התיישבות-ים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
התיישבות-ים (באנגלית: Seasteading) הוא הרעיון של יצירת ישובי קבע בלב ים, מחוץ לשטחה של מדינה קיימת. רוב צורות ההתיישבות שהוצעו עד כה היו ספינות מותאמות, אסדות קידוח נפט, מתקני נ"מ נטושים, או בניית אי צף. טרם נוצרה בשיטה זו מדינה שהוכרה כמדינה ריבונית, אף על פי שנסיכות סילנד, שהיא מיקרו-מדינה שנויה במחלוקת אשר נוצרה בבסיס ימי נטוש ליד סאפוק, אנגליה.
הדבר הקרוב ביותר להתיישבות-ים שנבנה נכון לעכשיו הן ספינות גדולות הנקראות לפעמים "ערים-צפות", או קטנות הנקראות "איים-צפים".
היבטים חוקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוץ למים הכלכליים של מדינה, שהם אזור כלכלי בלעדי שמדינה יכולה לתבוע לעצמה לפי חוק הים. הים אינו נתון לשיפוטה של אף מדינה. דוגמאות ארגונים המנצלים אפשרות זו הם "נשים על גלים", המאפשר הפלות לנשים ממדינות בהן אלה אינן חוקיות, ותחנות רדיו הנמצאות במים בינלאומיים. בדומה לאלה, ינצלו התיישבויות ים את העדר החוקים והתקנות מחוץ למדינות, ויבחרו מבין מגוון רחב שיטות ארגון וחוק אפשריות אחרות, כגון זו שנכתבה על ידי Las Portadas[1].
"כשתהפוך התיישבות ים לבת-קיימא, מעבר בין שיטת ממשל אחת לשנייה תהיה פשוט הפלגה מהאחת לשנייה, אפילו בלי לעזוב את הבית". אמר פטרי פרידמן בכנס ה-Seasteading השנתי הראשון.
The Seasteading Institute[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון ההתיישבות בים נוסד על ידי ויין גרמליך ופטרי פרידמן, נכדו של זוכה פרס נובל הכלכלן מילטון פרידמן, ב-15 באפריל 2008.הארגון נוסד על מנת להקל את הקמתן של קהילות אוטונומיות וניידות על מצע ימי והפועלות במים בינלאומיים.
מאמרו של גרמליך מ-1998 "SeaSteading – Homesteading on the High Seas" מתווה את הרעיון של התיישבות בת ביצוע מבחינה כלכלית, ומשך את תשומת לבו של פרידמן עם הצעה לפרויקט קטן-היקף. השניים החלו עובדים יחד ופרסמו את ספרם המשותף הראשון ב-2001, שבחן היבטים נוספים של התיישבות ים כמו דגלי-נוחות וניהול אשפה.
הפרויקט קיבל חשיפה תקשורתית רחבה ב-2008 לאחר שהובא לידיעת מייסד פייפאל פיטר ת'יל, ולאחר שזה תרם לו חצי מיליון דולר ודיבר בשבחו במאמריו.
אחד מראשיו של המכון המשיך לימים לייסד את "בלוסיד" מיזם התיישבות הים המסחרי הראשון.
באביב 2013, השיק המכון את "פרויקט העיר הצפה", המשלב את רעיון התיישבות הים עם רעיון ערי-הסטארטאפ. בכך שהוא ששואף להקים עיר צפה בתוככי מדינה קיימת. היסטורית, התעניין המכון במים בינלאומיים בתור שיטה ליצור תחרות בין-ממשלתית. אולם, כעת הם מחפשים מדינה מארחת משיקולים הנדסיים, שיקולי מרחק מהיבשה וגישה לשירותים רחוקים, ומשיקולי הכרה בינלאומית למסגרת וביטחון. המכון גייס 27,082$ בקמפיין גיוס אינטרנטי מ-291 תורמים שונים והזמין מחברת Deltasync לתכנן קונספט לעיר צפה. בדצמבר 2013 פורסם הדו"ח. המכון אוסף מידע מדיירים פוטנציאליים בעיר דרך סקר באתר "Floating city".
דוגמאות להתיישבות ים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלטפורמות קידוח נפט וגז
- נסיכות סילנד
- האיים הצפים של בני האורו
- הספינות של נשים על גלים
- הרפובליקה של אי הוורדים
- תחנות רדיו פיראטיות העוגנות במים בינלאומיים ומשדרות למאזינים בחוף
