דמוגרפיה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: למשל, בערך לא מוזכרת המילה "תימן/תימני" ולו פעם אחת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תוחלת חיים בלידה
(נכון לשנת 2014‏[1])
גברים - 80.03
נשים - 84.1
צפיפות אוכלוסין 366 נפש/קמ"ר.
91% עירוניים

התפלגות היהודים
לפי מקום לידה
:

75.2% ילידי הארץ
16.9% ילידי אירופה ואמריקה
7.9% ילידי אסיה ואפריקה

שיעור גידול האוכלוסייה 1.54%
דתות
יהודים 75%
מוסלמים 17%
אחרים (בעיקר ללא סיווג דת) 4.3%
ערבים נוצרים 1.9%
דרוזים 1.8%
חינוך
אוניברסיטאות 9
סטודנטים 300,000
יודעי קרוא וכתוב

כלל האוכלוסייה- 95.5%
גברים - 97.5%
נשים - 93.5%

בריאות:
בתי חולים 44
רופאים 25,000
תמותת תינוקות 3.3 ל-1000 לידות
יהודים 2.4
ערבים 6.3

מדינת ישראל מנתה נכון לנובמבר 2015, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‏‏, 8.448 מיליון תושבים, כאשר עם קום המדינה מנתה האוכלוסייה 806 אלף תושבים.

כ-74.8% הם יהודים (כ-6.325 מיליון), כ-20.76% הם ערבים או דרוזים (כ-1.754 מיליון), וכ-4.3% אחרים, שהם כ-369 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר הערכת מספרם 192,000.

שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2016 שיעור הפריון בישראל עולה במעט על שלושה ילדים לאשה. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5-7.6 בשנת 2002. מאז נמצא הפריון בירידה, אך הוא נותר עדיין גבוה‏[2].

בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם: אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, בנשים מסורתיות-דתיות 2.6, במסורתיות שאינן דתיות 2.2-2.3 ובנשים חילוניות הוא הנמוך ביותר - 2.1. באוכלוסייה הערבית השיעור אצל נשים שאינן דתיות וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה הוא 3.5 והוא נע בין 2.8 עבור "נשים דתיות מאוד" לבין 3.8 עבור "נשים דתיות".‏[3][4] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, הוא 5.7.

מקום המדינה היה שעור הפריון של נשים ערביות גבוה משמעותית משל יהודיות בישראל, אולם מגמה זו השתנתה עם השנים עד שבסוף שנת 2015, לאור ירידה ארוכת שנים ועקבית במגזר הערבי ועלייה מתמדת במשך כמה שנים במגזר היהודי הגיע שעור הפריון כמעט לשוויון בין המגזרים.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בנובמבר 2015, 6,325,700 תושבים.

נכון ל-2015:

ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים (מוסלמים ונוצרים) או דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה במרץ 2013 כ-1,656,000 תושבים, כולל כ-300 אלף ערבים תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת תושב קבע. ההתפלגות של אוכלוסייה זו היא כדלקמן:

  • מוסלמים - 1,206,100: 16.5%
  • נוצרים - 151,700: 2.1%
  • דרוזים - 119,700: 1.7%

תושבים שאינם יהודים או ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-368,900 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים). חלקה המכריע של קבוצה זו עובר תהליך של היטמעות תרבותית בחברת-הרוב הישראלית, ומאמץ גם פרקטיקות דתיות הנהוגות במרחב הציבורי, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה זאת לבין הגדרתו ההלכתית מוליד חיכוך ועימותים בזירות שונות. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו.

הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש. השומרונים (כולם אזרחי ישראל) מונים 751 נפש, כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני שונה משל היהודים ואכן גם דתם שונה מהיהדות, והם מגדירים עצמם 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים'.

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לדתות בישראל
יהודים - 6,040,000: 75.6% מוסלמים - 1,206,100: 16.6% נוצרים - 151,700: 2.1% דרוזים - 119,700: 1.6% אינם משתייכים לדת מבחירה - 302,000: 4.1%Circle frame.svg


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל

באוכלוסייה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:‏[5]

הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.

התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע ב 2009:

כאשר התפלגות כמות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ 110,000 ילדים יהודים מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ 16.4%). בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.

באוכלוסייה הערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליתות וכאפיות בעיר העתיקה בירושלים. מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר.
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
שנה יהודים מוסלמים אחוז מוסלמים
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995‏[6] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית ישראל על פי מין וגיל.
גידול האוכלוסייה

אוכלוסייה לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • גברים:49.5 %
  • נשים: 50.5 %

אוכלוסייה לפי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • 28.2% היו בני 0-14,
  • 15.2% היו בני 15-24,
  • 14.2% היו בני 25-34,
  • 12.8% היו בני 35-44,
  • 10.0% היו בני 45-54,
  • 9.1% היו בני 55-64,
  • 10.5% היו בני 65 ומעלה

גידול האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2012)

  • כל האוכלוסייה: 1.9 %
    • יהודים ואחרים: 1.7 %
    • ערבים: 2.8 %
צפיפות אוכלוסין בישראל

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. מה שהקשה על חיזוי הדמוגרפיה בישראל. הדמוגרף המשמעותי הראשון, שמעון דובנוב, חזה ב1898 שלפי חישוביו האופטימיים ביותר בישראל בשנת 2000 יהיו כ 500,000 יהודים. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה, כאשר ישנן תקופות של מיעוט עליה (שנות ה-30, 60, 80, שנות ה-2000), ותקופות של עליה המונית / בינונית- שנות ה (50, 70, 90).

גם האוכלוסייה הערבית בישראל, ובתחומי האוטונומיה, עברה זעזועים ושינויים. בתקופת המנדט הבריטי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל הייתה בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים יהודיים היה גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית (לא ברור אם טיבה הגירה פנימית/חיצונית בחלקה). בשנת 1948 האוכלוסייה הערבית הדלדלה כמעט לחלוטין, ובשנים שלאחר קום המדינה ישראל אפשרה לכ200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל. בשנים 1948-1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967-1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו הובאו לישראל כ50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן עוד כ400,000 ערבים (ארנון סופר), אך אלו לא קיבלו אזרחות. גם אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל הושפעה: ישראל נתנה אזרחות קלה לערבים שהתחתנו עם אזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז שנת 67. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה חלה הגירה שלילית של ערבים מיהודה ושומרון. וגם קיטון חד בילודה, שתואם מגמת ירידת פיריון בקרב כל ערביי האזור.

במקביל, חלה עליה בפיריון ילודת יהודים, ובמיוחד יהודים חילונים. כך ששיעור הפריון בין יהודים לערבים השתווה. לאחרונה חל קיטון קל בפיריון נשים חרדיות ובפיריון נשים בדואיות.

מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים בדרך כלל בחיזויים דמוגרפיים. כיון שישראל הושפעה רבות ממגמות אלה, חיזוי העתיד נתון לוויכוחים בין דמוגרפים באקדמיה לדמוגרפים אחרים- כמו יורם אטינגר והצוות האמריקאי ישראלי למחקרים דמוגרפיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]