לדלג לתוכן

המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית

המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Deutscher KI Award עריכת הנתון בוויקינתונים
www.embl.org
קואורדינטות 49°23′05″N 8°42′37″E / 49.3848°N 8.7103194°E / 49.3848; 8.7103194
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (European Molecular Biology Laboratory-EMBL) היא ארגון בין-לאומי המוקדש לחקר ביולוגיה מולקולרית ונתמך על ידי 27 מדינות חברות, שתי מדינות פרוספקט ומדינה חברה אחת.[1] EMBL נוצר בשנת 1974 וממומן מכספי מחקר ציבוריים מהמדינות החברות בה.[2] המחקר ב-EMBL מבוצע על ידי כ-110 קבוצות מחקר ושירות עצמאיות וצוותים המכסים מגוון תחומים בביולוגיה מולקולרית וביואינפורמטיקה. ניתן למצוא את רשימת הקבוצות והצוותים ב-EMBL בכתובת www.embl.org. המעבדה פועלת משישה אתרים: המעבדה הראשית בהיידלברג, ואתרים בהינקסטון (המכון האירופי לביואינפורמטיקה (European Bioinformatics Institute-EBI), באנגליה), גרנובל (צרפת), המבורג (גרמניה), רומא (איטליה) וברצלונה (ספרד). קבוצות ומעבדות EMBL מבצעות מחקר בסיסי בביולוגיה מולקולרית ורפואה מולקולרית וכן מעבירות הכשרה למדענים, סטודנטים ומבקרים. הארגון מסייע בפיתוח שירותים, מכשירים ושיטות חדשות וטכנולוגיה במדינות החברות בו. ישראל היא המדינה החברה המלאה היחידה שנמצאת מחוץ לאירופה.

הקמת EMBL הייתה רעיון של ליאו סילארד,[3] ג'יימס ווטסון וג'ון קנדרו.[4] מטרתם הייתה ליצור מרכז מחקר בינלאומי, בדומה ל-CERN, כדי להתחרות בתחום הביולוגיה המולקולרית הנשלטת מאוד על ידי אמריקאים.[5] קנדרו שימש כמנהל הכללי הראשון של EMBL עד 1982, והחליף אותו לנרט פיליפסון.[6][7][8] מ-1993 עד 2005 כיהן פוטיס קפאטוס[9][10] כדירקטור וירש אותו איאן מאטאג ', המנהל הרביעי של EMBL, מ-2005 עד 2018. בינואר 2019 הפכה אדית הרד למנהלת החמישית של EMBL ולאישה הראשונה שמחזיקה בתפקיד זה.[11]

הוועידה האירופית לביולוגיה מולקולרית נוסדה בשנת 1968 ב-CERN, ששייכת 14 ממשלות ל-EMBO, מה שמספק לארגון מימון יציב ועצמאות מדעית. זה הוביל להקמתה הרשמית של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) ב-1974.
הכניסה הראשית של EMBL בהיידלברג

לכל אתר EMBL יש תחום מחקר ספציפי. ה-EMBL-EBI הוא מרכז למחקר ושירותי ביואינפורמטיקה, פיתוח ותחזוקה של מספר רב של מאגרי מידע מדעיים ללא תשלום. בגרנובל ובהמבורג, המחקר מתמקד בביולוגיה מבנית.

EMBL רומא
EMBL גרנובל

אתר EMBL רומא מוקדש לחקר האפיגנטיקה והנוירוביולוגיה. מדענים ב-EMBL ברצלונה חוקרים כיצד רקמות ואיברים מתפקדים ומתפתחים, בבריאות ובמחלה.[12] במטה בהיידלברג פועלות יחידות בביולוגיה וביופיזיקה של התא, ביולוגיה התפתחותית, ביולוגיה של גנום וביולוגיה מבנית וחישובית, כמו גם קבוצות שירות המשלימות את תחומי המחקר הנ"ל.

פריצות דרך מדעיות רבות נעשו ב-EMBL. הניתוח הגנטי השיטתי הראשון של ההתפתחות העוברית בזבוב הפירות נערך ב-EMBL על ידי כריסטיאן נוסליין-וולהרד ואריק ווישאוס,[13] שעליו הוענק להם פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה ב-1995. בתחילת שנות ה-80, ז'אק דובושה וצוותו ב-EMBL פיתחו מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית עבור מבנים ביולוגיים. הם זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2017.

שירותים מדעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

EMBL זיהתה כמשימת ליבה אספקת שירותי ניסויים ונתונים מתקדמים לחוקרים חיצוניים, כולל ביולוגיה מבנית, מתקני הדמיה וריצוף בחמשת האתרים האירופיים שלה. בשנת 2021 השלימה EMBL מרכז חדש למיקרוסקופיית אור ואלקטרונים ברזולוציה גבוהה במטה היידלברג שלה - מרכז ההדמיה של EMBL. המרכז פתוח למדענים מבקרים ברחבי העולם ומספק מתקן שירות ייחודי למדעי החיים באמצעות שילוב של טכנולוגיות ההדמיה העדכניות ביותר עם ייעוץ על ידי מומחים ופיתוחים מובילים בתעשייה שטרם זמינים באופן אחר.[14]

בנייני EMBL היידלברג, כולל מרכז ההדרכה המתקדם החדש

הכשרה מתקדמת היא אחת מחמש משימות הליבה של EMBL.[15] במהלך השנים הקימה המעבדה מספר פעילויות הכשרה. תוכנית הדגל הבינלאומית של EMBL (EIPP) היא ספינת הדגל - יש לה קהל סטודנטים של כ-200, ומאז 1997 יש לה זכות להעניק תואר משלה, על אף שבימינו מקבלים התלמידים את התארים שלהם מאוניברסיטאות שותפות. פעילויות אחרות כוללות את תוכנית הפוסט-דוקטורט, כולל תוכנית הפוסט-דוקטורט הבין-תחומי EMBL (EIPOD) ותוכנית המבקרים.[16]

מרכז הדרכה מתקדם EMBL

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010 נחנך מרכז ההדרכה המתקדם של EMBL (ATC) בקמפוס הראשי בהיידלברג. מעוצב בצורת סליל כפול,[17] הוא מארח כנסים מדעיים, סמינרים וקורסי הכשרה, ומספק גישה למעבדות הדרכה ואולמות הרצאות.[18]

ה-ATC מארח גם את מעבדת הלמידה האירופית למדעי החיים (ELLS) של EMBL המספקת הכשרה למורים בבתי ספר תיכוניים על ההתפתחויות האחרונות בביולוגיה מולקולרית, ומפעילה תוכנית הסברה לתלמידים.

EMBL גם מפעילה תוכנית מדע וחברה פעילה המציעה פעילויות ואירועים על שאלות עדכניות במחקר מדעי החיים עבור הציבור הרחב והקהילה המדעית.[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "EMBL member states". European Molecular Biology Laboratory. 2021.
  2. ^ Signing of the agreement to set up a European molecular biology research laboratory. CERN. 10 במאי 1973. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Maas, W; Crow, J. F. (2004). "Leo Szilard: A personal remembrance". Genetics. 167 (2): 555–8. doi:10.1534/genetics.104.030320. PMC 1470899. PMID 15238510.
  4. ^ Holmes, K. C. (2001). "Sir John Cowdery Kendrew. 24 March 1917 - 23 August 1997: Elected F.R.S. 1960". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 47: 311–332. doi:10.1098/rsbm.2001.0018. PMID 15124647.
  5. ^ "EMBL History". 2015. אורכב מ-המקור ב-2014-04-13.
  6. ^ Pettersson, U (2011). "Lennart Philipson: A fighter is gone". Proceedings of the National Academy of Sciences. 108 (47): 18875. Bibcode:2011PNAS..10818875P. doi:10.1073/pnas.1116859108. PMC 3223467. PMID 22106290.
  7. ^ Simons, K.; Mattaj, I. W. (2011). "Lennart Philipson (1929-2011)". Science. 333 (6043): 711. Bibcode:2011Sci...333..711S. doi:10.1126/science.1210990. PMID 21817041.
  8. ^ Baltimore, D. (2011). "Lennart Philipson (1929–2011): A Warrior Has Passed". PLOS Biology. 9 (9): e1001153. doi:10.1371/journal.pbio.1001153. PMC 3176751.
  9. ^ Gilbert, N. (2010). "The labours of Fotis Kafatos". Nature. 464 (7285): 20. doi:10.1038/464020a. PMID 20203577.
  10. ^ Kafatos, F. (2008). "Straight talk with...Fotis Kafatos". Nature Medicine. 14 (9): 902–903. doi:10.1038/nm0908-902. PMID 18776875.
  11. ^ Noyes, Dan (2017-06-28). "EMBL Council selects next Director General". EMBL etc.
  12. ^ "About EMBL | EMBL.org".
  13. ^ Nüsslein-Volhard, C.; Wieschaus, E. (1980). "Mutations affecting segment number and polarity in Drosophila". Nature. 287 (5785): 795–801. Bibcode:1980Natur.287..795N. doi:10.1038/287795a0. PMID 6776413.
  14. ^ "Funding agreed for imaging technology centre at EMBL Heidelberg". 31 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Missions | EMBL.org".
  16. ^ Training at EMBL, EMBL website
  17. ^ "University of Heidelberg – Press Releases". אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2014-06-06.
  18. ^ "Conferences and Courses". EMBL. 2020. נבדק ב-7 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Science and Society Programme, EMBL website