לדלג לתוכן

אגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגד חברה לתחבורה בע"מ
אוטובוסים של אגד במרכז עזריאלי בתל אביב (2017)
אוטובוסים של אגד במרכז עזריאלי בתל אביב (2017)
נתונים כלליים
סוג חברה בע"מ
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטו "טוב שההגה בידיים של אגד"
תקופת הפעילות 1 בינואר 1933 – הווה (91 שנים)
חברת אם
חברות בנות
  • אגד החזקות
  • דרך אגד
  • אגד הסעים בע"מ
  • אגד פרופרטיס
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי שדרות מנחם בגין 5, "פארקטק", בית דגן
ענפי תעשייה תחבורה ציבורית
יו"ר אבי פרידמן
מנכ"ל גלעד ריקלין
עובדים כ-9,100 (מתוכם 6,700 נהגים)
 
www.egged.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל,. עד לסוף שנות התשעים אגד סיפקה שירותי תחבורה ציבורית כמעט בכל רחבי הארץ (למעט בחלקים מגוש דן, באר שבע ונצרת) עד כדי מצב בו הגיעה לנתח שוק של כ-75%. בעקבות החלטת ממשלה מ-1997 לפתוח את שוק התחבורה הציבורית לתחרות ולהקטין את חלקה של אגד בו, ירד חלקה של אגד לכ-30% מסך נוסעי האוטובוסים בישראל. ב-2021 הגיע נתח השוק של החברה ל-32% נתח שוק (במונחי מרחק נסיעה). אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל[דרוש מקור]. בשנת 2021 היו לחברה כ-4,000 אוטובוסים והועסקו בה כ-9,100 עובדים, מתוכם כ-6,700 נהגים. לפי נתונים אלו אגד נחשבה לחברת האוטובוסים החמישית בגודלה בעולם באותה השנה[1]. ב-2018 הוערך כי אגד הסיעה כ-900,000 נוסעים מדי יום[2].

לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אשר בהמשך התאגדו לקבוצות גדולות יותר.

"אגד" נוסדה כקואופרטיב ב-1 בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים)[3]. את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה מנתה אגד 963 חברים ו-20 שכירים[4] אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה וכמו כן קווים אל סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועיראק.

נהגי אגד המשיכו בעבודתם הסדירה בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, על אף קשיי ההתמודדות עם מארבי הערבים וסכנת החיים שנסיעה בינעירונית הייתה כרוכה בה. בתקופת מלחמת העצמאות שולבו נהגי אגד בשיירות שהעבירו בהצלחה אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה דרך שער הגיא.

כרטיס לנסיעה בקו אגד בין חיפה ועפולה (החותמת על הכרטיס מציינת "יגור") משנת 1945.
מכונאי באגד, 1947.
סמלים היסטוריים של אגד.

ב-9 במאי 1939 מוזג לתוך אגד שירות תחבורה בשם "הצפון" שמנה 7 נהגים והפעיל קו מחיפה לטבריה דרך עפולה. בשנת 1940 מוזג לתוך אגד שירות אוטובוסים בשם "אקספרס הגליל" שהפעיל קווים מצפת לטבריה ולחיפה. באותה שנה נמנו 42 סניפי אגד בכל הארץ[5]. ב-27 במרץ 1941 מוזג לתוך אגד שירות תחבורה "שירות עמק הירדן" שמנה 5 נהגים והפעיל קווים מעמק הירדן לטבריה ולחיפה. ב-1942 מוזג לתוך אגד שירות התחבורה של יוסף רשל שהפעיל קווים מטבריה ליבנאל ולאל חמה. ב-1 ביולי 1947 מוזג לתוך אגד "שירות החולה" שהפעיל קווי תחבורה בין מטולה, צפת וטבריה.

מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד. פרט לאגד פעלו בארץ עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב דרום יהודה, שנוסד בשנת 1931 מאיחוד של קואופרטיב "דרום" וקואופרטיב "יהודה", ושח"ר (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר 1947 מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור חיפה. לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב-1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים לתחבורה "שחר" (צפון הארץ), אגד (מרכז הארץ) ו-"דרום יהודה" (דרום הארץ) לקואופרטיב בשם א.ש.ד. (א – אגד, ש – שחר, ד – דרום יהודה)[6]. מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד[7] לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד.

תעודת "כניסה בלי תור" לאוטובוס של אגד משנת 1952 – עליה מופיע השם "אשד".

בינואר 1967 אוחד אל תוך אגד גם קואופרטיב התחבורה הירושלמי – המקשר. לאחר מיזוג זה היו לאגד באותה עת 2,200 אוטובוסים ו-7,000 נהגים[8].

בדצמבר 1979 חתמה אגד על הסכם איחוד עם הקואופרטיב דן.[9] התנגדות ממשלת ישראל לאיחוד הביאה למניעתו.

בשנות השבעים והשמונים אגד נקלעה לקשיים כלכליים, ולאור מחלוקת בין אגד למשרד התחבורה על גודל הסבסוד שמגיע לה, חברי הקואופרטיב פרצו בשביתות. כמו זאת שהייתה בינואר ב-1976[10].

בשנות ה-90 החליטה הממשלה להגביר את התחרות בתחבורה הציבורית, ולשם כך הוציאה למכרז רבים מקווי התחבורה הציבורית, ובמכרזים זכו חברות שונות, בהן כאלה שקודם לכן לא פעלו בישראל. עקב כך הצטמצמה הפעילות של אגד, והיא נאלצה לפטר נהגים ועובדים נוספים ולצמצם הוצאות בדרכים שונות. מאז עוסקת אגד בהסעות הפרטיות, וכן בתחומים משיקים כגון: שירותי מוסך לאוטובוסים, הוראת נהיגה באוטובוסים ועוד.

בשנת 2006 רכש הקואופרטיב 51 אחוזים ממניות חברת התחבורה הבולגרית "טראנסטריומף", והפך לבעל השליטה בחברה.

מקואופרטיב לחברה בע"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להתאים את מבנה אגד לעולם של שוק תחרותי וחופשי, ובכך גם על מכרזי שרות, הוחלט לבצע מהלך שבו אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה בע"מ. כדי שהמהלך ייצא לפועל, נדרשה הסכמה של 75% מבעלי המניות. לאחר תהליך של הצגת המהלך לבעלי המניות, זכה ההליך לאישור ברוב של 91%. בשנת 2019 הפך אגד מקואופרטיב לחברה בערבון מוגבל, ושם הקואופרטיב שונה ל"אגד חברה לתחבורה בע"מ"[11][12].

שתי חברות רכב החלו להתמודד על רכישת נתח מחברת אגד בשנת 2021: קרסו מוטורס יחד עם קרן אלומה וקבוצת מגדל;[13] וקבוצת כלמוביל יחד עם קרן פורטיסימו קפיטל. שתי הקבוצות עלו לשלב הסופי ברכישה בתחילת 2022. על אף שהציגו את ההצעות הגבוהות ביותר, אף אחת מהקבוצות לא עמדה בתנאי המימון.[14]

בעלי מניות אגד העלו תלונות נגד יו"ר אגד על שינויים בתנאי הרכישה "בניגוד מוחלט לאינטרס של אגד" לטענתם: זכות הכרעה בדירקטוריון, ביטול סעיף אי-תחרות באגד, ובשנתיים הראשונות קבלת זכאות לקבל 100% מהדיבידנד (במקום 20% למשקיע ו-80% שיושקעו חזרה באגד), העלאת אחוז הבעלות מ-50% ל-60%, ואפשרות הנפקה בבורסה באישור של 51% מבעלי המניות.[15] באוקטובר 2022 הושלמה רכישת 60% ממניות אגד בידי שותפות של קרן קיסטון וקרן המורים והגננות תמורת כ-2.961 מיליארד ש"ח.[16] קרן קיסטון מחזיקה בכ-48% מהשותפות והשיגה מימון בהובלת בנק לאומי ובנק מזרחי,[17] וקרן המורים והגננות מחזיקה בכ-12% מהשותפות.[16]

ייבוא אוטובוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ייבאה חברת אגד אוטובוסים מחברת ליילנד הבריטית, רובם מדגמי טייגר השונים, שהורכבו בישראל על ידי חברות הארגז ומרכבים בגרסאות שונות. החל משנת 1963 הורכבו גם שלדות האוטובוסים בישראל, במפעל "ליילנד אשדוד"[18][19]:

  • אוטובוסים לנסיעות עירוניות בעלי שלושה פתחים, שני אנשי צוות: נהג מקדימה וכרטיסן מאחור.
  • אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובינעירוניות בעלי שני פתחים כאשר הנהג משמש ככרטיסן בעצמו.
  • אוטובוסים לטיולים בעלי חלונות פנורמיים בגג ודלת שלישית לפתיחה ידנית במרכז החלק השמאלי של האוטובוס.

לקראת אמצע שנות ה-60 הובאו לישראל אוטובוסי ליילנד בגרסה התיירותית הכוללים מושבים בעלי יכולת הטיה, תא מטען בעל 2 דלתות העמסה מאחור, לצד מנשא גג ומזגן עילי אחורי מתוצרת יוונית. ייבוא נוסף של אוטובוסים לתיירות נערך לקראת סוף שנות ה-60 עת הובאו לראשונה אוטובוסים מתוצרת ליילנד בהרכבה של מפעל ואן הול (אנ') הבלגי. האוטובוסים היו בעלי מרכב גבוה, חלונות גדולים במיוחד, מושבי תיירות ללא אפשרות הטיה, מיזוג אוויר תחתי אחורי, תא מטען אחורי לצד מנשא גג וכיסא מדריך. אוטובוסים אלו הובאו גם עבור החברות הפרטיות: יונייטד טורס (חלק מדן של היום) ותור נוף מתל אביב. אוטובוסים אלו שימשו לתיירות עד ייבוא האוטובוסים מדגמי סקאניה השוודית, בהמשך עברו לשרת בקווי הדרום וסיני, בסוף שנות ה-70 פעלו בנסיעות מקומיות, חלקם באזור חיפה והצפון ולקראת אמצע שנות ה-80 הוצאו מהשירות. בחברות הפרטיות הייתה לדלת האמצעית של האוטובוס סגירה ידנית, בניגוד לדלת הקדמית ולכל דלתות האוטובוסים של אגד שפתיחתן וסגירתן הייתה ועודנה על ידי אוויר דחוס. יבוא קטן של מידיבוסים היה מחברת פיאט האיטלקית. מידיבוסים אלו נבחרו לשרת בירושלים בקו העובר בסמטאות העיר העתיקה ברחובותיה הצרים.

בשנת 1973 ביוזמת יוסק'ה הררי חתמה חברת אגד עם חברת סקאניה על ייבוא שלדות אוטובוסים מתוצרתה להרכבה מקומית בישראל. סה"כ יובאו כמה מאות מרכבים רובם למערך הבינעירוני והתיירותי. סך הכול הורכבו בישראל שלושה דגמי אוטובוסים מתוצרת סקאניה:

  • אוטובוס בינעירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב 1/2 גבוהה, תאי מטען מתחת למושבי הנוסעים, שלרוב לא נפתחו, ללא מנשא גג למזוודות, מערכת אוורור מאולץ עם פתח אישי לכל נוסע ומנוע אחורי מה שגרם למדרגת עלייה לשורת המושבים מאחור. אוטובוסים אלו שירותו בעיקר בקווי השירות הבינעירוניים ולטיולים (ליד הנהג הייתה אפשרות להוספת כיסא מדריך).
  • אוטובוס עירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה, בעל זוג דלתות: אחת מקדימה והשנייה מאחור. מדגם זה היו שלושה אוטובוסים בסך הכל שפעלו באזור חיפה ונודעו בזכות צורתם המלבנית.
  • אוטובוס תיירותי בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה שאינה ניתנת להטיה, תאי מטען בתחתית האוטובוס ובחלק מהדגמים גם מנשא גג, מיזוג אוויר אחורי עם פתחים אישיים לכל נוסע ואפשרות לכיסא מדריך. אוטובוסים אלו שימשו בעיקר לתיירות, בקווי הדרום ומאוחר יותר גם בנסיעות בינעירוניות.

מנועי האוטובוסים סבלו קשות מבעיית התחממות וכתוצאה מכך, נאלצו בחברת אגד להחליף חלק ניכר מהם למנועי דאף מהולנד שהובאו לישראל ובמיוחד באוטובוסים הבינעירוניים הציבוריים. במהלך שנות ה-70 יובאו לישראל מנועים מתוצרת חברת דאף ההולנדית שהורכבו בארץ על דגם חדש של אוטובוס בהרכבה מקומית של מפעל הארגז (דומה לאוטובוסים של חברת ליילנד מאותה התקופה) שבדומה לסקאניה כלל מערכת אוורור מאולץ ושימש בעיקר בנסיעות הבינעירוניות הקצרות ובמיוחד בקווי חיפה. בשנות ה-70 החלה חברת אגד את התקשרותה עם חברת מרצדס-בנץ הגרמנית.

בתחילה הובאו שלושה דגמי אוטובוסים:

  • אוטובוסים עירוניים מדגם 305, בעלי דלתות רחבות הן מקדימה והן מאחור לנסיעות עירוניות שפעלו בקווי ירושלים.
  • אוטובוסים תיירותיים מדגם 302 שפעלו בקווים לאילת וכללו מיזוג אוויר אישי לכל נוסע ותאי מטען תחתיים.
  • לקראת סוף שנות ה-70 יובאו שלדות מוארכות של אוטובוסים מדגם 305 שהורכבו בישראל ושימשו בעיקר בקווי המרכז לחולון ובת ים.
חזית של אוטובוס אגד תוצרת מרצדס משולבת בבניין אגד בחניון חולון.

ב-1978 ייבאה אגד אוטובוס מרצדס מדגם 303 לניסיון. האוטובוס היה מדגם תיירותי, בעל 50 מקומות וכיסא מדריך, שתי דלתות: האחת מקדימה והשנייה מאחור וכלל מושבי נוסעים רחבים במיוחד בעלי יכולת הטיה לאחור וכן יכולת הרחקה של מושב ממשנהו. כתוצאה מכך, שורת המושבים האחרונה של האוטובוס הכילה ארבעה מושבים בלבד לרוחב, במקום החמישה המקובלים. האוטובוס צויד במזגן עילי אחורי ותאי מטען בתחתית האוטובוס. האוטובוס שימש בעיקר בנסיעות בינעירוניות משך כל שנות ה-80 ועד לאמצע שנות ה-90. במהלך שנים אלו פורקו המושבים המיוחדים של האוטובוס והורכבו עליו מושבים מקומיים.

בשנת 1980 נחתם הסכם בין חברת אגד לחברת מרצדס הגרמנית לייבוא אוטובוסים מתוצרתה ובהמשך על אספקת מרכבים מתוצרתה להרכבה בישראל. להלן דגמי האוטובוסים שיובאו:

  • אוטובוס עירוניים מדגם 305 בעל 43 מושבים לנסיעות עירוניות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס גרמניה משנת 1980. החל משנת 1981, הובאו שלדות של דגם זה, שהורכבו בישראל ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אוויר במסגרת התוכנית "מיזוג אוויר בעיר".
  • אוטובוס רב-תכליתי, מרצדס מדגם 303, בעל 51 מושבים לנסיעות בינעירוניות, בעיקר קצרות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס מהשנים 1980–1981, מערכת של אוורור מאולץ ותאי מטען תחתיים.

בשנת 1981 הובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אוויר על בסיס תשתית האוורור המאולץ שהייתה קיימת בהם.

  • אוטובוס בינעירוני, דגם 303, בעל 55 מושבים עם אפשרות לכיסא מדריך, לנסיעות בינעירוניות בקווי השירות הרגילים ולטיולים. האוטובוס כלל מיזוג אוויר – מזגן עילי במרכז האוטובוס עם פתחי מיזוג אישיים לנוסע ותאי מטען תחתיים.

משנת 1982 הובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית. בהרכבה מקומית עמד מספר המושבים על 51 בלבד. המזגנים היו בעלי הספק חלשים ופתחיהם לא הותאמו לשורת המושבים הקרובה למעבר, המושבים לא נוחים ואיכות הגימור ירודה.

  • קו 64 של חברת אגד בירושלים
    קו 64 של חברת אגד בירושלים
    אוטובוס תיירותי, דגם 303, בעל 51 מושבים וכיסא מדריך לתיירות. מיזוג אוויר אישי לנוסע, תאי מטען תחתיים, מושבים רגילים ללא אפשרות הטיה. לדגם זה לא הייתה הרכבה מקומית.

שלדות של מרצדס יובאו עד שנת 1985 ואחר כך הופסק היבוא לחברת אגד.
טענתה המרכזית של אגד כלפי חברות ההרכבה המקומיות, הארגז ומרכבים, הייתה איכות ההרכבה הירודה שלהן.
החל משנת 1988 החל ייבוא חדש של שלדות מדגם 303, הפעם ברמת גימור גבוהה בהרבה, עם מזגנים חדשים וחזקים במיוחד וכן נעילה חשמלית של תאי המטען התחתיים נשלטת על ידי נהג האוטובוס. בשנת 1990 הובאו מספר אוטובוסים מדגם 303 מתוצרת גרמנית לתיירות.
באותה שנה נרכש מחברת מרצדס דגם 404 ניסיוני שפעל בעיקר בקווים הבינעירוניים ובהמשך בקו תל אביב–רמלה. אוטובוס זה שירת באגד 15 שנה ונמכר לבסוף לחברה פרטית – אסיה טורס מפרדס חנה. על בסיס אוטובוס זה, נרכשו מחברת מרצדס שלדות גבוהות של דגם 404 להרכבה בישראל.
בשנת 1999 רכשה לראשונה אוטובוסים מחברת איריזר (אנ') הספרדית (דגם Century) עם מנוע מתוצרת מאן הגרמנית, הנפוץ בחברות ההסעה הפרטיות ובדן-יונייטד[20]. לאוטובוס 51 מושבים וכיסא מדריך מתקפל. סה"כ נרכשו כ-50 אוטובוסים בשתי רכישות בעלי מרכב גבוה ובשונה מהחברות הפרטיות, היו לאוטובוסים דלת ירידה מרכזית ולא מאחור ומושבים בהרכבה מקומית של חברת פלטכניקה, שסיפקה עד לפשיטת רגלה מושבים לחברות ההרכבה המקומיות: הארגז, מרכבים ורכבת ישראל. נכון לשנת 2019, אוטובוסים אלו יצאו מהשירות.

בשנים 20002016 נכנסו לשימוש באגד בעיקר אוטובוסים המורכבים בארץ על שלדות ומנועים שהובאו מאירופה.

בשנת 2017 החלה אגד לייבא אוטובוסים מסין, לאחר שקלטה מספר אוטובוסים לבחינות וניסיון, ובמקביל נקלטו מאות אוטובוסים מסין בחברות התחבורה הציבורית הפרטיות. בסוף אותה שנה, הופעלו בשירות אגד כ-280 אוטובוסים מתוצרת סין. הייבוא מתבצע משלוש חברות – יוטונג, גולדן דרגון, BYD, הייגר, זונגטונג, אנקאי וסנלונג. חוץ מיוטונג, מהחברות הללו מיובאים אוטובוסים חשמליים. ב-2018 הם החלו להיות מופעלים בחיפה והקריות. ב-2019 אוטובוסים חשמליים אלה החלו להיות מופעלים גם בקווים מסוימים בירושלים. מחיר כל אוטובוס המיובא מסין נמוך בכ-30% מאוטובוס המיוצר באירופה/מורכב בישראל על מנוע אירופאי[21]. במקביל נרכשים אוטובוסים חדשים גם ממפעלי מרכבים והארגז הישראלים[22], חלקם חשמליים שהורכבו על שלדות BYD, גולדן דרגון והייגר. כמו כן מייבאת אגד אוטובוסים עירוניים ממפעל סולאריס (אנ') בפולין[23].

היסטוריה של פיגועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקירת הפיגועים העיקריים בתולדות אגד. השלט ניצב בכניסה למוזיאון אגד בחניון החברה בחולון, ומאחוריו שרידיו המפויחים של אוטובוס הדמים מפיגוע כביש החוף.
סמליל חברת הבת "אגד הסעים תיור ונופש"
טקס פרידה מהאוטובוס בתחנה מרכזית עופר בבת גלים, 1990.

אוטובוסי אגד ונוסעיהם היו פעמים לא מעטות קורבנות של מעשי טרור, ובהם:

חברות בנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום לאגד מספר חברות בנות:

  • אגד תעבורה – הוקמה בשנת 2006 בשיתוף עם "קבוצת תעבורה" (50% לכל אחת) כדי להתחרות במכרזים על קווי שירות שמפרסמת הממשלה. החברה נרכשה על ידי אלקטרה-אפיקים בראשית 2021[24]. אגד תעבורה פעלה בעיקר באזור הדרום, באלעד, בנתניה ובאזור ירושלים.
  • אגד הסעים תיור ונופש (עד 2016 – אגד תיור ונופש) - עוסקת בכל מגוון נושאי התיירות, כולל הסעות, אירוח והדרכה.
  • דרך אגד עוסקת בתחבורה ציבורית בעוטף ירושלים, התחילה את הפעילות בשנת 2024.
  • אגד החזקות – עוסקת באיתור ופיתוח מקורות מניבים נוספים מלבד עסקי הליבה של אגד כמו בעלות על נכסי נדל"ן והשתתפות במכרזי תחבורה ציבורית, רכבות קלות, נתיבים מהירים ועוד.
  • אגד אירופה – אגד החלה לפעול באירופה בשנת 2007 וכיום פועלת בהולנד ובפולין במספר ערים. צי הרכבים שלה כולל בין היתר אוטובוסים חשמליים ובעתיד יכלול גם אוטובוסים המונעים בגז[25].

קווים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי מהדרין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קו מהדרין

בשנים 20002011 הפעילה אגד קווים מיוחדים בשם המסחרי "קווים ייעודיים" המכונים "קווי מהדרין", לשירות הציבור החרדי אשר נסעו במסלולים עירוניים ובינעירוניים. בקווים הייתה נהוגה הפרדה מגדרית במקומות הישיבה, כאשר הנשים יושבות באחורי האוטובוס. בינואר 2011 אימץ בג"ץ את מסקנות הוועדה שהקים משרד התחבורה, וקבע כי הפרדה כפויה בין נשים לגברים ב"קווי המהדרין" אינה חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין, כמו גם לגבי לבושן, עשויה להיות עבירה פלילית, אולם התיר את המשך ההסדר של העלאת נוסעים ונוסעות מהדלת האחורית כדי לאפשר הפרדה מרצון. כמו כן נפסק כי הנהגים יחויבו לוודא את אכיפת ההחלטה, וכי אגד תחויב לפרסם את ביטול הסדר המהדרין בעיתונות הכללית ובעיתונות של המגזר החרדי, ולהציב שילוט בכלל הקווים המודיע כי: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".

ערך מורחב – קווי לילה

בשנת 2007 החלה אגד להפעיל קווי לילה במטרופולינים ירושלים וחיפה, ומתל אביב למספר ערים בגוש דן

מיניבוס "תיקתק" בירושלים

בפברואר 2019 הוכרז על שיתוף פעולה בין אגד לבין חברת Via, לפיו אגד תפעיל צי מיניבוסים שמשתמש בטכנולוגיה שפיתחה Via. השירות בשם תיקתק החל לפעול במרץ 2020, בחיפה[26]. בספטמבר 2020 החל השירות לפעול גם בירושלים[27]. בינואר 2023 הפסיק השירות מלפעול בירושלים ובמרץ 2023 הפסיק לפעול בחיפה[28].

קווים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קו 100 לקהיר

בשנת 1982 החלה אגד להפעיל את קו 100, במקביל לקו של החברה המצרית "איסט דלתא", אשר נסע מתל אביב לקהיר, בירת מצרים, באמצעות אוטובוס מרצדס 303 מיוחד בו הותקן תא שירותים. הקו דעך בהדרגה בגלל חוסר רווחיות, עד שסיים את פעילותו בשנת 1996.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גולן חזני, אגד מוכרת 50% מהחברה וחושפת את פעילותה, באתר כלכליסט, 1 באוגוסט 2021
  2. ^ הרפורמה בתחבורה הציבורית נמשכת: השר כץ אישר עקרונות הסכם הפעלה חדש עם אגד לעשור הקרוב, באתר gov.il‏, 6 ביוני 2018
  3. ^ יעקב בניאלי, התחבורה הבינעירונית לנוסעים, דבר, 14 במאי 1940
  4. ^ צביקה וינשטוק, ומה אגד עשה למען המדינה?, באתר אגד
  5. ^ "אגד" מקשר את צפת לישוב, דואר היום, 26 בינואר 1940
  6. ^ להחליף שלושה אוטובוסים ליעד:..., באתר ישראל היום
  7. ^ מפת ירושלים, 1956, עם סימון תחנת 'אשד' ברח' יפו בסמוך לרח' המלך ג'ורג', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  8. ^ "אגד" ו"המקשר" היו לאחד, על המשמר, 2 בינואר 1967
  9. ^ יהושע כהנא, שרגא מקל, משרד התחבורה הופתע מאיחוד "אגד" ו"דן", מעריב, 17 בדצמבר 1979
  10. ^ אלכס דורון, ביום הראשון לשביתה הפסיך "אגד" יותר מ־2.5 מיליון לירות, מעריב, 23 בינואר 1976
  11. ^ אודות קבוצת אגד, באתר אגד
  12. ^ לא רק אוטובוסים: כל מה שלא ידעתם על אגד, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021
  13. ^ אביב לוי, ‏אורי יוגב: “בהנפקה קיבלנו אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2021
  14. ^ גולן חזני , תפנית מפתיעה במכרז אגד: קרן קיסטון מתקרבת לזכייה , באתר כלכליסט, 13 באפריל 2022
  15. ^ גולן חזני, בעלי מניות נגד יו"ר אגד: "שינה תנאים במכרז לריצוי המשקיעים", באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
  16. ^ 1 2 רועי רובינשטיין, הושלמה רכישת אגד לפי שווי של כמעט 5 מיליארד שקל, באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
  17. ^ חזי שטרנליכט , ‏המקדמה לרכישת אגד הועברה לנאמן - העסקה עוברת לאישור בעלי המניות בחברה , באתר גלובס, 8 במאי 2022
  18. ^ מפעלי ליילנד מקור תעסוקה חושב לאשדוד, על המשמר, 26 בינואר 1964
  19. ^ ייצור 900 כלי רכב ב-35 מיליון ל"י - סיכום "ליילנד אשדוד" ב־1965, הצופה, 8 בפברואר 1966
  20. ^ אגד מצטייד באוטובוסים של מאן, באתר גלובס, 2 בפברואר 1999
  21. ^ http://www.egged.co.il/מאמר-13786-אגד-החלה-לקלוט-עליה-מסין.aspx, באתר www.egged.co.il
  22. ^ http://www.egged.co.il/מאמר-14400,87-בקרוב-בשירות-70-אוטובוסים-עירוניים-חדשים-מתוצרת-וולוו.aspx, באתר www.egged.co.il
  23. ^ http://www.egged.co.il/מאמר-10440-אוטובוסים-עירוניים-פולנים-נכנס.aspx, באתר www.egged.co.il
  24. ^ גולן חזני, מתרחבת בתחבורה: אלקטרה רוכשת את אגד תעבורה ב-200 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 במאי 2021
  25. ^ אודי עציון, אגד מתרחבת באירופה: תפעיל תחבורה ציבורית חשמלית והיברידית בהאג, הולנד, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2019
  26. ^ אתר למנויים בלבד אסנת ניר, "תיק תק" ולעבודה: מיניבוסים שנוסעים לפי הזמנה החלו לפעול גם בחיפה, באתר TheMarker‏, 3 במרץ 2020
  27. ^ חדש בירושלים: שירות "אגד תיק תק" יוצא לדרך, באתר "סרוגים", 14 בספטמבר 2020
  28. ^ תומר הדר, אחרי תל אביב וירושלים: שירות תיקתק בחיפה ייסגר, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2023