אכזריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כרזה ישנה המתארת אכזריות, כולל מכירת עבדים באלג'יר, הוצאה להורג, שריפה ואכזריות אחרת.
ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים.

אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת והיא היפוכם של הרחמים והחמלה. לעיתים אכזריות נובעת מסדיזם, שהוא הנאה מגרימת סבל לאחר ולעיתים היא נובעת מתוך אדישות לסבלו של האחר[1].

אכזריות עשויה להיות אלימה, אם כי אין הכרח באלימות על מנת שמעשה יהיה אכזרי. לדוגמה, אם אדם טובע ומתחנן לעזרה, ואדם אחר יכול לעזור לו ללא עלות או סיכון, אבל הוא רק צופה בו בשעשוע או בחוסר עניין – מעשה הצופה הוא אכזרי, אם כי לא אלים.

שימוש בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח אכזריות משמש לעיתים קרובות בחוק ובקרימינולוגיה ביחס לילדים, בני זוג ואסירים. במשפט הפלילי הוא מתייחס לענישה, עינוי קורבנות, ועונשים אכזריים וחריגים. במקרים של גירושין, רשויות שיפוט רבות מחשיבות פעולה אכזרית כעילה תקפה לגירושין. על פי החוק, אכזריות היא "גרימת מצוקה גופנית או נפשית, בייחוד כאשר מדובר בקובע במתן גירושין".

לעיתים משתמשים במונח גם בנוגע לטיפול בבעלי חיים, במדינות דוברות אנגלית, הביטוי "אכזריות לבעלי חיים" (animal cruelty) מתייחס לעיתים קרובות לגרימת סבל מיותר – בדומה לאיסור צער בעלי חיים במשפט העברי ובחוק הישראלי.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר משלי נכתב: "אכזריות חמה ושטף אף"[2] ופירשו שמתוך הכעס מגיע לאכזריות, "ולא יחמול ביום נקם"[3] – כשיש נקמה אין חמלה אלא אכזריות.

יש המסבירים את טעמיהן של כמה וכמה חיובים ואיסורים בתורה כדי להרחיק את האדם מאכזריות:[4]

מובא שהשוחט נהיה אכזרי משום שמתרגל להרוג[5].

מובא שמלחמת הרשות גורמת לאדם להפוך לאכזרי משום שהורגים אנשים ונעשה הדבר זול אצל האדם מה שאין כן האדם במלחמת מצווה שלא מעוררת אכזריות בלב הלוחמים אלא להפך כשעושים לשם שמיים[6].

וכן מי שנותן צדקה ולא מתעורר אצלו שום רגש הרי זה אכזריות ומאבד את זכות הצדקה וכמו שכ' הרמב"ם כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים איבד זכותו והפסידה[7].

כעס מביא לידי אכזריות עצמית ואיבוד לדעת שמתוך מרירותו משחית רגש שהטביע הקב"ה בכל בריה לשמור על בריאותה ולהתאוות לחיים על אף כל הקושי[8].

במקרים מסוימים, חכמים קבעו שיש להיות אכזרי, וההימנעות מכך מעידה על סדר עדיפויות לקוי: "כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים."[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: אורחות צדיקים, שער האכזריות
  2. ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ד'
  3. ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ל"ד
  4. ^ ראו למשל: אבן עזרא (הפירוש הארוך) על שמות, כ"ג, י"ט; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חזון הצמחונות והשלום
  5. ^ תוספות ר"י הזקן דף פ"ב ע"מ דאי' בגמ' שכשר שבטבחים שותפו של עמלק אית דמפרשי שהאומנות מלמדו אכזריות ואפי' הטוב שבהם הוא אכזר ורע כעמלק שו"ת אורות ישרים יורה דעה סי' י"ז.
  6. ^ לב אליהו דף רצ"ה
  7. ^ אורח מישור עמוד רנג, פנחס בן יוסף
  8. ^ חידושי בתרא על ילקוט שמעוני דברים
  9. ^ מקור=מדרש תנחומא על פרשת מצורע, סימן א'