הרפתקה באילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפתקה באילת
מידע כללי
מאת אסתר שטרייט-וורצל
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת עמיחי
תאריך הוצאה 1978
מספר עמודים 200
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001895228, 001260086

הרפתקה באילת הוא רומן לבני נוער מאת אסתר שטרייט-וורצל שפורסם בשנת 1978 בהוצאת עמיחי.

הספר מספר את קורותיהם של שלושה חברים, שיוצאים לבלות באילת ופוגשים בדרכם כמה נערים ערבים בדרכם לבצע פיגוע טרור. הספר עוסק ביחסים הסבוכים בין יהודים וערבים במדינת ישראל, ובסבל הרב המלווה את הסכסוך.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמוליק ויוסי מנצלים את חג הסוכות כדי לנסוע לאילת. אליהם מצטרפת חנה'לה בת דודתו של שמוליק. באותו הזמן סעד ניסה להגיע לתל אביב, אך הוא נעצר באוטובוס אגד. הוא חש מושפל, ומחליט להצטרף לחבריו ובן דודו אחמד בהתארגנות נגד היהודים. אחמד וסעד מצטרפים לדודם תופיק כדי להוציא לפועל פיגוע תופת ברחובות אילת ההומים. בדרכם לאילת נתקלים שמוליק יוסי וחנה'לה, בסעד ואחמד.

התנהלותם החשאית של סעד ואחמד, וחבילותיהם הכבדות מעוררות את חשדם של השלושה והם מדווחים על כך למשטרה. הם מחליטים יחד עם ז'קו, שוטר במשטרת אילת, לעקוב אחרי הנערים הערבים ולנסות לתפוס את כל המעורבים בפרשה. יוסי עוקב אחריהם לבדו ונלכד. תופיק מנסה להטביע את שמוליק וחנה'לה. במהלך הניסיון סעד טובע, שמוליק מציל אותו, ושניהם מובלים לבית החולים. תופיק בצעד נואש מצמיד את המטענים לבית החולים, אבל שמוליק מזעיק את יחידת החבלנים והם מצליחים להעביר את המטען לשדה סמוך ובכך למנוע הרוגים רבים. אחמד מנסה להטמין מטען בתחנת האוטובוס אבל המטען מתפוצץ מיד והורג אותו. בבית החולים נודע לסעד כי דודו ניסה לרצוח אותו יחד עם כל שאר שוכני בית החולים, שניסה להצמיד מטען אך נכשל. ז'קו מצליח לאתר את יוסי ולהצילו ממש ברגע האחרון. עאמר נתפס ומסכים להסדר טיעון. ההורים של הילדים מגיעים לאילת, ואילו ז'קו מגלה סליק סודי בכפר של סעד. הספר מסתיים בנימה של צער על הסכסוך והצער שהוא גורם לכל המעורבים בו.

נקודת מבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מסופר מנקודת מבט של כל הדמויות בסיפור. כתיבת הספר מנקודות מבט שונות, אמורה לתת לספר מידה של אובייקטיביות[1], זאת למרות שהסופרת מעידה על עצמה כי היא בעלת עמדה פוליטית[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]