דמוגרפיה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמוגרפיה של ישראל
Israel population density 2014 Hebrew.png
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
מדינה ישראלישראל  ישראל
נתונים
אוכלוסייה 8,704,400
צפיפות 393.57
אחוז אוריינות 97.8% (2011)[2]
תוחלת חיים בלידה 82.6
דירוג תוחלת חיים 8
HDI 0.899
דירוג HDI 19
לידות ל-1,000 18.48
מיתות ל-1,000 5.15
שיעור פריון 3.13[1]
תמותת תינוקות 3.55
שיעור הגירה נטו 2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 27.73
15-24 שנים 15.52
25-54 שנים 37.15
55-64 שנים 8.51
יחס גברים/נשים
יחס כללי 1.01
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.05
יחס 25-54 שנים 1.05
יחס 55-64 שנים 0.95
יחס +65 שנים 0.81
שפות
שפות רשמיות עברית, ערבית

מדינת ישראל מנתה בסוף יוני 2017, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8,704,400 תושבים[3], לעומת 806 אלף תושבים עם קום המדינה. כ-74.8% הם יהודים (כ-6.497 מיליון), כ-20.76% הם ערבים או דרוזים (כ-1,815,300) וכ-4.44% אחרים, שהם כ-391 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים.

הנתונים אינם כוללים עובדים זרים אשר מספרם מוערך בכ-183,000.

שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2017 שיעור הפריון בישראל עולה במעט על שלושה ילדים לאשה. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5-7.6 בשנת 2002. בשנת 2014 עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.9[4]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם: אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, אצל נשים מסורתיות-דתיות 2.6, אצל מסורתיות שאינן דתיות 2.2-2.3 ואצל נשים חילוניות הוא הנמוך ביותר - 2.1. באוכלוסייה הערבית השיעור אצל נשים שאינן דתיות וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה הוא 3.1, ובאופן מפתיע השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו, הוא הקושי להגדיר "דתיות" בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מבמגזר היהודי בו ההגדרה ברורה יותר לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה[5][6] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, הוא 5.7.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה משמעותית מהשיעור במגזר היהודי. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה.[7]

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ יהודים (%) מוסלמים (%)
1996 83,710 30,802 2,678 2,682 1,800 121,333 69.0% 25.4%
2000 91,936 35,740 2,789 2,708 3,623 136,390 67.4% 26.2%
2005 100,657 34,217 2,487 2,533 4,455 143,913 69.9% 23.8%
2006 104,513 34,337 2,500 2,601 4,675 148,170 70.5% 23.2%
2007 107,986 34,572 2,521 2,510 4,557 151,679 71.2% 22.8%
2008 112,803 34,860 2,511 2,534 4,670 156,923 71.9% 22.2%
2009 116,599 35,253 2,514 2,517 4,644 161,042 72.4% 21.9%
2010 120,673 36,221 2,511 2,535 4,832 166,255 72.6% 21.8%
2011 121,520 35,247 2,596 2,469 5,030 166,296 73.1% 21.2%
2012 125,409 36,041 2,610 2,371 5,098 170,940 73.4% 21.1%
2013 126,999 34,927 2,602 2,350 5,255 171,444 74.1% 20.4%
2014 130,576 35,965 2,814 2,366 5,424 176,427 74.0% 20.4%
2015 132,220 36,659 2,669 2,376 5,487 178,723 74.0% 20.5%
אפריל 2016 - מרץ 2017 133,987 37,273 2,558 2,419 5,210 180,795 74.1% 20.6%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות ב-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה תקופה ב-6% בלבד ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2016 אחוז הלידות של אמהות יהודיות בכלל הלידות בישראל עמד על 74.1% ושל אמהות מוסלמיות 20.5%.

שיעור פריון מוחלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 3.13 ילדים לאישה (2015)
שיעור פריון, על פי דת האם
שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ
2010 2.97 3.75 2.14 2.48 1.64 3.03
2011 2.98 3.51 2.19 2.33 1.75 3.00
2012 3.04 3.54 2.17 2.26 1.68 3.05
2013 3.05 3.35 2.13 2.21 1.68 3.03
2014 3.11 3.35 2.27 2.20 1.72 3.08
2015 3.13 3.32 2.12 2.19 1.72 3.09
שיעור פריון, על פי לאום האם[8]
שנה יהודים ערבים סה"כ
2002 2.64 4.19 2.89
2003 2.73 4.14 2.95
2004 2.71 3.99 2.90
2005 2.69 3.72 2.84
2006 2.75 3.68 2.88
2007 2.80 3.62 2.90
2008 2.88 3.57 2.96
2009 2.90 3.49 2.96
2010 2.97 3.51 3.03
2011 2.98 3.34 3.00
2012 3.04 3.32 3.05
2013 3.05 3.15 3.03
2014 3.11 3.17 3.08
2015 3.13 3.13 3.09

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל
  • יהודים - כ-75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה באפריל 2017, 6,484,500 תושבים. נכון ל-2017, כ-75% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 16.9% ילידי אירופה ואמריקה ו-7.9% ילידי אסיה ואפריקה.
  • ערבים - 20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה באפריל 2017 כ-1,807,900 תושבים, כולל כ-400 אלף ערבים תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל, 83.8% הם מוסלמים ו-8.4% נוצרים.
  • דרוזים - 1.7% מאוכלוסיית ישראל הם דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה בדצמבר 2015 כ-137,296 תושבים.

תושבים שאינם יהודים או ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-368,900 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים) ואשר קיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. מרבית קבוצה זו נטמעת מבחינה תרבותית במיינסטרים הישראלי, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה זאת לבין הגדרתו ההלכתית מוליד לעתים חיכוכים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו ולשם כך הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש.

השומרונים (כולם אזרחי ישראל) מונים 751 נפש, כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני שונה משל היהודים ואכן גם דתם שונה מהיהדות, והם מגדירים עצמם 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים'.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל
Circle frame.svg

החלוקה לדתות בישראל

  6,484,000 יהודים (74.7%)
  1,488,000 מוסלמים (18.0%)
  170,000 נוצרים (2.0%)
  139,000 דרוזים (1.6%)
  388,000 לא משתייכים (4.5%)

אוכלוסייה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[9]

הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל שיעורי פריון גבוהים יותר בציבור החרדי והדתי, אחוז הדתיים והחרדים הכולל גם בני 19 ומטה גדול בכמה אחוזים. לדוגמה, מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

לפי מחקר משנת 2009 של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה עבור קרן אבי חי, כ-80% מהיהודים בישראל מאמינים באלוהים. להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ 110,000 ילדים יהודים מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ 16.4%). בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.

אוכלוסייה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליתות וכאפיות בעיר העתיקה בירושלים. מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר.
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
שנה יהודים מוסלמים
אחוז
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995[10] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%
המספרים נתונים באלפים.

יצוין כי כיום (2017) הערביות מזוהה יותר ויותר עם האסלאם, ודוברי ערבית רבים שאינם מוסלמים אינם מגדירים עוד את עצמם כערבים, אלא כ"ארמים" (בקרב הנוצרים), "נוצרים", "דרוזים" וכן הלאה. הדרוזים הוכרו כדת רשמית בישראל בשנת 1957. ב-16 בספטמבר 2014 הכיר משרד הפנים הישראלי בלאום הארמי כאחד הלאומים הרשמיים בישראל[11].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית ישראל על פי מין וגיל.
גידול האוכלוסייה

אוכלוסייה לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • גברים: 49.5%
  • נשים: 50.5%

אוכלוסייה לפי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נכון ל-2013)

  • 27.73% היו בני 0–14
  • 15.52% היו בני 15–24
  • 14.2% היו בני 25–34
  • 12.8% היו בני 35–44
  • 10.0% היו בני 45–54
  • 9.1% היו בני 55–64
  • 10.23% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל האוכלוסייה: 2.0%
    • יהודים ואחרים: 2.0%
    • ערבים: 2.2%

הנתונים נכונים לשנת 2015.[12]

פריסה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצוין כי במחוז יהודה ושומרון חיים פלסטינים שאינם תושבי מדינת ישראל.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. מה שהקשה על חיזוי הדמוגרפיה בישראל. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי בכתב, היה ההיסטוריון שמעון דובנוב אשר חזה ב-1898 שלפי חישוביו האופטימיים ביותר בישראל בשנת 2000 יהיו כ-500,000 יהודים.[13] האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים.

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל הייתה בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים יהודיים היה גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948 האוכלוסייה הערבית הידלדלה כמעט לחלוטין, ובשנים שלאחר קום המדינה ישראל אפשרה לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967-‏1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן עוד כ-400,000 ערבים (לפי ארנון סופר), אך אלו לא התאזרחו. גם אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל הושפעה: ישראל נתנה אזרחות לערבים שהתחתנו עם אזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה חלה הגירה שלילית של ערבים מיהודה ושומרון וירידה חדה בילודה בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[דרוש מקור].

במקביל, חלה עליה בפיריון ילודת יהודים, ובמיוחד יהודים חילונים[דרוש מקור]. לאחרונה[דרושה הבהרה] חלה ירידה קלה בפיריון נשים חרדיות ובפיריון נשים בדואיות[דרוש מקור].

מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים בדרך כלל בחיזויים דמוגרפיים.

לפי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובשנת 2065 היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים.[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]