הצאר (סרט)
בימוי | פאבל לונגין |
---|---|
הופק בידי | פאבל לונגין, Olga Vasilyeva |
תסריט | אלכסיי איוואנוב, פאבל לונגין |
שחקנים ראשיים |
Pyotr Mamonov (איוואן הרביעי) אלכסיי מקארוב יורי קוזנצוב (Malyuta Skuratov) Aleksey Ilyin וילה האאספאלו (Heinrich von Staden) Aleksandr Lobanov Andrey Bronnikov איוואן אוחלוביסטין אלכסנדר אילין (Fyodor Basmanov) אולג ינקובסקי (Philip II, Metropolitan of Moscow) אלכסיי פרנדטי Ramilya Iskander (Maria Temryukovna) אלכסנדר דומוגארוב (Aleksey Basmanov) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
מוזיקה | יורי קרסאווין |
צילום | טום סטרן |
מדינה | רוסיה |
חברה מפיצה | נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 17 במאי 2009 |
משך הקרנה | 123 דק' |
שפת הסרט | רוסית |
סוגה | סרט היסטורי, דרמה פוליטית |
דף הסרט ב־IMDb | |
הצאר (ברוסית: Царь) הוא סרט דרמה היסטורית משנת 2009 בבימויו של פאבל לונגין, אודות הצאר איוואן האיום בימי שלטונו ברוסיה הצארית של המאה ה-16. את הצאר גילם פיוטר ממונוב.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתרחש בשנים 1566 עד 1569 בתקופת אופריצ'נינה ומלחמת ליבוניה. הסרט מתחיל מהתקופה שבה מת ראש הכנסייה האורתודוקסית אפנסיי והצאר איוואן הרביעי זימן את חבר ילדותו, פיליפ קוליצ'ב ממנזר סולובצקי.
תפילת הצאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצאר מתפלל בתאו ומבקש מהאל לעזור לו בעסקיו. בינתיים, פיליפ מגיע למוסקבה, ובדרך מציל את הילדה מאשה, הבורחת מקבוצת שומרים של האופריצ'נינה. לאחר קבלת פיליפ כשהוא מגיע, הצאר מזמין אותו להיות המטרופוליט של מוסקבה, אך פיליפ מסרב בתחילה. פיליפ פוגש את אחיינו, העוזב למלחמות ומפציר בו לברוח מהצאר, שכן הסובבים אותו אינם שורדים. הצאר חוזר לפיליפ, נותן למאשה אייקונין של מרים, אם ישו ומשכנע את פיליפ להפוך למטרופוליט של מוסקבה. פיליפ, שראה את הזוועות שמבצעים חיילי האופריצ'נינה, מפציר בצאר לגלות רחמים כלפי אויביו.
הצאר במלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיינו של המטרופוליט פיליפ נלחם בקרב עקוב מדם נגד הפולנים והליטאים בפולוצק. מאשה, שברחה מהצאר מביאה את האייקונין. הגשר קורס מתחת לחיל הפרשים הליטאי. מושל פולוצק חוזר למוסקבה, אך מגיעות ידיעות כי הכוחות הליטאים והפולנים נסוגו לחלקה האחורי של העיר וכי המושל עצמו מסר לידיהם את העיירה. הצאר הזועם רוצה להוציא להורג את כל אנשי המושל. המטרופוליט פיליפ מגן עליהם, מה שמעורר גם את זעמו של הצאר. המושל נעצר, ומליוטה סקוראטוב, מראשי האופריצ'נינה, מקעקע את חזהו.
זעמו של הצאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצאר מצווה על פיליפ לשפוט את המושל, ובית המשפט מרשיע את אנשי המושל בבגידה במולדת. כשהבין שהנאשמים דוברים אמת, המטרופוליט פיליפ מסרב לחתום על צו המוות. בינתיים, הצאר מכין את הוצאתם להורג: הוא מעמיד אותם אחד על אחד מול דוב. לאחר שהרג שני מפקדים, הדוב תוקף את המושל. בשלב זה, מאשה רצה לזירה עם האייקונין ומנסה לעצור את הדוב. זה הורג את מאשה בכפתו. המטרופוליט פיליפ, מזועזע מהאכזריות חסרת ההיגיון של הצאר, רואה את חוסר התוחלת בניסיונות לשכנע את הצאר לוותר על האלימות, נכנס לזירה ומעלה את האייקונין. במהלך שירות בכנסייה, הוא מסרב לברך את הצאר, אשר מפשיט בזעם את המטרופוליט מדרגתו ומאלץ אותו לצפות בהוצאה להורג של אחיינו על הגרדום. הצאר מחליט לפרגן לפיליפ עצמו, אך שולח אותו לגלות במנזר, שם מתייחסים אליו כאל אסיר רגיל, כבול.
הכיף של הצאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]היינריך פון סטאדן בונה "מחנה עינויים", שמתוכנן לכנס את האנשים לפסטיבלים ולצפות בעינויים של אסירים. במהלך הבדיקה, ליצן הצאר ואסיאן מצטט את ספר ההתגלות, ומשווה את רעיית הצאר, מריה טמריוקובנה, לזונת בבל, שבגינה הצאר שורף אותו על המוקד. בינתיים, במנזר שלשלאותיו של פיליפ מתרופפות בפתאומיות, והוא מקבל מתנת ריפוי וראיית הנולד. הוא מזהיר את הארכיבישוף פימן שהם יואשמו במותו. פיליפ מעודד אותם לרוץ ולהציל את עצמם. עם זאת, אב המנזר, וכמעט כל הנזירים נשארים איתו. הצאר מגיע, אך פיליפ שוב מאשים אותו באלימות מחרידה ומסרב לברכו. בהוראת הצאר, סקורטוב חונק את פיליפ במו ידיו. למרות ההוראה למסור את גופתו של פיליפ, הנזירים קוברים את פיליפ בכנסיית עץ ונועלים אותה; השומרים שורפים את הכנסייה עם הנזירים בתוכה.
בסצנה אחרונה - הצאר מחכה לתחילת עינויו. למרות ההזמנה לטקס, אף אחד לא מגיע. "היכן אנשיי?" – שואל הצאר. ואז הוא מתפלל ואז שואל שוב - "היכן אנשיי?". אך הוא נותר לבדו.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיוטר ממונוב - איוואן האיום
- אולג יאנקובסקי - המטרופוליט של מוסקבה פיליפ
- אנסטסיה דונצובה - מאשה
- אלכסנדר דומוגארוב - אלכסיי בסמאנוב
- אלכסנדר אילין - פדקה בסמאנוב
- רמיליה איסקנדר - מריה טמריוקובנה
- וילה האאספלו - היינריך פון סטדן
- איוואן אוחלוביסטין - וסיאן
- יורי קוזנצוב - מליוטה סקוראטוב
- אלכסיי מקארוב - מושל פולוצק