הספשלז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספשלז
הופעת איחוד בשנת 2009
הופעת איחוד בשנת 2009
מקום הקמה קובנטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קובנטרי, אנגליה
תקופת הפעילות מ-1977
סוגה פאנק (Punk), סקא
חברת תקליטים טון רקורדס 2, קריסליס רקורדס, וירג'ין רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.thespecials.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ג'רי דאמרס
ג'ון ברדבורי
טרי הול
נויל סטייפלס
סר הוראס ג'נטלמן
רודי רדיאשן
לינבאל גולדינג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספשלז, להקה בריטית שהוקמה ב-1977 והייתה חלק מגל הפאנק שהפך דומיננטי במוזיקה הבריטית בסוף שנות ה-70. הלהקה אחראית במידה רבה לתחייה המחודשת של סגנון הסקא, שנודע גם בכינוי טו טון, כשם חברת התקליטים שהפיצה את תקליטי הספשלז ולהקות נוספות. הלהקה, שהייתה בעלת מודעות פוליטית וחברתית גבוהה, התייחסה בשיריה לבעיות הדור הצעיר באנגליה, כששיריה מטיפים, בין היתר, לאחווה בין גזעית.

שבעת חברי הלהקה היו: ג'רי דאמרס (קלידים), טרי הול (שירה), רודי רדיאשן (גיטרה), ג'ון ברדבורי (תופים), סר הוראס ג'נטלמן (גיטרה בס), לינבאל גולדינג (גיטרה) ונויל סטייפלס (שירה וכלי הקשה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בעיר קובנטרי על ידי ג'רי דאמרס שהיה כותב השירים העיקרי והחבר הדומיננטי בלהקה. בתחילה היא נקראה "קובנטרי אוטומטיקס" ולאחר מכן נקראה "Special AKA". את פרסומם הראשון קנו כאשר נגנו כלהקת חימום בסיבוב ההופעות של הקלאש בקיץ 1978. בתחילה הלהקה ניגנה בסגנון הפאנק כאשר בחלק מהשירים שולבו גם סגנונות הרוקסטדי והסקא שמקורם בג'מייקה. בעקבות הופעות אלו פנו מספרת חברות תקליטים אל הלהקה בהצעות לחוזה, אך דאמרס העדיף להקים חברת תקליטים שתפעל לא רק על פי שיקולים מסחריים והקים את "טו טון" (Two Tone). השם "טו טון" שיקף גם את האחווה הבין גזעית שאפיינה את הלהקה כלהקה מעורבת ואת תוכני שיריה וגם את חליפותיהם של האמנים הג'מייקנים שיצרו את סגנון הסקא בשנות ה-60. הלוגו של החברה עוצב על פי תמונה של הזמר הג'מייקני פיטר טוש והפך לסמל של סגנון ואופנת ה"טו טון" שכבשו את אנגליה בתחילת שנות ה-80. אופנה זו כללה גם חליפות בגווני שחור לבן עם עניבות פרפר ומגבעות.

ביולי 1979, תחת הדרכתו של מפיק הקלאש ברני רודז, יצא להיטם הראשון "Gangsters" והגיע למקום השישי במצעד הבריטי. הסגנון החדש נקלט היטב ו"טו טון" המשיכו להנפיק להיטים דומים של להקות הביט, סלקטר ומאדנס. באוקטובר 1979 הוציאה הלהקה את אריך הנגן הראשון שלה, שנשא את שם הלהקה, אותו הפיק אלביס קוסטלו. האלבום הצליח מאוד, הגיע למקום השביעי במצעד האלבומים הבריטי ושירים מתוכו הגיעו לראשות מצעד הלהיטים. אחד מהשירים שהגיעו למקום הראשון היה "Too Much Too Young" שנאסר להשמעה ב-BBC מאחר שמילות השיר הטיפו לשימוש באמצעי מניעה.

לא רק בשיר "Too Much Too Young" הטיפה הלהקה לצעירים. ברבים משיריה קיימת קריאה לבני הנוער לקחת את חייהם בידיהם ולגלות אחריות. שירים אחרים עוסקים בפחד מפני הפצצה הגרעינית, באפליה הבין גזעית ובעיקר בחיי הצעירים הסובבים סביב חוסר העבודה, חוסר התקוה והבילוי במועדונים.

באוקטובר 1980 יצא אלבומם השני "More Specials". האלבום, שהיה מגוון יותר מבחינה מוזיקלית מאלבומם הראשון, הצליח יפה והגיע למקום השמיני במצעד הבריטי. בהמשך, השתתפה הלהקה בסרט הדוקומנטרי "Dance Craze" שתיעד את הופעותיהן של להקות הסקא של "טו טון" בבריטניה. גם הסרט וגם הפסקול שלו נחלו הצלחה מסחרית. ב-1981, בעת מהומות שהתרחשו בבריקסטון ובליברפול על רקע האבטלה המתגברת ומתיחות בין גזעית, יצא לשוק להיטם המפורסם ביותר "Ghost Town" שמתח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה השמרנית. גם שיר זה נאסר לשידור ב-BBC ולמרות זאת הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. הצלחה זו סימנה, למעשה, את תחילת סופה של הלהקה.

בפברואר 1981, בעת יציאתו של הסרט "Dance Craze" אל המסכים, אופנת הסקא כבר הייתה בתהליך של דעיכה ובמקביל, נקלעה גם חברת "טו טון" לקשיים פיננסיים. בקיץ 1981, מיד לאחר הצלחתו של הלהיט "Ghost Town", הודיע טרי הול, הזמר המוביל של הספשלז, על פרישתו מהלהקה. אל הול הצטרפו שני חברים נוספים מהלהקה, גולדינג וסטייפלס, שהיו גם הם זמרים וביחד הם הקימו את להקת "Fun Boy Three". הספשלז צירפו זמר שחום-עור חדש ללהקה, סטן קמפבל (אולי כדי לפצות על חסרונם של גולדינג וסטייפלס שפרשו והיו שני שחורי העור היחידים בלהקה המקורית). הלהקה חזרה לשמה הראשוני - "Special AKA" והמשיכה להופיע. ב-1984 יצא אלבום נוסף ללהקה, "In The Studio" ובו שני שירים שהצליחו "Racist Friend" ו-"Free Nelson Mandella" (הקורא לשחרורו של נלסון מנדלה). האלבום לא זכה להצלחה גדולה וג'רי דאמרס הודיע על פירוק הלהקה ופנה לעיסוק מוגבר בעניינים חברתיים ופוליטיים. באמצע שנות ה-90, עם תחייתו של הגל השלישי של סגנון הסקא, התאחדו מחדש הספשלז (ללא ג'רי דאמרס) והוציאו שלושה אלבומים חדשים. חלק גדול ממעריצי הלהקה הוותיקים התאכזבו מהאיחוד המחודש שחסר את הלהט והרעננות שאפיינו את הלהקה 20 שנה קודם לכן.

באוגוסט 2009, בעת שהלהקה הופיעה בפסטיבל V בצ'למספורד, הצטרפה אליהם במפתיע הזמרת איימי ויינהאוס וביצעה איתם שניים משיריהם.[1] וזאת, לאחר שוויינהאוס הקליטה בינואר 2008 מיני-אלבום, "Back To Black The B-Sides", שכלל גרסת כיסוי לשיר הלהקה " "You're Wondering Now" (וגרסאות כיסוי לשני שירים נוספים של להקות ג'מייקניות שהתפרסמו באנגליה בביצוע הספשלז).[2]

בשנת 2021 הוציאה הלהקה אלבום ובו גרסאות לשירי מחאה רבים.

המתופף ג'ון ברדבורי מת בדצמבר 2015, והזמר טרי הול מת בדצמבר 2022 לאחר שחלה בסרטן הלבלב.

השפעה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה לא זכתה להצלחה ניכרת בישראל אולם השפיעה על אמנים שונים. אהוד בנאי מציין את השפעת הלהקה על הסינגל הראשון שהוציא, "איידישע ראסטה מאן" ועל תחילת דרכו המוזיקלית, וכמו כן מציין השפעה של הספשלז על להקת משינה.[3]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Specials (1979
  • (1980) More Specials
  • (1984) In The Studio
  • (1996) Today's Specials
  • (Guilty Til Proved Innocent! (1998
  • (Conquering Ruler (2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הספשלז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amy Winehouse makes surprise appearance with The Specials at V Festival, NME,‏ 22 באוגוסט 2009
  2. ^ Back to Black: The B-Sides, אתר Allmusic
  3. ^ "זה המקום עם אהוד בנאי", גלי צה"ל, 23 בדצמבר 2023 (החל מ-1:27 דקות מתחילת התוכנית ועד 10:47 דקות)