המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה
.jpg) | ||||||||||||||
| ציור של חיילים בורמזים במהלך המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה | ||||||||||||||
| מערכה: המלחמות האנגלו-בורמזיות | ||||||||||||||
| תאריכים | 5 באפריל 1852 – 20 בינואר 1853 (291 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה | |||||||||||||
| קרב אחרי | המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית | |||||||||||||
| מקום | דרום בורמה | |||||||||||||
| עילה | דיכוי התנגדות בורמזית למימוש אמנת יאנדבו | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי וסיפוח חלקים מדרום בורמה | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | דרום בורמה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
המלחמה האנגלו-בורמזית השניה פרצה ב-5 באפריל 1852 והסתיימה ב-20 בינואר 1853. המלחמה התחוללה בדרום בורמה ובסיומה סיפחו הבריטים שטחים נרחבים באזור זה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-19 חיזקה בריטניה את שליטתה באזורים שונים ברחבי הגלובוס כשאחד האזורים החשובים ביותר היה הודו שם שימשה חברת הודו המזרחית הבריטית כזרוע השלטונית של בריטניה. במהלך הרחבת גבולות האימפריה החל סכסוך על שליטה על שטחים בין בריטניה לבורמה.
ב-5 במרץ 1824 פרצה המלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה שעילתה היה מאבק על שטחים בצפון מזרח הודו. היתרון המהותי של בריטניה בים איפשר לה לנצח במערכה זו שהסתיימה ב-24 בפברואר 1826 בחתימת "אמנת יאנדבו" (אנ').
ב-1852 נשלח קצין צי בריטי בשם ג'ורג' למברט (אנ') לבורמה, בהזמנתו של המושל הכללי של הודו הלורד דלהאוזי (אנ'). מטרתה של השליחות הייתה לבחון צדדים מסוימים ב"אמנת יאנדבו".
מהלך זה של הבריטים גרם להתנגדות בורמזית ולסילוקו של המושל הבריטי מבורמה דבר שהיווה עילה להכרזת מלחמה מצד הבריטים[1].
מהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך להכרזת המלחמה יצא למברט בראש צי בריטי לכוון חופי בורמה וב-5 באפריל 1852 תקף וכבש את נמל מארטאבאן (אנ') (כ-200 ק"מ ממזרח ליאנגון). משם המשיך הצי במעלה נהר יאנגון וב-12 באפריל כבש את יאנגון כשיומיים אחר כך נכבשה פגודת השמש (אנ'). במהלך הימים הבאים המשיכו הבריטים להרחיב את שליטתם בחלקה התחתון של בורמה כשהם כובשים ערים מרכזיות כמו באסאין (אנ') (שממערב ליאנגון) ובאגו (אנ') (שמצפון מזרח ליאנגון).
עם תחילת עונת הגשמים נעצרה ההתקדמות הצבאית. בדיונים שנערכו הן על ידי הדירקטוריון של חברת הודו המזרחית הבריטית והן על ידי ממשלת בריטניה הוחלט לספח את האזורים שנכבשו ונדונו החלופות להמשך המערכה.
ביולי-אוגוסט 1852 ביקר במקום המושל הכללי של הודו הלורד דלהאוזי (אנ') שהגיע למסקנה שהחלופה של כיבוש בירת בורמה אווה (אנ') משמעותו סיפוח כולל של בורמה דבר שאינו מעשי מבחינה צבאית וכלכלית. דלהאוזי אימץ, למעשה, את החלטת ממשלת בריטניה והורה למפקד חיל המשלוח הבריטי בבורמה, מייג'ור גנרל הנרי גודווין (אנ'), להשלים את כיבוש דרום בורמה. תהליך זה הושלם בינואר 1853.
תוצאות המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בינואר 1853 פורסמה הצהרת הסיפוח של דרום בורמה שנחתמה גם על ידי הבורמזים.
בעקבות כניעה זו החל בבורמה מרד כנגד המלך בעיר אמרפורה (אנ') שבקרבת מנדליי. בעקבות מרד זה הוחלף המלך פאגאן מין (אנ') באחיו החורג מינדון מין (אנ'). מלך זה שלח שליחים דרומה כדי לדון עם הבריטים על הסכם שלום אך אלו גילו שהבריטים התקדמו צפונה עד למרחק כ-80 ק"מ מהבירה, השתלטו על אזורים עשירים בעצי טיק ו"קבעו עובדות בשטח".
השתלטות זו מעולם לא נחתמה בהסכם ועל אף חידוש המסחר בין בריטניה ובורמה הבורמזים לא קיבלו את המצב.
הביקורת על המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתיחת המלחמה לוותה בביקורת מצד חבר הפרלמנט הבריטי ריצ'רד קובדן. קובדן תקף את המושל דלהאוזי ואת העילות לפרוץ המלחמה וכינה את שליחותו של למברט כ"דיפלומטיית ספינת תותחים" (אנ') דהיינו שמינוי קצין הצי כשליח דיפלומטי היה רק מסווה לתוכנית לתקוף מדינה החלשה בהרבה מבריטניה.
את רעיונותיו וביקורתו קיבץ קובדן בספר בשם "איך המלחמות החלו בהודו:ראשיתה של המלחמה הבורמזית" (How Wars are got up in India: The Origins of the Burmese War)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hall, D.G.E. (1960). Burma. 3rd ed. London: Hutchinson University Library.
- Htin Aung, Maung (1967). A History of Burma. New York: Columbia University Press.
- Myint-U, Thant (2006). The River of Lost Footsteps: Histories of Burma. New York: Farrar, Straus and Giroux.
- Cox, Hiram (1821). Journal of a Residence in the Burmhan Empire and More Particularly at the Court of Amarapoorah. London: John Warren. Retrieved 29 October 2019.
- Charney, Michael W. Powerful Learning: Buddhist Literati and the Throne in Burma's Last Dynasty, 1752–1885. Ann Arbor: University of Michigan. 2006.
- Stephen Luscombe (photos) Burma: The Second War
- George Dibley The Burma War of 1851
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוט "אמנת יאנבו", באתר projectsouthasia.sdstate.edu
- ההיסטוריה של מלחמות בורמה, באתר mission.itu.ch
- המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה, באתר vms.org.uk
- המלחמות האנגלו-בורמזיות, באתר "בריטניקה"
המלחמות האנגלו-בורמזיות על ציר הזמן, סרטון באתר יוטיוב- המלחמות האנגלו-בורמזיות - חלק 1, סרטון באתר יוטיוב
- המלחמה האנגלו בורמזית השניה, סרטון באתר יוטיוב
- קורס על המלחמה האנגלו בורמזית השנייה, סרטון באתר יוטיוב
- מלך בורמה פאגאן והמלחמה האנגלו בורמזית השנייה, סרטון באתר יוטיוב
- קורס על המלחמה האנגלו בורמזית השנייה ע"י ד"ר סימה רנה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קיימים אינדיקטורים שמזה זמן ממושך "פזלו" הבריטים לבורמה בגלל משאבי הטבע שלה (בעיקר יערות עצי הבוק שלה)
