דמוגרפיה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמוגרפיה של ישראל
Population of Israel since 1949.svg
אוכלוסיית ישראל מאז 1949
מדינה ישראלישראל  ישראל
נתונים לתאריך 2015[2]
נתונים
אוכלוסייה 8,049,314
צפיפות 387.55
אחוז אוריינות 97.8% (2011)[3]
תוחלת חיים בלידה 82.4
דירוג תוחלת חיים 8
HDI 0.894
דירוג HDI 18
לידות ל-1,000 18.48
מיתות ל-1,000 5.15
שיעור פריון 3.07[1]
תמותת תינוקות 3.55
שיעור הגירה נטו 2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 27.95
15-24 שנים 15.50
25-54 שנים 37.13
55-64 שנים 8.57
יחס גברים/נשים
יחס כללי 1.01
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.05
יחס 25-54 שנים 1.05
יחס 55-64 שנים 0.95
יחס +65 שנים 0.81
שפות
שפות רשמיות עברית

מדינת ישראל מנתה נכון למאי 2016, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8.522 מיליון תושבים, כאשר עם קום המדינה מנתה האוכלוסייה 806 אלף תושבים. כ-74.8% הם יהודים (כ-6.325 מיליון), כ-20.76% הם ערבים או דרוזים (כ-1.754 מיליון), וכ-4.3% אחרים, שהם כ-369 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים.

המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר מספרם מוערך בכ-192,000.

שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2016 שיעור הפריון בישראל עולה במעט על שלושה ילדים לאשה. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5-7.6 בשנת 2002. מאז נמצא הפריון בירידה, אך נותר גבוה.[4]

בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם: אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, אצל נשים מסורתיות-דתיות 2.6, אצל מסורתיות שאינן דתיות 2.2-2.3 ואצל נשים חילוניות הוא הנמוך ביותר - 2.1. באוכלוסייה הערבית השיעור אצל נשים שאינן דתיות וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה הוא 3.5, ובאופן מפתיע השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו, הוא הקושי להגדיר "דתיות" בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מבמגזר היהודי בו ההגדרה ברורה יותר לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה[5][6] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, הוא 5.7.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה משמעותית מהשיעור במגזר היהודי. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה[7].

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות ישראל

כ75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בנובמבר 2015, 6,325,700 תושבים.

נכון ל-2015:

ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערביי ישראל

20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים (מוסלמים ונוצרים) . אוכלוסייה זו מנתה במאי 2016 כ-1,771,000 תושבים, כולל כ-400 אלף ערבים תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת תושב קבע. ההתפלגות של אוכלוסייה זו היא כדלקמן:

  • מוסלמים - 83.8%
  • נוצרים - 8.4%

דרוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.7% מאוכלוסיית ישראל הם דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה במרץ 2013 כ-119,700 תושבים.

תושבים שאינם יהודים או ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-368,900 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים) ואשר קיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. חלקה המכריע של קבוצה זו עובר תהליך של היטמעות תרבותית בחברת-הרוב הישראלית, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה זאת לבין הגדרתו ההלכתית מוליד חיכוך ועימותים בזירות שונות. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו.

הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש. השומרונים (כולם אזרחי ישראל) מונים 751 נפש, כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני שונה משל היהודים ואכן גם דתם שונה מהיהדות, והם מגדירים עצמם 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים'.

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לדתות בישראל
יהודים - 6,040,000: 75.6% מוסלמים - 1,206,100: 16.6% נוצרים - 151,700: 2.1% דרוזים - 119,700: 1.6% אינם משתייכים לדת מבחירה - 302,000: 4.1%Circle frame.svg


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל

באוכלוסייה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[8]

הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים[דרושה הבהרה].

התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע ב 2009:

  • 80% מאמינים באלוהים.
  • 20% לא מאמינים.

כאשר התפלגות כמות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ 110,000 ילדים יהודים מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ 16.4%). בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.

באוכלוסייה הערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליתות וכאפיות בעיר העתיקה בירושלים. מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר.
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
שנה יהודים מוסלמים אחוז מוסלמים
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995[9] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית ישראל על פי מין וגיל.
גידול האוכלוסייה

אוכלוסייה לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • גברים:49.5 %
  • נשים: 50.5 %

אוכלוסייה לפי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • 28.2% היו בני 0–14,
  • 15.2% היו בני 15–24,
  • 14.2% היו בני 25–34,
  • 12.8% היו בני 35–44,
  • 10.0% היו בני 45–54,
  • 9.1% היו בני 55–64,
  • 10.5% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל האוכלוסייה: 2.0%
    • יהודים ואחרים: 2.0%
    • ערבים: 2.2%

הנתונים נכונים לשנת 2015[10].

צפיפות אוכלוסין בישראל

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. מה שהקשה על חיזוי הדמוגרפיה בישראל. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי בכתב, היה ההיסטוריון שמעון דובנוב אשר חזה ב-1898 שלפי חישוביו האופטימיים ביותר בישראל בשנת 2000 יהיו כ-500,000 יהודים[11]. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים.

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל הייתה בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים יהודיים היה גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948 האוכלוסייה הערבית הידלדלה כמעט לחלוטין, ובשנים שלאחר קום המדינה ישראל אפשרה לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967-‏1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן עוד כ-400,000 ערבים (לפי ארנון סופר), אך אלו לא התאזרחו. גם אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל הושפעה: ישראל נתנה אזרחות לערבים שהתחתנו עם אזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה חלה הגירה שלילית של ערבים מיהודה ושומרון וירידה חדה בילודה בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[דרוש מקור].

במקביל, חלה עליה בפיריון ילודת יהודים, ובמיוחד יהודים חילונים[דרוש מקור]. לאחרונה[דרושה הבהרה] חלה ירידה קלה בפיריון נשים חרדיות ובפיריון נשים בדואיות[דרוש מקור].

מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים בדרך כלל בחיזויים דמוגרפיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]