואל, והיא נעצבה מאוד על שלא זכתה לפוגשו. זמן קצר לאחר מכן, נסגרה חנות הספרים. בשנת 1971 ביקרה האנף לראשונה בלונדון, וראתה את החנות, שעמדה ריקה אז. את המסע לאנגליה תיעדה בספר The Duchess of Bloomsbury Street, שיצא בשנת 1973, וטרם תורגם לעברית. בספר, מתארת האנף אירועים עם קוראים שאהבו את "דרך צ'רינג קרוס 84", וביקורים באתרים היסטוריים שעניינו אותה. היא אף מתארת את המפגש עם נורה, אלמנתו של דואל, ועם בתם של הדואלים, שילה. היא ראתה בביקור באנגליה שיא חייה.

בעיבוד הקולנועי משנת 1987, השחקנית אן בנקרופט גילמה את האנף, ואנתוני הופקינס גילם את דואל. אלן בורסטין גילמה את האנף בהפקה מחודשת של העיבוד הבימתי בברודוויי.

האנף הייתה רווקה כל חייה. בעיבוד הקולנועי רואים בדירתה תמונה של חייל הצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה, ובת דמותה מחייכת אליו בחיבה, כרמז לצופה שהאנף נותרה רווקה בשל מותו של אהובה החייל. אך אין כל זכר לאדם כזה בספרה הראשון ("נרמסת בשואו ביזנס") ובשום מקום בכתביה אין אזכור לדמות כזו, או לכל מערכת יחסים ארוכת טווח. יחסיה החמים עם פרנק דואל היו ידידותיים לחלוטין.

האנף הלכה לעולמה בניו יורק בשנת 1997 מסיבוכים של סוכרת.

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985, פרסמה האנף ספר נוסף בשם Q's Legacy, שתיאר איך נתקלה בכתביו של הפרופסור מאוניברסיטת אוקספורד ארתור קווילר-קוץ' (אנ'), ואיך הספרים שרכשה מדואל היו כולם במסגרת מסע הקריאה שלה על פי המלצותיו של קווילר-קוץ'.

בשנת 1992, קובצה סדרת הפינות המשודרות שלה (5 דקות מדי חודש בתוכנית Woman's Hour ב-BBC) בספר, בשם Letter from New York.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין הדירות שבו התגוררה במנהטן, ברחוב East 72nd מספר 305, נקרא עתה "בית צ'רינג קרוס" לכבודה, ולוחית זיכרון ליד דלת הכניסה מציינת את מגוריה של האנף ואת שם ספרה המפורסם.

באנגליה, לוחית זיכרון מציינת את מיקום חנות הספרים. במקום פועל כיום סניף של רשת מקדונלד'ס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטיבן ר' פאסטור, Helene Hanff: A Life, הוצאת Grandoak Books, פילדלפיה, 2011. ISBN 0982957939.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Helene Hanff, 84, Charing Cross Road, p.9: "it's nothing to me, I'm Jewish myself הנף מזדהה בדתה במכתב לפרנק, לאחר ששלח לה "תנ"ך פרוטסטנטי" שעיוות את התרגום, של מה שהיא מכנה: אחד מהטקסטים היפים שנכתבו אי פעם.
  2. ^ פרטים על המחזה (אנגלית) באתר IMDb.
  3. ^ פרטים על הסרט (אנגלית) באתר IMDb.