אכזריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
כרזה ישנה המתארת אכזריות, כולל מכירת עבדים באלג'יר, הוצאה להורג, שרפה ואכזריות אחרת.
ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים.

אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת. לעיתים אכזריות נובעת מסדיזם, שהוא הנאה מגרימת סבל לאחר ולעיתים היא נובעת מתוך אדישות לסבלו של האחר, ואף נובעת גם מתוך רצון לנקמה.[1]

אכזריות עשויה להיות אלימה, אם כי אין הכרח באלימות על מנת שמעשה יהיה אכזרי. לדוגמה, אם אדם טובע ומתחנן לעזרה, ואדם אחר יכול לעזור לו אבל הוא רק צופה בו בשעשוע או בחוסר עניין – מעשה הצופה הוא אכזרי, אם כי לא אלים.

שימוש בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח אכזריות משמש לעיתים קרובות בחוק ובקרימינולוגיה ביחס לילדים, בני זוג ואסירים. במשפט הפלילי הוא מתייחס לענישה, עינוי קורבנות, ועונשים אכזריים וחריגים. במקרים של גירושין, רשויות שיפוט רבות מחשיבות פעולה אכזרית כעילה תקפה לגירושין. על פי החוק, אכזריות היא "גרימת מצוקה גופנית או נפשית, בייחוד כאשר מדובר בקובע במתן גירושין".

לעיתים משתמשים במונח גם בנוגע לטיפול בבעלי חיים, במדינות דוברות אנגלית, הביטוי "אכזריות לבעלי חיים" (animal cruelty) מתייחס לעיתים קרובות לגרימת סבל מיותר – בדומה לאיסור צער בעלי חיים במשפט העברי ובחוק הישראלי.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר משלי נכתב: "אכזריות חמה ושטף אף",[2] כלומר שמתוך כעס מגיע האדם לאכזריות. פסוק אחר במשלי אומר "ולא יחמול ביום נקם",[3] כלומר כשיש נקמה אין חמלה אלא אכזריות.

יש המסבירים את טעמיהן של כמה וכמה חיובים ואיסורים בתורה כהרחקת האדם מאכזריות:[4]

לפי הרמב"ם, מי שנותן צדקה ולא מתעורר אצלו שום רגש, הרי זה אכזריות והוא מאבד את זכות הצדקה.[5]

לפי מדרש תנחומא, במקרים מסוימים יש לנהוג באכזריות וההימנעות מכך מעידה על סדר עדיפויות לקוי: "כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים.".[6]

לפי אליהו לופיאן, מלחמת רשות גורמת לאדם להפוך לאכזרי, משום שהורגים אנשים והדבר נעשה זול אצל האדם, אולם מלחמת מצווה לא מעוררת אכזריות בלב הלוחמים אלא להפך, משום שהם עושים זאת לשם שמיים.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: אורחות צדיקים, שער האכזריות
  2. ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ד'
  3. ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ל"ד
  4. ^ ראו למשל: אבן עזרא (הפירוש הארוך) על שמות, כ"ג, י"ט; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חזון הצמחונות והשלום
  5. ^ "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים איבד זכותו והפסידה"אורח מישור עמוד רנג, פנחס בן יוסף
  6. ^ מקור=מדרש תנחומא על פרשת מצורע, סימן א'
  7. ^ לב אליהו דף רצ"ה