דמוגרפיה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמוגרפיה של ישראל
Israel population density 2014 Hebrew.png
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
מדינה ישראלישראל  ישראל
נתונים לתאריך 2017[3]
נתונים
אוכלוסייה 8,909,000
צפיפות 399.60
אחוז אוריינות 97.8% (2011)[4]
תוחלת חיים בלידה 82.7
דירוג תוחלת חיים 10
HDI 0.903
דירוג HDI 22
לידות ל-1,000 18.48
מיתות ל-1,000 5.15
שיעור פריון 3.11[2]
תמותת תינוקות 3.55
שיעור הגירה נטו 2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 27.51
15-24 שנים 15.53
25-54 שנים 37.17
55-64 שנים 8.46
יחס גברים/נשים
יחס כללי 1.01
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.05
יחס 25-54 שנים 1.05
יחס 55-64 שנים 0.95
יחס +65 שנים 0.81
שפות
שפות רשמיות
  • עברית - שפת המדינה.
  • ערבית - שפה בעלת מעמד מיוחד[1].

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה מדינת ישראל בסוף ספטמבר 2018 כ-8,924,100 תושבים,[5] בהשוואה ל-806,000 תושבים ששכנו בה עם קום המדינה. כ-74.4% מהם הם יהודים (כ-6,636,000), כ-20.9% מהם הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים (כ-1,867,700[6]) וכ-4.7% אחרים (כ-420,400) מהם הם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים[7].

הנתונים אינם כוללים עובדים זרים, שמספרם 113,479 (מתוכם 18,567 עובדים לא חוקיים), תיירים ללא אשרה בתוקף (המכונים: "מסתנני נתב"ג"), שמספרם מוערך בכ-66,700, וכן את המסתננים מאפריקה, שמספרם המוערך עומד על 34,370[8].

שיעורי פריון

נכון ל-2017, שיעור הפריון בישראל עולה במעט על שלושה ילדים לאשה. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5–7.6 בשנת 2002. בשנת 2014, עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.9.[9] בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם כדלקמן: דתיות שאינן חרדיות - סביב 4.3; נשים מסורתיות-דתיות - 2.6, מסורתיות שאינן דתיות - 2.2–2.3; נשים חילוניות: שיעור הפריון הנמוך ביותר – 2.1. באוכלוסייה הערבית, שיעור הפריון בקרב נשים שאינן דתיות, וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה עומד על כ-3.1. באופן מפתיע, השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו, הוא הקושי להגדיר מידת אדיקות דתית בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מהמגזר היהודי, בו ההגדרה ברורה יותר[10][11][12] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, עומד על כ-5.7.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, היה שיעור הפריון של נשים ערביות גבוה משמעותית מהשיעור במגזר היהודי. אולם, מגמה זו השתנתה: בשנת 2015, השתוו לראשונה שיעורי הפריון הכוללים של הנשים הערביות והיהודיות אלה לאלה, ועמדו על כ-3.13 ילדים בממוצע לאישה.[13] בשנת 2016, עלה לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות על זה של הנשים הערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה בקרב נשים יהודיות, לעומת 3.11 בקרב נשים ערביות).

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ יהודים (%) מוסלמים (%)
1996 83,710 30,802 2,678 2,682 1,800 121,333 69.0% 25.4%
2000 91,936 35,740 2,789 2,708 3,623 136,390 67.4% 26.2%
2005 100,657 34,217 2,487 2,533 4,455 143,913 69.9% 23.8%
2006 104,513 34,337 2,500 2,601 4,675 148,170 70.5% 23.2%
2007 107,986 34,572 2,521 2,510 4,557 151,679 71.2% 22.8%
2008 112,803 34,860 2,511 2,534 4,670 156,923 71.9% 22.2%
2009 116,599 35,253 2,514 2,517 4,644 161,042 72.4% 21.9%
2010 120,673 36,221 2,511 2,535 4,832 166,255 72.6% 21.8%
2011 121,520 35,247 2,596 2,469 5,030 166,296 73.1% 21.2%
2012 125,409 36,041 2,610 2,371 5,098 170,940 73.4% 21.1%
2013 126,999 34,927 2,602 2,350 5,255 171,444 74.1% 20.4%
2014 130,576 35,965 2,814 2,366 5,424 176,427 74.0% 20.4%
2015 132,220 36,659 2,669 2,376 5,487 178,723 74.0% 20.5%
2016 134,100 37,592 2,613 2,446 5,253 181,405 74.1% 20.6%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה התקופה ב-6% בלבד, ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2016, עמד אחוז הלידות של אמהות יהודיות בכלל הלידות בישראל על 74.1%, ושל אמהות מוסלמיות על 20.5%.

שיעור פריון כולל

  • 3.11 ילדים לאישה (2016)
שיעור פריון, על פי דת האם
שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ
1974 3.19 8.21 3.65 7.05
1975 3.21 7.75 3.35 6.85 3.68
1976 3.20 7.73 3.32 7.25
1977 2.99 7.29 3.14 7.14
1978 2.82 6.86 2.97 6.86 3.28
1979 2.77 6.64 2.84 6.46 3.21
1980 2.76 5.98 2.66 6.09 3.14
1981 2.71 5.64 2.35 5.57 3.06
1982 2.79 5.33 2.33 5.48 3.12
1983 2.83 5.26 2.26 4.99 3.14
1984 2.84 5.14 2.24 4.65 3.13
1985 2.85 4.86 2.12 4.47 3.12
1986 2.83 4.63 2.54 4.22 3.09
1987 2.78 4.65 2.58 4.17 3.05
1988 2.77 4.68 2.57 4.08 3.06
1989 2.72 4.68 2.65 4.00 3.03
1990 2.69 4.70 2.57 4.05 3.02
1991 2.58 4.70 2.26 3.70 2.91
1992 2.62 4.65 2.09 3.84 2.93
1993 2.61 4.58 2.03 3.76 2.92
1994 2.60 4.60 2.04 3.57 2.90
1995 2.53 4.69 2.44 3.50 2.88
1996 2.62 4.65 2.63 3.42 2.94
1997 2.64  4.57  2.59  3.18  2.93 
1998 2.67  4.76  2.62  3.10  2.98 
1999 2.64 4.70 2.51 3.00 2.94
2000 2.66 4.74 2.55 3.07 2.95
2001 2.59 4.71 2.46 3.02 2.89
2002 2.64 4.58 2.29 2.77 2.89
2003 2.73 4.50 2.31 2.85 2.95
2004 2.71 4.36 2.13 2.66 1.47 2.90
2005 2.69 4.03 2.15 2.59 1.49 2.84
2006 2.75 3.97 2.14 2.64 1.55 2.88
2007 2.80 3.90 2.13 2.49 1.49 2.90
2008 2.88 3.84 2.11 2.49 1.57 2.96
2009 2.90 3.73 2.15 2.49 1.56 2.96
2010 2.97 3.75 2.14 2.48 1.64 3.03
2011 2.98 3.51 2.19 2.33 1.75 3.00
2012 3.04 3.54 2.17 2.26 1.68 3.05
2013 3.05 3.35 2.13 2.21 1.68 3.03
2014 3.11 3.35 2.27 2.20 1.72 3.08
2015 3.13 3.32 2.12 2.19 1.72 3.09
2016 3.16 3.29 2.05 2.21 1.64 3.11

עד שנת 2004 היהודים והאחרים היו כלולים תחת אותה קטגוריה.

שיעור פריון, על פי לאום האם[14]
שנה יהודים ערבים סה"כ
1995 2.53 4.18 2.88
1996 2.62 4.35 2.94
1997 2.64 4.23 2.93
1998 2.67 4.40 2.98
1999 2.64 4.33 2.94
2000 2.66 4.37 2.95
2001 2.59 4.33 2.89
2002 2.64 4.19 2.89
2003 2.73 4.14 2.95
2004 2.71 3.99 2.90
2005 2.69 3.72 2.84
2006 2.75 3.68 2.88
2007 2.80 3.62 2.90
2008 2.88 3.57 2.96
2009 2.90 3.49 2.96
2010 2.97 3.51 3.03
2011 2.98 3.34 3.00
2012 3.04 3.32 3.05
2013 3.05 3.15 3.03
2014 3.11 3.17 3.08
2015 3.13 3.13 3.09
2016 3.16 3.11 3.11

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות).

לידות ופטירות לפי שנים

שנה אוכלוסייה (אלפים) לידות חי פטירות צמיחה טבעית לידות ל-1000 איש פטירות ל-1000 איש צמיחה טבעית ל-1000 איש שיעור פריון
1948 806 17,678
1949 1,174 26,985
1950 1,370 43,431 8,700 34,731 34.1 6.8 27.3
1951 1,578 50,542 9,866 40,676 34.3 6.7 27.6
1952 1,630 52,556 11,666 40,890 32.8 7.3 25.5
1953 1,669 52,552 10,916 41,636 31.9 6.6 25.3
1954 1,718 48,951 11,328 37,623 28.9 6.7 22.2
1955 1,789 50,686 10,532 40,154 28.9 6.0 22.9 4.03
1956 1,872 52,287 12,025 40,262 28.6 6.6 22.0
1957 1,976 53,940 12,487 41,453 28.0 6.5 21.5
1958 2,032 52,649 11,615 41,034 26.3 5.8 20.5
1959 2,089 54,604 12,056 42,548 26.5 5.9 20.6
1960 2,150 56,002 12,053 43,949 26.4 5.7 20.7
1961 2,234 54,869 12,663 42,206 25.0 5.8 19.2
1962 2,332 56,356 13,701 42,655 24.7 6.0 18.7
1963 2,430 59,491 14,425 45,066 25.0 6.1 18.9
1964 2,526 63,544 15,491 48,053 25.6 6.3 19.3
1965 2,598 66,146 16,261 49,885 25.8 6.3 19.5 3.99
1966 2,657 67,148 16,582 50,566 25.6 6.3 19.3
1967 2,776 64,980 17,463 47,517 23.9 6.4 17.5
1968 2,841 69,911 18,689 51,222 24.9 6.7 18.2
1969 2,930 73,666 19,767 53,899 25.5 6.9 18.6
1970 3,022 80,843 21,234 59,609 27.2 7.1 20.1
1971 3,121 85,899 21,415 64,484 28.0 7.0 21.0
1972 3,225 85,544 22,719 62,825 27.0 7.2 19.8
1973 3,338 88,545 23,054 65,491 27.0 7.0 20.0
1974 3,422 93,166 24,135 69,031 27.6 7.1 20.5
1975 3,493 95,628 24,600 71,028 27.7 7.1 20.6 3.68
1976 3,575 98,763 24,012 74,751 27.9 6.8 21.1
1977 3,653 95,315 24,951 70,364 26.4 6.9 19.5
1978 3,738 92,602 25,153 67,449 25.1 6.8 18.3 3.28
1979 3,836 93,710 25,700 68,010 24.7 6.8 17.9 3.21
1980 3,922 94,321 26,364 67,957 24.3 6.8 17.5 3.14
1981 3,978 93,308 26,085 67,223 23.6 6.6 17.0 3.06
1982 4,064 96,695 27,780 68,915 24.0 6.9 17.1 3.12
1983 4,119 98,724 27,731 70,993 24.0 6.7 17.3 3.14
1984 4,200 98,478 27,805 70,673 23.3 6.6 16.7 3.13
1985 4,266 99,376 28,093 71,283 23.1 6.5 16.6 3.12
1986 4,331 99,341 29,415 69,926 22.7 6.7 16.0 3.09
1987 4,407 99,022 29,244 69,778 22.2 6.6 15.6 3.05
1988 4,470 100,454 29,176 71,278 22.2 6.4 15.8 3.06
1989 4,560 100,757 28,580 72,177 22.1 6.3 15.8 3.03
1990 4,822 103,349 28,734 74,615 22.0 6.1 15.9 3.02
1991 5,059 105,725 31,266 74,459 21.4 6.3 15.1 2.91
1992 5,196 110,062 33,327 76,735 21.5 6.5 15.0 2.93
1993 5,328 112,330 33,000 79,330 21.3 6.3 15.0 2.92
1994 5,472 114,543 33,535 81,008 21.2 6.2 15.0 2.90
1995 5,612 116,886 35,348 81,538 21.1 6.4 14.7 2.88
1996 5,757 121,333 34,664 86,669 21.3 6.1 15.2 2.94
1997 5,900 124,478 36,124 88,354 21.4 6.2 15.2 2.93
1998 6,041 130,080 36,955 93,125 21.8 6.2 15.6 2.98
1999 6,209 131,936 37,291 94,645 21.6 6.1 15.5 2.94
2000 6,369 136,390 37,688 98,702 21.7 6.0 15.7 2.95
2001 6,508 136,636 37,186 99,450 21.2 5.8 15.4 2.89
2002 6,631 139,535 38,415 101,120 21.2 5.8 15.4 2.89
2003 6,748 144,936 38,499 106,437 21.7 5.8 15.9 2.95
2004 6,869 145,207 37,938 107,269 21.3 5.6 15.7 2.90
2005 6,991 143,913 39,038 104,875 20.8 5.6 15.2 2.84
2006 7,116 148,170 38,765 109,405 21.0 5.5 15.5 2.88
2007 7,244 151,679 39,813 111,866 21.1 5.5 15.6 2.90
2008 7,337 156,923 39,484 117,439 21.5 5.4 16.1 2.96
2009 7,552 161,042 38,812 122,230 21,5 5,2 16,3 2.96
2010 7,695 166,255 39,613 126,642 21,8 5,2 16,6 3.03
2011 7,837 166,296 40,889 125,407 21,4 5,3 16,1 3.00
2012 7,984 170,940 42,100 128,840 21,6 5,3 16,3 3.05
2013 8,134 171,444 41,683 129,761 21,3 5,2 16,1 3.03
2014 8,297 176,427 42,457 133,970 21,5 5,2 16,3 3.08
2015 8,463 178,723 44,507 134,766 21,3 5,3 16,0 3.09
2016 8,628 181,405 44,186 137,216 21.3 5.1 16.2 3.11

עלייה לישראל לפי שנים

שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים
1948 101,828 1971 41,930 1994 79,844 2017 26,357
1949 239,954 1972 55,888 1995 76,361
1950 170,563 1973 54,886 1996 70,919
1951 175,279 1974 31,979 1997 66,221
1952 24,610 1975 20,028 1998 56,730
1953 11,575 1976 19,754 1999 76,766
1954 18,491 1977 21,429 2000 60,201
1955 37,528 1978 26,394 2001 43,473
1956 56,330 1979 37,222 2002 33,570
1957 72,634 1980 20,428 2003 23,273
1958 27,290 1981 12,599 2004 20,899
1959 23,988 1982 13,723 2005 21,183
1960 24,692 1983 16,906 2006 19,269
1961 47,735 1984 19,981 2007 18,131
1962 61,533 1985 10,642 2008 13,701
1963 64,489 1986 9,505 2009 14,574
1964 55,036 1987 12,965 2010 16,633
1965 31,115 1988 13,034 2011 16,892
1966 15,957 1989 24,050 2012 16,557
1967 14,469 1990 199,516 2013 16,968
1968 20,703 1991 176,100 2014 26,500
1969 38,111 1992 77,057 2015 31,013
1970 36,750 1993 76,805 2016 25,977

קבוצות אתניות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל
  • יהודים – כ-75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה ביוני 2017 כ-6,497,600 תושבים. נכון ל-2017, כ-75% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 16.9% ילידי אירופה ואמריקה, ו-7.9% ילידי אסיה ואפריקה.
  • ערבים – 20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה ביוני 2017 כ-1,815,300 תושבים, כולל כ-400,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל, 83.8% מהם הם מוסלמים, ו-8.4% נוצרים.
  • דרוזים – 1.7% מאוכלוסיית ישראל הם דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה בדצמבר 2015 כ-137,296 תושבים.

תושבים שאינם יהודים או ערבים

כ-4% מתושבי מדינת ישראל, המהווים כ-391,000 תושבים מאוכלוסיית המדינה, מוגדרים כ"אחרים". תושבים אלו אינם יהודים או ערבים; רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), ואשר קיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. קבוצת התושבים שאינם יהודים או ערבים מונה גם את הצ'רקסים, המונים כ-4,000 נפש, ואת הארמנים, המונים כ-3,000 נפש, השומרונים (כולם אזרחי ישראל), המונים 796 נפש (מתוכם 415 במדינת ישראל ועוד כ-380 בהר גריזים), והם מהווים כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני שונה משל היהודים וכך גם דתם. הם מגדירים עצמם "בני ישראל" או "ישראלים שומרונים".

רוב תושבי קבוצה זו משכיל להיטמע מבחינה תרבותית בחברה הישראלית, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה ובין הגדרתו ההלכתית - מוליד לעתים חיכוכים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו; לשם כך, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

דת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל
Circle frame.svg

החלוקה לדתות בישראל

  6,484,000 יהודים (74.7%)
  1,488,000 מוסלמים (17.0%)
  170,000 נוצרים (2.0%)
  139,000 דרוזים (1.6%)
  388,000 לא משתייכים (4.5%)

אוכלוסייה יהודית

לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[15]

הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל שיעורי פריון גבוהים יותר בציבור החרדי והדתי, אחוז הדתיים והחרדים הכולל גם בני 19 ומטה גדול בכמה אחוזים. לדוגמה, מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה, כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ-110,000 ילדים יהודים, מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ-16.4%).

אוכלוסייה ערבית

טליתות (סממן יהודי)
וכאפיות (סממן אסלאמי)
בעיר העתיקה בירושלים.
מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר
(סממן נוצרי).
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.

בקרב האוכלוסייה המוסלמית, 9% מגדירים עצמם "דתיים-מאוד", 51% "דתיים", 29% לא כל כך דתיים ו-10% לא דתיים (חילוניים). [2].

שנה יהודים מוסלמים
אחוז
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995[16] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%
2017 6,507.8 1,524.3 17.47%
המספרים נתונים באלפים.

יצוין כי כיום (2017), מזוהה הערביות יותר ויותר עם האסלאם, ודוברי ערבית רבים שאינם מוסלמים אינם מגדירים עוד את עצמם כערבים, אלא כ"ארמים" (בקרב הנוצרים), "נוצרים", "דרוזים" וכן הלאה. הדרוזים הוכרו כדת רשמית בישראל בשנת 1957. ב-16 בספטמבר 2014, הכיר משרד הפנים הישראלי בלאום הארמי כלאום רשמי בישראל.[17]

אוכלוסייה

אוכלוסיית ישראל, סיווג על פי מין וגיל
גידול האוכלוסייה בישראל

אוכלוסייה לפי מין

(נכון ל-2013)

  • גברים: 49.5%.
  • נשים: 50.5%.

אוכלוסייה לפי גיל

(נכון ל-2013)

  • 27.73% היו בני 0–14.
  • 15.52% היו בני 15–24.
  • 14.2% היו בני 25–34.
  • 12.8% היו בני 35–44.
  • 10.0% היו בני 45–54.
  • 9.1% היו בני 55–64.
  • 10.23% היו בני 65 ומעלה.

גידול שנתי של האוכלוסייה

הנתונים להלן נכונים לשנת 2015.[18]

  • כל האוכלוסייה: 2.0%.
    • יהודים ואחרים: 2.0%.
    • ערבים: 2.2%.

פרישה גאוגרפית

(נכון ל-2014)

יצוין, כי במחוז יהודה ושומרון חיים פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. עובדה זו הקשתה על חיזוי הנתונים הדמוגרפיים בה. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי, היה ההיסטוריון שמעון דובנוב, אשר חזה ב-1898, שבשנת 2000 יהיו בישראל כ-500,000 יהודים.[19] האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים.

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי הייתה האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים היהודיים נרשם גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948, הידלדלה האוכלוסייה הערבית כמעט לחלוטין[דרושה הבהרה], ובשנים שלאחר קום המדינה אפשרה ישראל לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1993-1967, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו, הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל עוד כ-400,000 ערבים, אשר לא התאזרחו, במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן (על פי ארנון סופר[דרוש מקור]). אוכלוסיית ערביי ישראל הושפעה אף היא: ישראל העניקה אזרחות לערבים שנישאו לאזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה נרשם מאזן הגירה שלילי בקרב ערביי יהודה ושומרון, וחלה ירידה חדה בשיעור הילודה, בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[דרוש מקור][20].

על פי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע לכ-10 מיליוני תושבים בסוף שנת 2024, לכ-15 מיליוני תושבים בסוף 2048, ובשנת 2065 היא צפויה להגיע לכ-20 מיליוני תושבים.[21]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהתאם לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
  2. ^ [1]
  3. ^ נתוני מדינות, באתר ספר העובדות העולמי
  4. ^ רשימת מדינות על-פי אחוזי אוריינות#ישראל
  5. ^ ירחון אוקטובר 2018, באתר הלמ"ס.
  6. ^ מתוכם 341,500 ערבים תושבי ירושלים, שרובם בעלי מעמד של תושב קבע ואינם בעלי אזרחות ישראלית- מקור.
  7. ^ רובם המוחלט הם ילדים, נכדים או בני/בנות זוג של יהודים, על כן זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. בלמ"ס מגדירים אותם כ"אחרים", כלומר: כנספחים למגזר היהודי. אוכלוסיית היהודים וה"אחרים" מנתה בסוף ספטמבר 2018, כ-7,056,400 אזרחים.
  8. ^ נתוני זרים בישראל רשות האוכלוסין וההגירה, אוקטובר 2018.
  9. ^ https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03735.pdf
  10. ^ לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה.
  11. ^ פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת אדיקותן הדתית, בשנים 1979–2009, באתר הלמ"ס.
  12. ^ תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2009–2059, באתר הלמ"ס, 21 במרץ 2012.
  13. ^ לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי 2016.
  14. ^ http://www.cbs.gov.il/www/publications/lidot/lidot_all_1.pdf
  15. ^ התפלגות לפי יחס לדת על פי הלמ"ס, נכון לשנת 2011
  16. ^ בעקובות חוק ירושלים בשנת 1980 נוספו למדינת ישראל ערביי מזרח ירושלים.
  17. ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, חדש בתעודת הזהות: הלאום - ארמי, באתר ynet, 16 בספטמבר 2014
  18. ^ מקורות גידול האוכלוסייה באתר הלמ"ס, 1 בספטמבר 2016.
  19. ^ יורם אטינגר, ‏נתונים מרעננים על דמוגרפיה, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2011
  20. ^ מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים, בדרך כלל, במסגרת חיזויים דמוגרפיים.
  21. ^ תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש, באתר "הידען", 22 במאי 2017
  22. ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 552–555